תרגיל מסריח
ההתנהגות של הבנקים במקרה של אפריקה מבישה ברמה האתית, אבל מטרידה יותר ברמה המקצועית: מדוע מתנהגת מערכת הגבייה המשומנת של הבנקים בצורה כל כך היסטרית?
ברדק. אין מילה אחרת שיכולה לתאר את מה שהתחולל מיום חמישי עד יום ראשון השבוע בעניינה של אפריקה ישראל. מצד אחד, נציגי האג"ח של סדרה ט', המבקשים לעכב תשלומים של ממורנד (החברה המחזיקה בשליטה באפריקה ישראל) למערכת הבנקאית, ומצד שני אפריקה ישראל והבנקים.
ביום חמישי קיבלו הבנקים את הבקשה שהוגשה לביהמ"ש על ידי נציגות אג"ח ט' שמהותה: הקדמת הדיון בעניינה של אפריקה ישראל מ־16 בדצמבר ל־15 בדצמבר, בשל תשלום של כ־670 מיליון שקל, שאמור להיות משולם לבנקים ע"י ממורנד.
הבנקים ולבייב הבינו שיש סכנה שתשלום שכזה יעוכב ע"י ביהמ"ש, ובאורח פלא הקדימו את התשלום ליום ראשון. התירוץ: התשלום הוא עד 16 בחודש ולא ב־16 בחודש. מעניין מה יהיה התירוץ היצירתי של הבנקים בפעם הבאה שהם ירצו לחלוב את ממורנד ולפני שכבוד השופטת מספיקה לעכב את התשלומים.
כאן עולה הסיבוך עוד מדרגה. לשופטת אלשיך הוגשו בפועל שתי בקשות: האחת מנציגות בעלי אג"ח ט', המיוצגת על ידי עו"ד גיסין, והשנייה על ידי עו"ד זהר גרינברג המייצג משקיעים מסדרה ט'. הבקשה של גרינברג הוגשה ביום ראשון, ובה הסביר כי אפריקה אמורה לשלם לבנקים את חובה ב־16 בחודש והוא מבקש להקפיא את המהלך. גרינברג טעה מכיוון שלא אפריקה היא זו שהיתה אמורה לשלם לבנקים, כי אם ממורנד.
כשהבין שטעה משך גרינברג את בקשתו. אבל, משום מה (ייתכן שבשל השביתה בביהמ"ש), אלשיך הגיבה לבקשתו (שכבר נמשכה) והשהתה את התשלום. מנגד, את הבקשה של נציגות אג"ח ט' להקדים את הדיון היא דחתה על הסף.
אז מה היה לנו כאן? החלטה לעצור תשלומים של אפריקה (שכבר הועברו אל הבנקים), כשהחברה כלל לא היתה אמורה לבצע את אותם תשלומים. מישהו כאן התבלבל.
ההתנהגות של הבנקים במקרה של אפריקה מבישה ברמה האתית, אבל מטרידה יותר ברמה המקצועית: מדוע מתנהגת מערכת הגבייה המשומנת של הבנקים בצורה כל כך היסטרית? האם לבייב עומד לברוח מחובותיו כלפי הבנקים? לא סביר.
האם הבנקים מעריכים כי ההסדר עם אפריקה עלול לדרוש ממורנד סכומים שעלולים לסכן את החוב שלה כלפיהם? יכול להיות. וישנה גם האפשרות שהבנקים פשוט רגילים לעבוד בצורה אלימה שכזאת - לשים את היד על כמה שיותר נכסים בכמה שפחות זמן.
אלא שאפריקה היא לא עוד מקרה, היא קו פרשת המים בכל הנוגע להסדרי החוב. בעלי האג"ח בחברות אחרות מסתכלים על התנהגות הבנקים במקרה זה, וברור להם שבמשחק הזה מי שמפשיל שרוולים, מחדד את המרפקים ושוכר את עורכי הדין הממולחים - הוא זה שיקבל תמורה גבוהה יותר בגין החובות שנשמטו.
תגובה אחת לכתיבת תגובה