פטרו את מנהל ההשקעות שלכם

"ישבתי עם האיש הזה, מיליונר שבנה את עצמו במו ידיו, ממש כמה שעות אחרי שאני, מדריך שיט אתגרי, הצלתי אותו ואת חבריו מטביעה בנהר שוצף וגועש בגרנד קניון. חשבתי שהוא ייתן לי קצת כסף כי הצלתי את חייו, אבל הוא התחיל עם הסיפור הישן הזה של 'תן לאיש דג או למד אותו לדוג'. טוב, חשבתי לעצמי, שישמור לעצמו את הדג, ממילא אני רוצה רק קצת כסף.

"ישבנו סביב מדורה, וסיפרתי לו שאני מרוויח 4,000 דולר לחודש בעונת השיט ומקבל דמי אבטלה בששת החודשים האחרים. הוא שתק, ואז התעקש ללמד אותי איך להשקיע. זה עורר את סקרנותי. לוויתי אלף דולר, וכעבור חמש שנים הייתי מיליונר".

סיפור הסינדרלה של פיל טאון אינו שגרתי, ובארץ הוא כמעט ולא מוכר. טאון כתב את סיפור חייו ופילוסופיית ההשקעה שלו בספר "חוק מספר 1" (בעברית בהוצאת מטר), שיצא בארצות הברית ב־2006 והפך מיד לרב־מכר. הספר כיכב ברשימת רבי־המכר של ה"ניו יורק טיימס", "ביזנסוויק" ו־"USA Today", וגם בראש רשימת רבי־המכר בגרמניה. את הרצאותיו של טאון שומעים כחצי מיליון אנשים כל שנה, הוא פרשן קבוע ב־CNBC, וידוע כאחד שעשה את הונו בעשר אצבעות, תוך למידת אמנות ההשקעה ועבודה קשה.

"אני משקיע רק לפי חוק מספר 1. זו דרך מובטחת להשיג תשואות גבוהות בסיכון נמוך", מספר טאון על השיטה בראיון בלעדי ל"כלכליסט". טאון מדגיש שוב ושוב ש"החוק" נקבע לראשונה בידי בנג'מין גרהם מאוניברסיטת קולומביה, ואחר כך דבק בו תלמידו המפורסם ביותר ואחד המשקיעים המצליחים ביותר בעולם, וורן באפט. לדברי באפט, "להשקעה יש רק שני חוקים: חוק מספר 1: אל תפסיד כסף, וחוק מספר 2: אל תשכח את חוק מספר 1".

"הייתי הדבר הכי רחוק שיש מוול סטריט"

השיחה עם טאון מרתקת. הוא אינו מרואיין שגרתי: הוא מתלהב, מדבר בלי סוף, וקשה לעצור אותו. הוא אינו מתבייש בעברו ושם את כל הקלפים על השולחן כבר בהתחלה. "בתיכון הייתי תלמיד ממוצע. את הלימודים באוניברסיטה סיימתי אחרי ארבעה ניסיונות. כשנכנסתי לתחום ההשקעות לא הצטיינתי במיוחד במתמטיקה, והשקעה במניות נראתה לי עניין קשה מדי, כזה שאין לי סיכוי להצליח בו. אני מבטיח לך שאם היה בשיטה שלי משהו שמצריך גאונות, הייתי עדיין מדריך שיט שמקבל דמי אבטלה רוב השנה".

ב־1972 סיים טאון ארבע שנות שירות צבאי בווייטנאם וחזר לארצות הברית. "הייתי מחוץ לארצות הברית כל כך הרבה זמן, ולא תיארתי לעצמי עד כמה האמריקאים בזים לי בגלל מה שעשיתי מעבר לים", אומר טאון. "הייתי בטוח שבכלל לא אמצא עבודה, אבל בסוף נעשיתי מדריך שיט בנהרות. אחרי כמה שנות הדרכה בקליפורניה, יוטה ואיידהו, הגעתי להדריך בגרנד קניון. השערות שלי היו ארוכות. לבשתי בגדי עור, חייתי באוהל אינדיאני בשמורת טבע באריזונה ורכבתי בזמני החופשי על הארלי־דיוידסון שחור ורועש. הייתי הדבר הכי רחוק שיש מוול סטריט והשקעות".

פיל טאון. "חייתי באוהל אינדיאני בשמורת טבע"

איך החלטת על המהפך בחיים שלך?

"הבחור ההוא שהכרתי נתן לי הזדמנות חד־פעמית לשנות את החיים שלי, לפרוץ קדימה. החיים שלי עד אז היו מאוד פשוטים. ישנתי בשק שינה כמעט 13 שנה. אמנם לא הייתי חסר בית שמשוטט במרחבים, אך חייתי כך מתוך ידיעה שזה מה שאני מסוגל לעשות במסגרת המגבלות שלי. ההחלטה שקיבלתי היתה צעד ענק קדימה עבורי, משהו מאוד לא טריוויאלי, והמעבר לא היה פשוט. לקחתי נשימה ארוכה והחלטתי שאני נותן לזה חמש שנים, ואם זה לא הולך אני חוזר לשק השינה שלי ולחיים הקודמים".

טאון יודע שלא היה יכול להתפתח אלמלא אותו אדם שפגש, שהוא מכנה לאורך הספר "הזאב" בגלל שם המשפחה שלו. "אין לי ספק שלא הייתי יכול לעשות דבר אלמלא הזאב", הוא מספר, "עבדתי אצלו שנה שלמה כשוליה. לא קיבלתי משכורת, רק למדתי ממנו איך להשקיע. לאורך כל הדרך האמנתי שזה יקרה, שאני אצליח. אנשים מסביב אמרו לי שזה חסר סיכוי, אבל האמנתי בו".

מה שכנע אותך להמשיך?

"הוא כל הזמן הכניס לי לראש דבר מאוד בסיסי. הוא אמר לי שאני חייב להבטיח לעצמי הבטחה ולקיים אותה. לא להציב מטרה, יש הבדל. הבטחה אישית זה משהו אחר, היא תלויה באופי שלך, במשמעת העצמית שלך. אם אתה לא עומד בהבטחה כלפי עצמך, אתה מרגיש שיש לך אופי חלש. כתבתי את ההבטחה על חתיכת נייר: עליי להרוויח מיליון דולר תוך חמש שנים. שמרתי את הנייר אצלי בכיס כל הזמן. זאת היתה הרגשה מוזרה מאוד. ברור שלא חלמתי שזה מה שיקרה לי".

טאון חוזר שוב ושוב על הקושי המנטלי שחווה כשדילג לצורת חיים אחרת. "האמת היא שבפנים אני עדיין מרגיש שלא עברתי את השלב הזה", הוא אומר. "לא הגעתי לשם ואני לא רוצה להיות שם. אני לא עושה כסף בשביל שאנשים יעריכו אותי, אני בסך הכל רוצה שיהיה לי חופש לעשות מה שאני רוצה, אני מאושר מכך שיש לי אפשרות לבחור מה לעשות עם החיים שלי".

טאון. להבטיח הבטחה ולקיים אותה

"כמו דיאטה, השקעות דורשות עבודה יסודית וקשה"

הרעיון הבסיסי של טאון הוא לחפש השקעה שהערך שלה גבוה מהמחיר שלה. לשם כך, צריך לדעת את הערך של מה שקונים. טאון מסביר שהיום, כשהוא כבר למוד ניסיון, הוא הצליח ליישם את הכלל הזה בסוגים שונים של השקעות - מניות, נדל"ן, זכיינות, פרייווט אקוויטי ועוד, והוא משוכנע שתמיד יש בשוק הרבה נכסים שמחירם נמוך מערכם.

"הרעיון שלי הוא לקנות מניות בחברה שאתה רוצה להיות הבעלים שלה, בדיוק כמו שוורן באפט עושה", הוא אומר. "צריך לצבור אותן ולהחזיק בהן לטווח הארוך. נורא פשוט לרכוש נתח קטן כל פעם, אבל החוכמה היא לדעת מהו התזמון המתאים לרכישה, ומתי - אם בכלל - לממש את ההשקעה".

צילום: בלומברג

לדבריו, יש הרבה דרכים לעשות כסף, אבל הדרך הטובה ביותר היא להשתמש במנוף הנכון לאחר מציאת ההשקעה בעלת הערך הנכון: "כשזה קורה, הקפיצות ברווחים הן אדירות. אם יודעים את הערך של מה שרוכשים אין אלמנט של ספקולציה, כי ברור ששילמת מחיר נמוך עבור משהו בעל ערך גבוה. אין ספק שנרוויח, השאלה היא כמה מהר. ככל שעובדים קשה יותר בשביל להבין את ההשקעה מגיעים לרווח מהר יותר".

באתר האינטרנט שלו, www.ruleoneinvestor.com, מסביר טאון בקווים כלליים את תורת ההשקעות שלו, ואף מספק לגולש כלים מעשיים לחישוב המספרים הנדרשים כדי ליישם את חוק מספר 1 ולבצע את ההשקעות הנכונות. האתר מושקע מאוד, מעודכן וידידותי למשתמש.

מה דעתך על ספרי הדרכה אחרים להשקעות, כדוגמת "אבא עשיר, אבא עני"?

"הם לא מספקים את הסחורה כי הם לא גורמים לך לעבוד קשה בשביל להצליח. אנשים צריכים משמעת ותשוקה בשביל ללמוד משהו חדש, ודרושה לכך עבודה יסודית וקשה, כמו זו שנחוצה בשביל להתמיד בדיאטה, בשביל להיכנס לשגרה של אימוני ספורט, ובשביל להתמיד בכל מה שאינו מובן מאליו. אני מאמין בעבודה קשה, ואנשים שיש להם תפיסה מהירה מבינים את החומר ויכולים ליישם אותו כשהוא מוסבר בצורה ברורה ויעילה. הספר הבא שלי, שנקרא "PayBack Time", ייצא במרץ 2010 ויהיה דומה לספר הראשון, אבל יותר פונדמנטלי ממנו".

"קרנות הנאמנות גובות מיליונים בשביל שום דבר"

לאורך כל הספר חוזר טאון על כמה מסרים, שהבולט שבהם הוא קריאה בלתי מתפשרת למשקיע הקטן לעזוב את קרנות הנאמנות ואת המנהלים שמאחוריהן, ולהתחיל לסמוך על עצמו ולנהל את הכסף שלו לבד. טאון מדבר רבות על ה"נכלוליות של קרנות הנאמנות". לדבריו, מ־1985 ועד שנכתב ספרו ב־2006, הצליחו 4% בלבד ממנהלי הקרנות להכות את מדד ה־S&P, והבודדים שהצליחו עשו זאת במרווח קטן בלבד. "אין כמעט מנהל קרנות שהצליח לעשות את מה שמשלמים לו כדי שיעשה - להכות את השוק", מצליף טאון שוב ושוב בקוראיו.

פיל טאון. "הייתי הדבר הכי רחוק שיש מוול סטריט והשקעות"

"מנהלי קרנות הנאמנות מתוגמלים לטווח הקצר, בהתאם להיקף הנכסים שהם מנהלים, ולא על פי איכות ביצועי ההשקעות שהם מנהלים", הוא אומר, "אין קשר בין ההצלחה שלהם למשכורות שלהם. גם בשנה שעברה מנהלי קרנות תוגמלו כי הם הפסידו 'רק' 35%, בעוד שהשוק צנח ב־50%. מגוחך להגיד שהם 'היכו' את השוק".

ובכל זאת, חלק מהם עשו זאת.

"נכון, חלק הצליחו, אבל מדובר באחוז קטן מאוד שמסוגל להכות את השוק לאורך 15 שנה. אם הייתי יודע מיהן אותן קרנות הייתי שמח מאוד להשקיע בהן, אבל יש פה בעיה: אני אדע את זה רק עוד 15 שנה, ואין לי סבלנות לחכות.

"קרנות הנאמנות בארצות הברית גובות כל שנה מהמשקיעים מאות מיליארדי דולרים בעמלות בשביל לעשות שום דבר. נניח שהעמלה הממוצעת שהמשקיע משלם היא 1.5%. בטח עכשיו תגידי שזה לא הרבה. אבל אם את מצפה לתשואה מצטברת של 6%–8% בשנה על ההשקעה שלך, אני מזכיר לך שכבר שילמת 1.5% עמלת ניהול, שהיא רבע מהרווח המצטבר שלך, אם בכלל יש לך רווח. לא חבל לך על הכסף? לא יכול להיות שהשיטה הזאת נכונה. היא פגומה לחלוטין".

מיתוס נוסף שטאון מנפץ הוא הטענה כי הדרך הטובה ביותר למזער סיכונים היא לגוון את תיק ההשקעות. "גיוון מפצל את האחזקות, הופך אותן לדלילות ומבטיח מקסימום תשואות של שוק. אם יש לך משפחה ועבודה ואת לא רוצה להיות נשואה למחשב, לא יהיה לך זמן לעקוב אחרי הרבה מניות בשביל הגיוון, והתשואה שלך תקטן. בהשקעה לפי חוק מספר 1 לא צריך לשבת כל היום מול המחשב".

"כשקונים מניה חובה לדעת מי המנכ"ל"

כהוכחה לדבריו, טאון מביא את הדוגמה הבאה: "נניח שהחלטת שכשאת פורשת לגמלאות, את רוצה לחיות בצניעות. לא תהיי עשירה, אבל תחיי בנוחות סבירה, ובאמריקה את צריכה בערך 4,000 דולר בחודש בשביל זה. זה לא הרבה, ובהנחה שתחיי לפחות עד גיל 80 תצטרכי לפחות 1.5–2 מיליון דולר, אם האינפלציה תישאר ברמתה כיום. מובן שזה רק לעצמך, אבל מה עם שאר בני המשפחה? בפועל, הסכום יהיה חייב להיות גבוה יותר. אף מנהל קרן לא יכול להגיע לסכומים כאלה. הם לא רוצים שתדעי שהם לא יכולים להביא אותך לשם.

"אני רוצה שהמשקיע הקטן יידע שהוא כן יכול להגיע לשם בעצמו, לבד. אף מנהל השקעות לא יכול לעשות את זה טוב ממך. נושא ההשקעות אינו כל כך קשה ללימוד ואינו גוזל זמן רב. ענף השירותים הפיננסיים רוצה שנאמין שזה כך, אחרת איך הוא ימשיך להרוויח מיליארדים מעמלות ואגרות? הם רוצים שתמשיכי לחשוב שאת לא יכולה לעשות זאת לבד".

היו השקעות שנכשלת בהן?

"בוודאי. היתה לי חוויה נוראית שבחיים לא אשכח. ממש בתחילת הדרך, כשעוד הייתי די חסר ניסיון, השקעתי בחברה מסוימת כמיליון דולר. עם הזמן הסכום הכפיל את עצמו, ושוב הכפיל, עד שצמח ל־18 מיליון דולר. חשבתי שהכרתי את החברה, ומתברר שטעיתי.

"המנכ"ל של אותה חברה זייף את דו"חות הרבעון הרביעי שלה. זה התגלה בדו"חות הרבעון הראשון בשנה לאחר מכן, והמניה צנחה תוך יום מ־70 ל־6 דולרים. הפסדתי כמעט את כל הסכום שצברתי, נשארו לי ביד 2 מיליון דולר בלבד. מכאן הבנתי את הטעות הגדולה שלי - כשקונים מניה, זה שקול לקניית עסק. חייבים להבין אותו, וחובה לדעת מי המנכ"ל. התחושה היתה של החמצה גדולה מאוד, אבל אין ברירה, צריך ללמוד גם בדרך הקשה".

איך צלחת את המשבר הכלכלי בשנתיים האחרונות?

"כפי שקראת בספר שלי, אני נותן שלושה כלים שמאפשרים חיזוי די מדויק של עיתוי היציאה מהשקעה. בקיץ 2007 מימשתי את כל ההשקעות שלי - את יכולה לשמוע אותי מדבר על זה בראיון שהענקתי באוגוסט 2007. נשארתי עם מזומנים, ואני עדיין ממתין בסבלנות. השווקים מתאוששים, הם נראים עכשיו הרבה יותר טוב. אני מרחם על האנשים שהפסידו בשנתיים האלה. היום כבר יש מציאות נהדרות בשווקים. במרץ 2009 הודעתי למי ששאל אותי שהעולם מתקרב לתחתית, ומאז אני מחפש מציאות מעניינות".

"אני מהפכן, אני יוצר מהפכה בהשקעות"

טאון מכר עד היום מאות אלפי ספרים, לטענתו אולי יותר ממיליון - הוא אינו יודע את המספר המדויק ואינו מייחס לו חשיבות. לדבריו, את הכסף הגדול הוא לא עשה, וגם לא יעשה, ממכירת ספרים. "כתיבת ספר כרוכה בהרבה עבודה, והתגמול הוא קטן יחסית. החשיבות של מכירת הספרים, ההרצאות ותוכניות הטלוויזיה היא שכולם מקדמים את האג'נדה שלי".

מהי האג'נדה שאתה מנסה לקדם?

"אני מהפכן, אני יוצר מהפכה בהשקעות. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה אדירה בהבנת המערכת הפיננסית, והמשבר העולמי עזר לי לקדם את הרעיונות שאני מאמין בהם. המשבר העולמי דחף את המשקיע הקטן לחשוב אחרת. יש עניין גדול במה שאני אומר. אני מסביר לאנשים שהם יכולים להיות חשופים למידע פיננסי דרך האינטרנט, חינם. מידע הוא כוח, ולאורך שנים המקצוענים בוול סטריט החביאו את המידע הזה מהמשקיעים הקטנים, שיכולים ללמוד בעצמם איך לנהל את ההשקעות שלהם לבד.

"אנשים שמו את כספם בידי משקיעים מוול סטריט בצורה עיוורת - וזו טעות. המומחים בוול סטריט אינם יכולים להכות את השוק. הם מוכרים שקרים. השקעות פיננסיות זה לא ניתוח מוח, צריך רק לחפש את המידע הנכון ולהשתמש בו. זה לא פיצוח האטום.

"הסימן המעודד הראשון שאני רואה בשווקים בשנים האחרונות הוא הירידה בעמלות. פעם הן היו 2%, היום הן הרבה יותר נמוכות, ועם הזמן הן יתקרבו עוד ועוד לאפס. ככל שיותר אנשים יתפסו פיקוד על ההתנהלות הפיננסית שלהם, העמלות ירדו. זו נקמה מתוקה ב'מקצוענים' שגנבו מהמשקיע הקטן את הכסף שלו. הרי כל אחד היה יכול להפסיד בעצמו 50% מהכסף שלו בשנה שעברה, בלי ה'עזרה' של וול סטריט".

הספרים שלך מתאימים לכולם?

"כן. הספר הראשון שלי היה רב־מכר בוול־מארט, אבל לצד לקוחות וול־מארט הוא נחל הצלחה גם בקרב קוראי 'פורבס', וגם קוראי ה'וול סטריט ג'ורנל' התלהבו ממנו לא פחות. באופן כללי, לרוב האנשים ששולחים לי אימיילים אין יותר מדי כסף. הם אנשים 'רגילים' שעובדים בעבודה מסודרת, יומיומית".

קיבלת גיבוי מהמשפחה לאורך הדרך?

"בהתחלה אשתי הראשונה היתה מאוד מרוצה שסוף סוף יש לי עבודה מסודרת, אף על פי שלא קיבלתי אגורה שחוקה. היא תמכה בי, ומכיוון שהתחתנו עוד הרבה לפני השינוי שעברתי, אני חייב לומר שהיא לא התחתנה איתי בגלל הכסף - לא היה לי גרוש.

"אני זוכר את הפעם הראשונה שהבאתי הביתה צ'ק של 100 אלף דולר. היא היתה במטבח, והייתי בטוח שהיא תשתגע משמחה, שהיא לא תאמין שזה אמיתי. להפתעתי, היא המשיכה לשטוף את הכלים, ואמרה: 'ידעתי שזה יקרה, האמנתי שתצליח'".

איך עובד חוק מספר 1

עטיפת הספר

כדי להשקיע לפי חוק מספר 1 יש צורך בכמה חישובים בסיסיים, שאפשר לבצע גם באמצעות אתר האינטרנט הייעודי שהקים, www.ruleoneinvestor.com. טאון עצמו ממליץ לבצע את החישובים לבד, ואת רובם אפשר לבצע בחישוב מהיר בראש.

עיקרון ההשקעה לפי חוק מספר 1 כולל שלושה שלבים: למצוא את המניה הרצויה, לגלות כמה הוא שווה ולקנות אותה ב־50% מערכה, ולממש אותה. יש לחזור על פעולה זו שוב ושוב, בעסקים שונים, כמובן.

שלב ראשון: מציאת המניה

טאון ממליץ לקנות מניה על פי נוסחת "10–10": לא לרכוש מניה אפילו ל־10 דקות אלא אם אתם מוכנים להיות בעליה 10 שנים לפחות. כמו כן, יש לחפש מניה בעסק שאתם מבינים בו. דרך פשוטה למצוא מניה כזה היא לשאול שלוש שאלות: מה אני אוהב לעשות מבחינה מקצועית ובזמני הפנוי? מהם הדברים שאני טוב בהם? ממה אני עושה כסף ועל מה אני מוציא אותו? תשובות שחוזרות על עצמן בשלוש השאלות מכוונות את הבחירה לסוג החברות שאתם מבינים בהן יותר מבאחרות.

החלק השני בשלב הראשון הוא לבדוק אם יש לעסק חפיר (Moat) רחב. חפיר, כהגדרתו של וורן באפט, הוא "יתרון תחרותי בר־קיימא שמגן על החברה מפני התקפה, כמו שחפיר מגן על מבצר". חפיר יכול להיות מותג חזק (מקדונלד'ס), סוד או פטנט מקצועי (קוקה קולה), מונופול או בלעדיות על השוק (חברות תקשורת) או מחיר (וול־מארט). לפי טאון, לעסק עם חפיר טוב יהיו חמישה פרמטרים שכולם עוברים את ה־10%: תשואה להון מושקע (ROIC), צמיחה במכירות, גידול ברווח למניה, גידול בהון העצמי וגידול בהיקף המזומנים בקופה.

החלק השלישי בשלב הראשון הוא איתור עסק בעל הנהלה ראויה. "חפשו מישהו שייקח את החברה לירח", אומר טאון. "מנהיג שעובד קשה, שמעניק שבחים וקרדיט לאנשי הצוות שלו. התרחקו ממנהלים שקונים או מוכרים מניות בחברה שלהם, אף על פי שזה חוקי לחלוטין". טאון מזכיר את וורן באפט, שלמיטב ידיעתו לא מכר אפילו מניה אחת של ברקשייר האת'אווי במשך 40 שנה, ואת מנהלי אנרון, שהיו הראשונים להיפטר ממניות החברה שברשותם לפני הקריסה.

טאון ממליץ לעיין בשכרו של המנכ"ל: "אני מתייחס לכסף שהם מקבלים ככזה שיוצא היישר מכיסי. לרוע המזל יש בשוק מנכ"לים שהם שכירי חרב - נאמנותם לחברה עמוקה בערך כעומק הצ'קים שהם מקבלים".

שלב שני: רכישת הנכס

כדי לקנות מניה בעסק מבטיח צריך לברר כמה הוא שווה באמת, "מחיר המדבקה" על פי טאון, ולשלם עבורו רק את מחיר שולי הביטחון, השווה למחצית ממחיר המדבקה. כדי לקבוע את מחיר המדבקה טאון מבקש לחשב ארבעה נתונים: EPS (הרווח למניה), שיעור הצמיחה העתידי של הרווח למניה, מכפיל הרווח העתידי והתשואה המינימלית שנרצה לקבל על ההשקעה - שלהערכת טאון לא כדאי שתרד מתחת ל־15%. טאון מסביר בספרו ובאתר האינטרנט שלו בפירוט כיצד יש לחשב את ארבעת הפרמטרים ונותן נוסחה לחישוב מחיר המדבקה, שבמחצית ממנו, כאמור, יש לרכוש.

שלב שלישי: מימוש

לאחר שחישבתם את שווייה של המניה ואת המחיר שבו כדאי לרכוש אותה, מציע טאון שלושה כלים שיתמכו בהחלטת קנייה או מכירה. שלושת הכלים, שגם הם מוסברים בפירוט רב באתר ובספר, הם תרשים סטייה לפי ממוצע נע, עקום סטוכאסטי וממוצע נע. באופן כללי בתחילת העלייה של תרשים הסטייה לפי הממוצע הנע יש לקנות, ובסופה יש למכור. כשהעקום הסטוכאסטי עולה למעלה יש לקנות, וכשהוא יורד - למכור. כמו כן, כשקו המחיר עובר מעל קו הממוצע הנע יש לקנות, וכשהוא מתחתיו - למכור.