ראיון "כלכליסט": "גם מדינות כמו קנדה מתחילות לחסוך במים"

היטל הבצורת ומשבר המים עושים רק טוב לחברת ארד מקיבוץ דליה. החברה, העוסקת בייצור מערכות למדידת מים, נהנית מהמודעות ההולכת וגוברת לחיסכון במים, בישראל ובעיקר בחו"ל, שם נמצאים רוב לקוחותיה (85%).

"הלקוחות שלנו הם תאגידי מים, מה שבעבר נקרא מחלקת המים בעירייה", אומר גבי ינקוביץ', מנכ"ל ארד. "מד מים בסיסי הוא אמצעי להפקת החשבונית אחת לחודשיים לתושבי העיר, אבל לצד המוצר הבסיסי פיתחנו מוצר שאת שיווקו אנחנו מעוניינים להרחיב - מד מים מתוחכם AMR, שמשדר כל הזמן מידע למרכז בקרה, ומעדכן בזמן אמת על שימוש חריג במים או על דליפה. אחד הקשיים שתאגידי מים נאלצים להתמודד איתם הוא פחת מים, שזה הפער בין כמות המים שתאגיד המים קונה מספק המים (דוגמת מקורות בישראל) לבין כמות המים שבה הוא מחייב את התושבים. הפער נוצר בגלל דליפות וגניבות של מים. המד המתוחכם מאפשר להוריד את פחת המים".

שווה לתאגידי מים להשקיע במד מתוחכם? הרי יצירת תשתית של מדי מים מתוחכמים עולה עשרות מיליוני שקלים?

ינקוביץ': "בשנים האחרונות מחירי המים התייקרו מאוד. מחיר מ"ק מים לצרכן הפרטי באירופה מגיע ל־4-3 יורו. בישראל זה עוד זול, 7 שקלים עד כמות צריכה מסוימת, שאם חורגים ממנה משלמים 28 שקל למ"ק במסגרת היטל הבצורת. לכן, חיסכון של כמה אחוזים שמושג באמצעות מד המים המתוחכם הוא מהותי.

"אנחנו מזהים שגם מדינות עתירות מים, שם היתה פחות רגישות לבזבוז, כמו קנדה ואנגליה, מזמינות בשנתיים האחרונות פרויקטים ענקיים, כי אפילו במדינות גשומות כאלה מחירי המים עולים. העולם עובר שינוי קונספטואלי. בדיוק כמו שאף יצרן סלולר או חשמל לא ייתן שירותים בלי קשר לשווי שלהם, גם ספקי המים מבינים שאם בעבר הם חייבו על מים מחיר קבוע, ללא קשר לצריכה, הם חייבים להתחיל לחייב במחירים ריאליים, כי מדובר במוצר הולך ונעלם.

מיילסטונס נכנסת להשקעה

"בארצות הברית, למשל, ש־70% מהפרויקטים שלנו נמצאים בה, חלק מתוכנית החילוץ של הממשל מהמשבר כוללת הקצאת נכסים לפרויקטים של מים, כולל אימוץ מערכות AMR. ברבעונים השלישי והרביעי של השנה רואים שיפור במכירות שם בזכות הזרמת כספי החילוץ".

בנובמבר 2007 נכנסה קרן ההשקעות מיילסטונס של המיליונר ביל דיווידסון המנוח, המנוהלת על ידי עודד טירה, להשקעה בארד, כאשר קיבוץ דליה וקיבוץ רמות מנשה, בעלי השליטה בחברה, מכרו לקרן יחד כ־15.9% ממניות החברה בתמורה ל־80 מיליון שקל.

מה היה הרקע להשקעה של מיילסטונס?

ינקוביץ': "בקרן מודעים למחסור במים בעולם ולעובדה שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, כשהצפי הוא ל־12 מיליארד בני אדם בעולם כבר ב־2025, כלומר יותר פיות ששותים מים".

"הפכנו שומנים לשרירים"

"ישראל נתפסת כמעצמת מים בעולם, עם פרויקטים של טפטפות ושל התפלת מים, והקרן החליטה לקבל חשיפה לנושא. לצד זאת, תמורת ההשקעה הלכה לבעלי המניות. זה עזר לקיבוץ דליה ולקיבוץ רמות מנשה לסגור פערים מול המערכת הבנקאית במסגרת הסדר הקיבוצים, וגם לאפשר פנסיה נאותה לחברי הקיבוצים".

מה מדיניות חלוקת הדיבידנד שלכם?

"אנחנו מחלקים דיבידנד של עד 50% מהרווח השוטף. ב־2008 הקטנו ל־35% בגלל המשבר, אבל בסך הכל לחברה מדיניות דיבידנדים נדיבה".

המשבר הכלכלי השפיע על הפעילות שלכם?

"אחת התגובות של תאגידי מים בעולם בחודשים הראשונים של המשבר היתה עצירה מוחלטת של פרויקטים, אבל פרויקטים שכבר הוחל בביצועם לא בוטלו. קצב כניסת ההזמנות חדשות ירד מאוד ב־2009. זה הביא למכירות נמוכות יותר ברבעונים הראשון והשני של 2009. ניסינו להימנע ככל האפשר מפיטורים, ולשמחתי הצלחנו. נקטנו פעולות שונות, כמו הקפאת שכר, הקטנת הפרשות לקרן השתלמות, הגדלת השתתפות עצמית במזון, השתתפות עובדים בעלויות הליסינג וביטול נופשים. בארה"ב פיטרנו עשרה עובדים. כל זה הביא לחיסכון של מיליוני שקלים. הפכנו שומנים לשרירים".

עכשיו מרגישים שיפור?

"בארץ המשבר הכלכלי די חלף בלי לשים לב, כשב־2009, בעיקר כתוצאה מהיטל הבצורת, המכירות אפילו עלו. אנחנו מתלבטים לגבי תמונת ההתאוששות בארה"ב. אין ספק שתופעת הפחד בשווקים כבר הרבה יותר מצומצמת, ואנחנו רואים חזרה אצל חלק מהלקוחות באירופה לרמות הצריכה של טרום המשבר של 2008. לצד זה אנחנו רואים הזדמנויות חדשות שנוצרו, כמו בקנדה ובאנגליה. הנעלם הגדול הוא ארה"ב, שבה אנחנו מעריכים ומקווים שב־2010 נחזור למספרים של 2008".

באחרונה חתמה ארד על עסקה לרכישת השליטה (51%) בחברה ספרדית בשם קונטזרה, שעוסקת אף היא בייצור AMR, בתמורה ל־8.1 מיליון יורו.

מה הסטטוס של העסקה?

ינקוביץ': "עוד לא היה קלוזינג, אבל אנחנו בישורת האחרונה. חיפשנו חשיפה לשוק האירופי, שעד לאחרונה היה שמרני מאוד, כשבחלק מהמקומות בכלל לא מדדו מים, אבל אנחנו מזהים שגם שם יש תזוזה בכיוון של חיסכון. מדובר בחברה ראשונה שלנו באירופה, שעד עכשיו מכרנו לשם מעט ישירות מישראל, עם השקעה נמוכה יחסית במערכי הפצה. העסקה תמומן בחלקה מכספי תמורת ההנפקה שביצענו ב־2004, שברובה עוד לא השתמשנו, וחלק באמצעות מימון בנקאי".

יש בקנה רכישות נוספות?

"קודם נעכל את הרכישה הזו, אבל יש תיאבון".

אילו אזורים מעניינים אתכם?

"אנחנו פעילים גם במדינות מתפתחות, כמו מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, אבל במינונים נמוכים, ולא רואים שם בשנים הקרובות הזדמנויות בתחום ה־AMR. האסטרטגיה שלנו היא למכור יותר AMR מאשר מדים רגילים, כי במוצר זה הרווחיות יותר גבוהה. מאפס מכירות AMR ב־2003, היום 65% מהמכירות שלנו הן של AMR. דווקא במדינות ה־BRIC - ברזיל, רוסיה, הודו וסין - יש לנו התחלות ראשוניות של הזמנות, ומזהים בהן סימנים של התעניינות ב־AMR. יש לנו בכל אחת ממדינות אלה פיילוטים שעובדים, התקנות ניסיון. אנחנו עם אצבע על הדופק מתי ה־AMR יפרוץ שם".

"יש מקום לגיוסים חדשים"

יש לכם די כסף לביצוע רכישות?

"יש לנו 13 מיליון דולר, כולל הכסף שייצא לרכישה של החברה הספרדית. עבור רכישות נוספות, אם יהיו בהיקפים גדולים יותר, בהחלט יש מקום לגיוסי הון חדשים. יש לנו היום יחס הון עצמי של 60%, וגם כשנִלווה כסף למימון העסקה בספרד, נרד ל־50%, שזה מאוד יציב. אנחנו לא שוללים גם הנפקת אג"ח, אבל זה לא יקרה ב־2010. אנו מעריכים שבמקביל לרכישה בספרד, יש הזדמנויות שאפשר לממש מצמיחה אורגנית, כמו בקנדה, אנגליה, הודו וסין. היינו רוצים לרכוש חברות במדינות ה־BRIC, אבל זה מסובך ברמה התרבותית, ולכן שם אנו מעדיפים לעבוד באמצעות שיתוף פעולה, ולא אקוויטי".

אתם נכללים במדד יתר־50. המניה סחירה יחסית. יש שאיפה להיכנס לת"א־100?

"אנחנו נשמח להיות שם. מבחינת אחזקות ציבור אין לנו בעיה; הקושי זה שווי השוק. היתה ירידה בשווי החברה כתוצאה מהמשבר, ועדיין לא חזרנו לשווי המקורי, אבל אנחנו מתקרבים לזה. אין ספק כי עסקת ספרד, לצד חזרה לצמיחה ב־2010, יכולות לאפשר לנו כניסה למדד ת"א־100. זה לא יעד מרכזי אבל נשמח להיות שם".

ארד מוגדרת כמונופול בישראל, ובאחרונה דיווחתם כי רשות ההגבלים העסקיים פשטה על המשרדים שלכם והחלה בחקירה. תוכל להרחיב?

"כפי שדיווחנו, יש חקירה של רשות ההגבלים העסקיים בנושאים שקשורים לחשדות שלה להפרה של תנאי המונופול. אני לא מקבל דיווחים על התקדמות החקירה, ואין לי יותר מה להגיד בנושא".