בלעדי ל"כלכליסט" - ההסכם של אפריקה עם הבנקים מוכיח: נעשה מחטף

ביום ראשון בבוקר היו מונחות על שולחנה של השופטת ורדה אלשייך שתי בקשות מצד בעלי איגרות החוב מסדרה ט'. הבקשות הללו היו עלולות לטרפד תשלום של 670 מיליון שקל מהחברה הפרטית של לב לבייב, ממורנד, לבנקים שאמור היה להתבצע ביום רביעי. גם לבייב וגם הבנקים ידעו על הבקשות המונחות על שולחנה של אלשייך.

מתוך ידיעת העובדות הללו הקדים לבייב והעביר את התשלום לבנקים כבר ביום ראשון בערב, ואולם הצדדים שמרו על כך בסוד. ביום שני קיבלה השופטת את בקשתם של בעלי אג"ח ט', והורתה להימנע מביצוע התשלום לבנקים עד להודעה חדשה.

אבל אלשייך לא ידעה שלבייב עשה בינתיים מחטף, והעביר את התשלום לפני המועד המוסכם.

התשלום פורסם לראשונה באתר האינטרנט של "כלכליסט" ביום שני בערב, לאחר פרסום החלטת השופטת.

בתגובה לפרסום פנו ל"כלכליסט" גורמים בכירים המקורבים לבנקים ולאפריקה ישראל, והסבירו שההסכם הסודי בין לבייב לבנקים קבע כי בעל השליטה אמור היה להעביר את הסכום עד ליום רביעי, ה־16 בחודש, ולא ב־16 בחודש. באמצעות טיעון זה הם ניסו להעביר את המסר כי לא נעשה מחטף, וכי התשלום בוצע כפי שלטענתם נכתב בהסכם, כלומר עד ה־16 בחודש.

ואולם בניגוד לדברי המקורבים - שדיברו שלא לייחוס - לידי "כלכליסט" הגיע עותק של ההסכם הסודי בין לבייב לארבעת הבנקים (לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי).

ההסכם שהגיע לידי "כלכליסט"

המסמך חושף בבירור כי לב לבייב התחייב להעביר את הכספים (260 מיליון שקל) ביום מדויק, ה־16 בחודש, לא לפני ולא אחרי. לבנק הפועלים התחייב לבייב להעביר 410 מיליון שקל.

המשמעות של דברים אלו היא חד־משמעית: לבייב והבנקים עשו מחטף וקבעו עובדות בשטח בלי להמתין להוראותיה המפורשות של השופטת. המסמך האמור, שעד כה נחשף רק לעיניה של אלשייך, עשוי להסביר את הודעתה החריפה משלשום שלפיה "קיים אף קיים טעם לפגם בדרך שבה ממהרים הבנקים לדאוג כי מר לבייב ישלשל כספים מרובים לכיסם, ממש ערב הדיון בהסדר".

דובר קבוצת לבייב העולמית: "בית המשפט הוא נר לרגלינו, ולכן נגיב שם".