אמיר ברנע: הפיקוח על שוק ההון כשל בתפקידו

במסגרת ועידת ישראל לעסקים התייחסו לשאלה הבאה: בשנים האחרונות היו מספר רפורמות בשוק ההון, וביניהן ביטול האג"ח המיועדות בכספי הפנסיה. האם זה אומר שכספי הפנסיה הופקרו?

על כל משיב פרופ' אמיר ברנע: "מעורבות של המדינה בהקשר התשואות בשוק ההון צריכה להיות מוגבלת לבנקאות בשמירה על הפיקדונות ואולי במרכיב הבסיסי של הפנסיה ולא מעבר לזה. המדינה צריכה מבחינה רגולטורית לשמור על מבנה תחרותי ויכולת של מעבר ממנהל למנהל, יכולת זו היא קריטית כי היא מבטיחה שדמי הניהול יהיו הגיוניים. כמו כן עליה להבטיח דיווח הולם ושמירה על הגינות, בעיקר בנושא של עסקאות בעלי ענין. אם שואלים אותי אם הפיקוח על שוק ההון ממלא את תפקידו, התשובה היא שבעקרון לא. הפיקוח נכשל אפילו באלמנטים של השקיפות והצגה נכונה של נתונים, ואפשרות לאנשים לעבור ממנהל למנהל שזה קריטי. הדוגמא היא של קרן פנסיה. אף אחד מהציבור לא יכול להבין דו"ח של קרן פנסיה. אני לא אתפלא לא רק שגברת כהן מחדרה לא מבינה את הדו"ח, גם היועצים שלה לא מבינים. אנחנו לא יודעים אם מבטחים החדשה או קרן הפנסיה מקפת החדשה מתפקדת כמו שצריך ומי מתפקדת יותר טוב. כל הנושא הזה של השקיפות, הצגת נתונים השוואתיים, יכולת מעבר מקופה לקופה הוא קריטי."

ברנע התייחס גם לאפשרות של איחוד הרגולציה תחת כובע אחד גם של הביטוח וגם של הבנקים: "אני חושב שהמשבר הוכיח שיש צורך לאחד את הפיקוח. 

באשר למצב באפריקה ישראל אמר: "כשראיתי את המצב באפריקה בהתחלה השתוממתי. למה המוסדיים נתנו הלוואה לחברת אחזקה כשהנכסים נמצאים אצל החברות הבנות?".

"אני לא אחראי להסדר של אפריקה. אני רק הצעתי מתווה להסדר. החוב של אפריקה לבעלי האג"ח הוא כ-7.5 מיליארד שקל לצד חובות של חברות בנות של אפריקה. כשאני ראיתי את הנתונים הגולמיים בהתחלה באמת השתוממתי. על פניו כשחברת אם מנפיקה אג"ח אלו שהלוו לה מאד רחוקים מהנכסים המניבים. באפריקה הנכסים המניבים נמצאים בחברות בנות והאפשרות להעביר אמצעים לחברת האם מוגבלת כי גם לחברות הבנות יש חובות, זה הליך של עסקת בעלי ענין וזה מורכב. התלות בדיבידנד או במימוש נכסים של חברות בנות היא בעייתית. לכן תמהתי מדוע המשקיעים המוסדיים לא קנו אג"ח יותר קרוב לנכסים על ידי רכישת אג"ח של חברות בנות. בפועל הבנתי שזו חוכמה בדיעבד. זאת כיוון שחברות אחזקה אחרות כמו אי.די.בי ממשיכות לשלם את חובות האג"ח שלהם כמו שצריך. אם הבנקים נתנו אשראי בגיבוי מניות של חברות אחזקה, כשכבה שניה לבעלי האג"ח, אז אפשר להבין שבשנת 2006 היתה שנת גאות והאמינו שאפריקה היא חברה טובה. בעקבות המשבר שהיה למדו לקח, היום ישקלו פעמיים אם לתת הלוואות לחברות אחזקה."