שר התקשורת: הרכב ועדת התעריפים של בזק ייקבע עד סוף השבוע

שר התקשורת, משה כחלון, העריך היום (ב') כי עד סוף השבוע יקבע הרכבה של ועדת התעריפים, שתמונה לקבוע את תעריפי בזק, ובראשה יעמוד רו"ח אמיר חייק, לשעבר מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ומנכ"ל מכון היצוא.

הוועדה צפויה לדון בנושאים נוספים הקשורים לשוק התקשורת הישראלי, בהם מכירות סיטונאיות (דרישה מבזק והוטלאפשר לחברות אחרות למכור את מוצרי ושירותי השתיים באמצעות קיום מנגנון של מכירה סיטונאית), פירוק תשתיות התקשורת למקטעים, שיאפשרו לספקי תקשורת לפעול על גבי רשתות בזק והוט, ועדכון המדיניות באשר לאפשרות שבזק תציע חבילות של שירותים המבוססים על פעילויות החברות הבנות (דהיינו סלולר, טלוויזיה רב ערוצית וקישוריות לאינטרנט).

השר אמר היום כי המשרד פעל לאחרונה למנוע פגיעה בתחרות, באוסרו על חברות הסלולר לרכוש את מירס, ובהתנגדות תקיפה למכירת פעילות התקשורת של 012 סמייל לפרטנר, למרות שלדבריו החברה הציעה מחיר הגבוה במאות מיליוני שקלים מהמחיר שהציע הזוכה בחברה, יוסי מימן. השר ציין כי במשרדו עמלים כיום על השלמת אישור עסקת מכירת סמייל עד ל-23 בדצמבר, על מנת לעמוד בתנאי העסקה כפי שנקבעו בין אלוביץ למימן.

כחלון העריך כי לאחר השלמת הפעילות בנושא שיתוף האתרים בסלולר וגיבוש מדיניות באשר ל"נדידה ארצית" (National Roaming, מודל המאפשר לספק תקשורת להציע שירות ללקוחותיו במקומות שבהם אין לו תשתית באמצעות ספקים אחרים), יעסוק המשרד בהאצת פרסום המכרז לתדרי ה-UMTS, שלדבריו יסייעו בהכנסת מפעיל "אמיתי" נוסף, במקביל למפעילים וירטואליים.

מנכ"ל בזק, אבי גבאי, אמר היום כי בזק התנגדה למינויה של ועדת תעריפים, כיוון שאינה רואה צורך במיחזור עיקרון שאינו רלוונטי עוד, אולם דעתה לא נתקבלה בידי שר התקשורת. "בענף השיחות הפנים ארציות פועלות בישראל שבע חברות, כך שקיימת תחרות, אבל משרד התקשורת בוחר להתמקד בעיקר בתחום הזה במקום לפעול יותר בשוק הסלולר", אמר גבאי ב"וועידת ישראל לעסקים", וטען כי הרגולטור בישראל צריך לעבור משיטת פעולה האוסרת על פעילויות מסויימות, לטענתו בעיקר מול בזק, ולעבור לשיטת תמריצים, במסגרתה יוכרז כי לחברות יותרו פעילויות מסויימות בתמורה לפעילויות אחרות. "לא יתכן, וכך אני חוזה שיקרה, שבזק והוט יחויבו למכור מוצרים ושירותים בשוק סיטונאי, ואילו המשרד ימשיך לתת הקלות להוט, בדמות רישיון לאספקת קישוריות לאינטרנט (ISP) אבל בזק תמשיך להיות מפוקחת ותעריפיה יקבעו בידי גוף שאינו רלוונטי יותר".

"לא ראיתי התערבות של משרד התקשורת בתעריפים של פלאפון כשהיתה מונופול ולא ראיתי התערבות בתעריפים של הוט כשהיתה מונופול בתחום הטלוויזיה, אז קשה לי להבין למה צריך להתערב, שוב, בתעריפים של חברה שהולכת לרדת מנתח שוק של 70%, וממשיכה בכיוון הזה. טוענים שאנחנו מרוויחים יותר מדי ולכן צריך לקבוע לנו את התעריפים, אבל לא חושבים, למשל, שאנחנו פשוט עושים עבודה טובה ולכן אנחנו רווחיים, או למשל שאם היו נותנים לנו לספק מחירים נמוכים יותר, שגם לגביהם אנחנו מוגבלים, היינו מרוויחים פחות ואז היתה נפתרת הבעיה".

גבאי טען כי השוק עצמו, ולא הרגולטור, הוא שמקדם את התחרות בשוק התקשורת, וציין כי בזק השקיעה במעבר לרשת ה-NGN החדשה שלה לא מתוך צורך רגולטורי אלא מתוך החלטה אסטרטגית צופה פני עתיד. "שמעתי נתונים מופרכים בשבוע שעבר לגבי המיקום של ישראל בעולם בתחום האינטרנט המהיר, ולצערי מי שמצטט אותם לא מצטט נתונים רלוונטיים", אמר גבאי, בהתייחסו לדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת המדע והטכנולוגיה, שבמסגרתו התייחס השר כחלון לאפשרות שתשתיות חברת החשמל ישמשו בעתיד כתשתית לאינטרנט מהיר במקביל לבזק והוט. "אין לנו בעיה עם מתחרים חדשים, אבל לטעון שקצב האינטרנט בישראל איטי ביחס לעולם זה פשוט לא נכון. משווים תפוחים עם תפוזים, ומציינים למשל שבצרפת הקצב הוא 50 מגה, רק שוכחים לציין שמדובר בקצב המקסימלי שאולי כמה שכונות בפריז מחוברות אליו, ובשאר המדינה הקצב נמוך בהרבה".

מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, שיסגור בעוד כשבועיים שנה ראשונה בתפקיד, סיפר כי בעת הכניסה לתפקידו גיבש אסטרטגיה שנשענה על פעילות שדרוג האינטרנט המהיר, קבלת רישיון קישוריות אינטרנט (ISP) ותחילת פעילות בתחום הסלולר, ולשמחתו הוא יכול לסכם את השנה בהצלחה בכל התחומים הללו. גם עוזר מלין על כך שהוט מוגבלת בידי משרד התקשורת במגוון תחומים, כדוגמת האיסור לשדר פרסומות ולהציע תוכן למבוגרים, הצורך להשקיע בהפקות מקור ולשלם תמלוגים, ובדומה לבזק נדרשת החברה להפרדה מבנית בין חטיבותיה. עוזר היה חריף יותר מגבאי בהתייחסו לאפשרות להקמת מתחרה נוסף בתחום תשתיות האינטרנט בדמותה של חברת החשמל. "איזה צורך בדיוק הדבר הזה בא למלא? המים בכנרת הולכים להיגמר, בתל אביב עוד אין רכבת תחתית, אבל באים ורוצים להוסיף עוד ספקת תשתית כשבפועל יש כבר שני ספקים שמציעים מחירים נמוכים", אמר עוזר. "בחבילות של ה-10 ו-15 מגה שמציעות בזק והוט המחירים הממוצעים הם פחות מ-5 דולר למגהביט, כולל ספק הקישוריות, ומדובר במחירים מהנמוכים בעולם, ושלא יספרו לכם אחרת".

עוזר התייחס גם לטענות באשר לאיכות השירות של הוט, באמרו כי החברה מטפלת בנושא באופן רוחבי, וכי אינה מתמקדת רק בקיצור זמן ההמתנה הטלפונית. "אפשר להוסיף עוד 500 מוקדנים ולהוריד את זמן ההמתנה, וכך גם עשיתי מיד בכניסתי לתפקיד, אבל בשנה האחרונה החלפנו כ-400 אלף ממירים ישנים בממירים חדשים, וכך נעשה בשנה הבאה, וגם הנושא הזה תורם לשירות, כיוון ש-800 אלף מנויים עם ממירים חדשים משמעם פחות תקלות לצרכן, ופחות פניות לשירות, מה שמאפשר לנו לשרת גם את הצרכנים האחרים טוב יותר". לדברי עוזר, במקביל להשקעה בפרישת הרשת המהירה UFI, שהחלה בשבועיים האחרונים להיפרש גם באיזור תל אביב, החברה משדרגת גם תשתיות אחרות שלדבריו "הוזנחו" בשנים האחרון. "זה מהלך מורכב, ולא רואים אותו מיידית, ולכן אני מעריך שבסוף השנה הבאה אנחנו נראה אחרת לגמרי".

בהתייחסו לבעל השליטה החדש בהוט, פטריק דרהי, אמר עוזר כי החברה תהנה מהיכולות המוכחות של דרהי בתחום הכבלים באירופה, והחברה שמחה על מעורבותו, כיוון שהיא יודעת שהיא זקוקה לסיוע. באשר לאפשרות לפעילות משותפת עם מירס, בעקבות רכישתה בידי דרהי, אמר עוזר כי עוד מוקדם לציין כיצד תתנהל מערכת היחסים בין החברות, אולם ציין כי רכישת מירס בידי דרהי אינה פוסלת לחלוטין את פעילות הוט כ-MVNO, במקומות שבהם היא תזדקק לכך, וכי הוא שמח שמשרד התקשורת האיץ את הצגת רשיונות ה-MVNO למתחרים פוטנציאלים.

סגן נשיא במוטורולה העולמית, אלישע ינאי, המשמש גם כיו"ר מירס, הכחיש טענות לפיהן הוא התנגד למכירת מירס. "מירס היא חברה נפלאה עם הנהלה מצויינת שעשתה פה דברים מדהימים, אבל היא פועלת ברשת שהיא למעשה דור שני, והיא חייבת להשתדרג. אני משוכנע שבעל הבית החדש שלה ימשיך לתחזק את הפעילות שהיא מקיימת בישראל בתחום הביטחון", אמר ינאי, שהודיע בשבוע שעבר על פרישתו הצפויה ממוטורולה בסוף החודש.

מנכ"ל נטויז'ן, ריצ'ארד האנטר, תקף בחריפות את משרד התקשורת, באומרו כי המשרד אינו מאפשר לחברות קטנות סיוע כנגד קבוצות התקשורת הגדולות. לדברי האנטר, ספקיות האינטרנט העצמאיות, נטויז'ן וסמייל, נאבקות מול קבוצת בזק המכילה את בזק בינלאומי, ומול חברות הסלולר (בהן גם החברה-אחות סלקום), ולמרות שבאופן ברור שוק הסלולר וקבוצת בזק מציגות הכנסות של 4 עד 10 מיליארד שקלים בשנה, ו-EBITDA של כ-40%, הן גובות מחירים הגבוהים ב-20%-45% מהממוצע במדינות ה-OECD, עובדה שצוינה גם בדו"ח ועדת גרונאו מ-2007. בשוק האינטרנט והשיחות הבינלאומיות, אמר האנטר, נגבים מחירים נמוכים בכ-20% מהממוצע במדינות אלו, וזאת למרות שהכנסות הספקיות עומדות על כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, וה-EBITDA שלהם עומד על כ-20%. האנטר התרעם על כך שמשרד התקשורת קבע לאחרונה כי חברות הקשורות לחברות הסלולר יוכלו להתמודד על רישיון מפעיל וירטואלי רק בעוד שנתיים, וגם זאת רק באם יצליחו להוכיח כי פעילותן נפגעת קשות באם לא יקבלו את הרישיון, החלטה המונעת למעשה מנטויז'ן לקבל רישיון זה. "כשאני אבוא בעוד שנתיים ואוכיח שאני נפגע זה יהיה מאוחר מדי", אמר האנטר. האנטר קרא גם הוא לפתיחת שוק סיטונאי במוצרי ושירותי התקשורת, כיוון שלדבריו כיום הוא מוגבל משמעותית בתחרות מול קבוצת בזק, ולאחר קבלת רישיון ה-ISP שלה גם מול הוט. "לא יתכן שבזק והוט מחזיקות בתשתית ובקישוריות ומתחרות בי, ולי לא יותר להשתמש לפחות בתשתית שלהם במסגרת של שוק שאמור להיות גם עבורם מקור הכנסות".

עו"ד בועז גולן, היועץ המשפטי לממונה על ההגבלים העסקיים, טען כי ההשפעה של מפעיל וירטואלי על מחירי הסלולר הוכחה בעולם כזניחה עד לא קיימת, ולכן, לדבריו, ההשפעה הגדולה יותר על שוק הסלולר תתבצע באמצעות הכנסת מפעיל רביעי או חיזוק מירס כמפעיל נוסף. החסם הגדול במקרה זה הינה ההשקעה הגדולה בהקמת אתרי סלולר, ולפיכך פועלים כיום ברשות, במסגרת צוות בין משרדי הכולל גם את משרדי האוצר, התקשורת ואיכות הסביבה, על מנת לגבש מודל ותקנות שיאפשרו שיתוף אתרים שכזה. גולן ציין עוד כי לדעתו יש להסיר את ההגבלות על מכירת חבילות שירותים מבזק, כיוון שלא יתכן שתחרות תתבצע כשידיהם של המתחרים קשורות, וכי חלק מהחלטות העבר אינן רלוונטיות כיום, כתוצאה מהשינוי שבוצע בתשתיות התקשורת.