בניגוד להמלצות כל הגופים המקצועיים: הפוליטיקאים אינם מאפשרים חופש לפיקוח על כספי הציבור

דו"ח קרן המטבע העולמית שפורסם השבוע קבע נחרצות כי כדי לקיים פיקוח נכון יותר על כספי הציבור, ישראל חייבת לתת אוטונומיה לפיקוח על שוק ההון. קביעה זו מצטרפת גם לדו"ח ה־OECD בנושא, שעליו דווח לאחרונה, ולקריאותיהם של פרופסורים לכלכלה להוציא את הפיקוח ממשרד האוצר. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים במדינת ישראל, האינטרס האישי והצר של פוליטיקאים עשוי לגבור על מה שנחוץ למשק. קשה לראות את שר האוצר יובל שטייניץ מסכים לקיצוץ נוסף בכנפיו, בדמות הוצאת הפיקוח על שוק ההון והביטוח ממשרד האוצר.

בדו"ח הביניים של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל נקבע כי "יש מקום לחיזוק יסודי יותר של התקציב, כוח האדם והאוטונומיה של גופי הפיקוח על מוסדות שאינם בנקאיים במגזר הפיננסי. יש להקנות לרשות ניירות ערך עצמאות תפעולית מלאה. הפיקוח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר צריך לזכות באוטונומיה פורמלית, בהתאם לנהוג בעולם".

"לאחד את רשויות הפיקוח"

לדברי פרופ' אבי בן בסט, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 2001–1999, המלצות קרן המטבע בתחום הפיקוח הכרחיות, אך אינן מספיקות. בן בסט טוען כי למפקח על הביטוח ושוק ההון יש דרגת עצמאות נמוכה בהרבה בהשוואה למפקח על הבנקים, לרשות ני"ע ולממונה על הגבלים עסקיים. לדבריו, "אין ספק שצריך שיהיו לממונה על שוק ההון יותר עצמאות, סמכויות ומשאבים, ואין ספק שבעובדה שהוא נמצא בתוך משרד האוצר יש טעם לפגם".

צילום: גיא אסייאג

לסוגיה זו התייחס שלשום נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בנאום שנשא בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. פישר אמר כי "בדו"ח קרן המטבע נכתב כי לישראל יש בעיות בפיקוח על המערכת הפיננסית החוץ־בנקאית, וזהו דבר ידוע". פישר היה רוצה לראות את הפיקוח על הביטוח ושוק ההון עובר לבנק ישראל, אולם בן בסט טוען כי העברה כזו תהיה טעות, ומציע אף להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל.

לדברי בן בסט, בנק ישראל מצוי בניגוד עניינים בין אחריותו על יציבות הבנקים (שעליה אחראי הפיקוח על הבנקים, בין השאר בשאיפה לגיבוש מוסדות פיננסיים גדולים ויציבים דרך עידוד מיזוגים) לבין המדיניות המוניטרית שמעוניינת לקדם את התחרותיות במערכת הבנקאית. "אני תומך במגמה שקיימת בעולם להוציא את רשויות הפיקוח הן מהאוצר והן מהבנק המרכזי ולאחד אותן לגוף אחד", אומר בן בסט. "כך נקבל מוסד רגולטורי שיראה לנגד עיניו תמונת עולם פיקוחית כוללת".

"קודם לטפל בחוב"

נושא משמעותי נוסף שנכלל בדו"ח של קרן המטבע הוא החוב הציבורי של מדינת ישראל. קרן המטבע קובעת כי היחס בין החוב לתמ"ג של מדינת ישראל, שעומד כיום על כ־78%, צריך לרדת לרמה של 60% ב־2020, עם יעד ביניים של 70% ב־2015. יעד זה נקבע גם על ידי משרד האוצר, על פי אמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי.

פרופסור אבי בן בסט | צילום: צביקה טישלר

בנאומו שלשום אמר פישר כי אף שקרן המטבע פועלת מוושינגטון, היא גוף "בעל נימוסים אנגליים" שמותח ביקורת באופן מעודן. לדבריו, "הממשלה אומרת שיש מגבלת עלייה שנתית של 1.7% בתקציב המדינה, אבל אפשר ההבטחות שהיא נתנה לכל מיני גופים ומגזרים במשק, כולל מערכת הביטחון, לא מסתדרות עם המגבלה הזאת. נוסף על כך, הממשלה רוצה להוריד את המסים. קרן המטבע שואלת - איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה?".

מצד אחד, האוצר קובע יעדים ספציפיים להורדת החוב. מצד שני, הוא מחויב לתוכנית להורדת המסים, שבמסגרתה יופחתו בהדרגה שיעורי מס הכנסה ומס חברות עד 2016. עם זאת, אף אחד באוצר לא חולם על הגדלת הגירעון. קיים חשש כי הליכה בתוואי הנוכחי תגרור ירידה בהוצאה הציבורית, ובפרט ירידה בהוצאה על שירותים אזרחיים.

בהקשר זה נכתב בדו"ח של קרן המטבע כי "צמצום ההוצאות הלא ביטחוניות, הנמוכות ממילא, עשוי להתברר כצעד בלתי יציב לטווח ארוך. הפחתות שיעורי המס צריכות לבוא אחרי הקטנות החוב. התחייבויות קודמות לקיצוצי מס - עלולות להחמיר את פגיעותה של ישראל באופן מוגזם".

"יעד הפחתת החוב הוא חשוב הרבה יותר מהורדת המיסוי", אומר בן בסט. "אנחנו יודעים ממחקרים שנעשו בעולם שככל שהחוב של מדינה גדול יותר, כך היא רגישה יותר לזעזועים חיצוניים. ואולם, בעוד שהחוב של מדינת ישראל גבוה מדי, שיעור המס הממוצע במדינת ישראל איננו חריג".

בן בסט מצביע על כך שההוצאה הציבורית ביחס לתמ"ג בישראל דומה לממוצע במדינות ה־OECD – כ־43%. "אולם, בעוד שההוצאות של ישראל על ביטחון ביחס לתמ"ג הן פי שלושה בהשוואה למדינות ה־OECD, הרי שההוצאה על שירותים אזרחיים - בעיקר חינוך ובריאות - נמוכה מדי בהשוואה למדינות המפותחות".