ובינתיים במזרח התיכון

העולם כמרקחה. ועידת קופנהגן מתכנסת וסוגיות כמו ריסון כמות פליטת גזי החממה, תכנון עירוני המעודד שימוש בתחבורה ציבורית ורכיבה על אופניים כאמצעי תחבורה, הם רק חלק מהנושאים על הפרק.

בעולם המערבי, ייצור חשמל באמצעות פחם כבר יצא מהאופנה, אבל משרד התשתיות בישראל בראשות עוזי לנדאו עומד איתן ונחוש בדעתו בנוגע לבניית תחנה פחמית נוספת באשקלון. תוך הדיפת ביקורות ומחאות מכל צד שהתחנה תגרום נזק לאיכות האוויר בישראל, שפחם הוא הדלק בעל כמות פליטות גזי החממה הגבוהים ביותר ושפתרונות אחרים קיימים אם רק יועיל המשרד ויאמץ את תכנית האב שהוכנה לו.

ההתעלמות המוחלטת מפוטנציאל האנרגיה הסולארית האדיר של ישראל נמשכת ואף אחד לא נותן את הדין שמדינות כמו פינלנד וגרמניה, שהיו רוצות להיות שטופות שמש כמו ישראל, מובילות על ישראל בתחום.

לפי דוחות מבקר המדינה, ישראל לא עמדה ביעדה לשיתוף של 2% באנרגיה מתחדשת עד 2007 ועומדת על נתון מגוחך של 0.2%. כזכור, ישראל הובילה בעבר את העולם בתחום הסולארי עם שימוש נרחב בדודי שמש. טכנולוגיה שחוסכת עד 6% מתצרוכת החשמל בישראל. אבל זה היה בשנות ה-50.

ישראל באלף השלישי עדיין מפתחת מערכת כבישים הבנויה לרכבים פרטיים. מערכת התחבורה הציבורית לקויה ואינה אמינה ולמרות מחאות, ביקורות ותכניות לשיפור, אזרחים עדיין נתקלים במערכת אוטובוסים מסורבלת, מלוכלכת, בעלת רמת שירות ירודה ומלאה עד אפס מקום. התנצלות מנומסת מרמקולי תחנת הרכבת שגם היום הרכבת תאחר, "עמכם הסליחה והתשלום המלא בכניסה תודה ונסיעה מהנה" אינה מחזה נדיר למי שהגורל גזר עליו להשתמש "ברכבת ישראל". אין תוכנית המחברת את הפריפריה עם המרכז בצורה יעילה, לא קיים שיתוף פעולה בין אמצעי התחבורה הציבורית, התשלום לרכבת ולאוטובוס נפרד. אם למקום העבודה צריך להשתמש בשני אוטובוסים, כדאי להחליף את מקום העבודה או המגורים...

בדו"ח מבקר המדינה האחרון שהתפרסם לקראת כינוס הוועידה מציין המבקר כי, תכנית האב שהגיש משרד התשתיות להקטנת פליטת גזי החממה לנפש אינה מניחה תשתית להשגת היעד אלא מותירה אותו בגדר הצהרה כללית בלבד. עוד כותב המבקר כי מערכת הניטור לבקרת פליטות גזי החממה אינה מספקת נתונים מפורטים ואינה אפקטיבית בבקרה על מקורות הפליטה ובנוסף לכך ניטור הפליטה על גזי החממה אינו מוסדר בחוק.

ישראל מבקשת להתקבל לחברות בארגון ה-OECD. אך כיצד תהיה שותפה מן המניין אם מתחבאת היא תחת הצהרות כלליות ולא מחייבות להפחתת גזי החממה? איך תהפוך חברה במועדון האקסקלוסיבי אם מתעקשת היא על בניית התחנה באשקלון? מתוך איזו זכות תנקוש על דלתות הארגון אם אפילו מערכת רכבות ראויה אינה בנמצא? כיצד עולים בקנה אחד הרצון לחברות והעובדה שישראל מחוסרת מערכת לניטור גזי חממה ראויה?

נכון שהשפעת ישראל על התחממות הגלובלית קטנה יחסית למול מדינות בנות מאות מיליוני בני אדם אבל ישראל אינה יכולה להתחמק מאחריותה העולמית על ריסון פליטות גזי החממה, ולהיות שותפה לתרומה העולמית. מעבר לקידום תהליכים סביבתיים כתרומה להפחתת גזי החממה, חשיבה סביבתית מתקדמת תגרום לפיתוח חברתי וכלכלי נכון לתווך הרחוק ותעמיד את ישראל בגאון לצד המדינות המפותחות בעולם. המאה הבאה, כבר אמרו, תהיה המאה הירוקה ומדינות שלא ייערכו בהתאם יישארו מאחור.

הכותב הוא דובר מגמה ירוקה במכון הערבה