שטייניץ תוקף את בתי המשפט: "חלק מהפסיקות נובע מחוסר אחריות קשה, הגובלת בהפקרות כלכלית"

"בשנים האחרונות גוברת מגמה של פסקי-דין של בית המשפט העליון שכורכים בחובם השלכות תקציביות עצומות", אמר היום (ב') שר האוצר, יובל שטייניץ בוועידת ישראל לעסקים, "אנחנו באוצר בוחנים בשבע עיניים כל הוצאה של מיליונים בודדים, אבל בתי המשפט היקרים שלנו פוסקים פעם אחר פעם פסיקות עם השלכות של מיליארדי שקלים. יש לי הרבה כבוד לשופטים אך נראה שמבחינתם ייקוב הדין את התקציב והתכנון הכלכלי".

שטייניץ נתן דוגמא לפסקי דין של בית המשפט העליון ביניהם מיגון דרום הארץ ב-400 מיליון שקל, פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בנושא היטל השבחה שמונע מהמדינה הכנסות של מיליארד שקל לשנה, פסק-דין של בג"ץ בנושא קרן מחצבות המקזז מהכנסות המדינה 400 מליון שקל בשנה ופסק דין הידוע כוורד פרי שעלול היה להגיע להגדלת הגרעון ב-6 מיליארד שקל. לגבי, הפסיקה בנושא הכלא הפרטי, שנבנה על-פי החלטות הממשלה והכנסת, אמר השר כי "השופטים לא יכלו להוציא צו ביניים לפני 4 שנים או לתת פסיקה סופית? למה ההתעלמות משיקולי תקציב"?

"לבית המשפט העליון אין ולא ניתן שיהיה לו תפיסת אחריות כלכלית כוללת. חלק מהפסיקות נובע מחוסר אחריות קשה של בית המשפט העליון, הגובלת בהפקרות כלכלית. מי שמוסמך לקבוע סדרי עדיפויות היא הממשלה ולא בית המשפט. כך אי אפשר לנהל מדיניות כלכלית, ודאי לא בתקופת משבר".

לדבריו, "לכנסת יש את הסמכות לחוקק והיא הגבילה את עצמה בחקיקה בעלת השלכות כלכליות, אבל אין דבר כזה בבית המשפט. דיברתי עם שר המשפטים, יעקב נאמן, ואנחנו חושבים על חקיקה שתקבע הרכב מיוחד ורוב מיוחס בבג"צים שעניינם סכומים של מעל כמה עשרות מיליוני שקלים".

"ההסתדרות גילתה אחריות"

שטייניץ הוסיף כי "ההסתדרות אכן גילתה אחריות ומצפים ממנה להמשיך ולגלות אחריות", ורמז על האפשרות שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ידרוש תוספות שכר למגזר הציבורי. לדבריו, הוא מצפה מהמעסיקים לגלות גם הם אחריות, לא לפטר וגם להכניס את היד לכיס.

עוד אמר שטייניץ כי "לקראת סוף 2009 ניתן לומר שהאפילה הכלכלית מתפוגגת ורואים את האור בקצה המנהרה. שוק התעסוקה מתאושש וכך גם הייצוא וזאת תוך שמירה על יציבות פיסקלית".

שטייניץ הוסיף, כי "ממשלת ישראל זכתה למחמאות רבות בדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית שהוגש לי היום". לדבריו, ייתכן שראש המשלחת ימליץ על חלק מצעדי המדיניות, כגון תקציב דו-שנתי, גם למדינות אחרות.

"הסיבה להתאוששות המהירה יחסית שלנו היא השמרנות הפיסקלית. ממשלות אחרות הגיבו במהירות עם תמריצי ענק שמסבכות את אותם מדינות בחובות ענק. אנחנו חשבנו לטווח-ארוך והעלות של הצעדים שנקטנו היתה נמוכה יותר. כך, למשל החלטנו דווקא בזמן המשבר ללכת על תקציב דו-שנתי ומתווה גרעון יוד לחמש שנים ותוואי מסים יורד לשבע שנים.