דו"ח טכנולוגי: כשל בהגנה הרובוטית

ד"ר סטריינג'לאב, יש לנו בעיה

צבא ארה"ב רגיש מאוד לאבידות, כי דעת הקהל האמריקאית לא אוהבת שמזכירים לה שיש מלחמות ואין כמו חייל מת כדי להזכיר את זה. כדי להתמודד עם הבעיה, נקט הצבא שני פתרונות: הוא עושה שימוש נרחב בשכירי חרב – לאף אחד לא באמת אכפת מכך שהם מתים – וברובוטים (שטכנית, לא מתים). נכון לתחילת 2008, הפנטגון פרס 40,000 רובוטי קרב בעיראק.

עכשיו הצהירה איזו מיליציה עיראקית – מיליציה שיעית כלשהי, אחת מ-12,435 המיליציות שפועלות שם – שהיא הצליחה לשים יד על זרם התמונות ששידר מל"ט פרדייטור בעת מעופו. כלומר, היא ניטרה את התמונות שאמורות היו לזהות את אנשיה. איך הם עשו את זה? באמצעות תוכנה בשווי כמה עשרות דולרים – ובזכות העובדה שהגאונים בפנטגון לא טרחו לאבטח את התקשורת בין המל"טים ובין הבסיסים שלהם.

מיליציה קצת יותר מתוחכמת לא היתה מסתפקת בצפייה בעצמה באמצעות מל"ט, אלא היתה עושה משהו קצת יותר מתקדם, כמו להפנות את המל"ט כנגד שולחיו. עכשיו מתברר שאותה פרצת אבטחה היתה קיימת גם ברובוטי Talon. רובוטי קרב שהופעלו בעיראק, לפחות עד שנת 2007. כעת פרצו כוחות הביטחון האמריקאיים בתמרון הידוע כמחול התרנגולת הערופה, הכולל ריצה במעגל תוך הטחת האשמות לכל עבר. סביר שפרצות האבטחה האלה ייסתמו בקרוב.

  

ואי אפשר בלי נקודה ישראלית: השיטות שנוקט הצבא האמריקאי כדי להגן על תדמיתו מאבידות ננקטות במידה ניכרת גם בישראל. על פי פרסומים זרים, שדובר צה"ל מקפיד להכחיש, חלק ניכר מהסיכולים הממוקדים מתבצעים באמצעות מל"טים; מעל עזה מרחפים דרך קבע כמה מהם, והפלסטינים אפילו יצרו מילה מיוחדת לזמזום שלהם.

החמאס הוא עדיין לא אל קאעידה – מזלנו שהאויב העיקרי שלנו הם הפלסטינים – ואולי אפילו לא איזו מיליציה שיעית, אבל מה שעבד בעיראק יכול בהחלט לעבוד גם כאן.

מידע והפרטיות שלך

עד כמה קל לחשוף עליך פרטים קריטיים באמצעות פריטי מידע לא ממש חשובים שפיזרת ברשת? קל מאוד, כמסתבר. לפני כשנה העמידה חברת השכרת הסרטים האמריקית נטפליקס אתגר בפני המפתחים, והציעה פרס למי שיוכל ליצור מערכת שתנחש איזה סרטים ירצה משתמש בעתיד, על פי היסטוריית הסרטים שלו. לצורך האתגר, היא שחררה לציבור מאגר מידע שמכיל מיליוני פרטים, לכאורה אחרי אנונימיזציה.

אבל חוקרים הצליחו בתוך זמן לא רב לזהות את לקוחות נטפליקס, ואת היסטוריית הסרטים שלהם, על פי הרשימה הזו, תוך הצלבה עם מקורות זמינים אחרים. ובסוף השבוע הוגשה תביעה כנגד נטפליקס על ידי כמה אמריקאים, ביניהם לסבית שנמצאת בארון, שטוענת שהיסטוריית הסרטים שלה, אם תיחשף, עלולה לחשוף את זהותה המינית ולשבש את יכולתה ואת יכולת ילדיה לחיות חיים שלווים.

בכתב התביעה, האישה האנונימית מציינת שבהיסטוריית הצפייה שלה ניתן למצוא סרטים בתמות הומוסקסואליות, אבל לטענתה - גם סרטים אחרים (למשל, סרט הכנה להריון) מסוגלים לחשוף פרטים חסויים. לטענת כתב התביעה, בכך שנטפליקס שיתפה את ערימת המידע הזו עם הציבור מבלי לקבל את הסכמת הלקוחות, היא עברה על חוקי הפרטיות.

אחת המטרות של התביעה היא למנוע את הניסוי השני, הקרוב, שמתכננת נטפליקס. שוב היא רוצה לפרסם הר של מידע כדי שמישהו יעשה בשבילה את העבודה וייפתח מנוע חיפוש מוצלח יותר (להליך המרמה הזה, שבו החברה מזמינה עבודה ממספר עצום של אנשים אבל משלמת רק לאחד, קוראים "מיקור המון" או crowdsourcing). הפעם, מציין כתב התביעה, נטפליקס לא יכולה להעמיד פנים שאין לה מושג שיש בעיות פרטיות בניסוי שלה.  

סין נגד המשתמשים (והעולם)

המפלגה הקומוניסטית הסינית, שקרקפות 80 מיליון מבני עמה תלויות על חגורתה, כנראה מפחדת ממנו עד מאוד. בשנה האחרונה מנהל הממשל הסיני מאבק קשה שמטרתו לשבור את הפתיחות שצמחה לה לפתע עם הרשת, בדרך כלל תחת הכותרת "מאבק בפורנוגרפיה".

למשטר יש ממה לפחד: האוכלוסייה הכבושה מראה סימנים שאזיקי הפחד מתחילים להחליד. היסטורית, כשאוכלוסייה במצב כזה מפסיקה לפחד, ראשי המשטר מתנדנדים על פנסי הרחוב. אם וכאשר המשטר יקרוס – ובמהלך 2007 היו יותר מ-2,000 תקריות שבהן נאלצו בריוני המשטר לפתוח באש על ההמון – התוצאה תהיה צדק עממי, ישיר וברוטלי, שיש להניח ולקוות שידמה הרבה יותר לגורלם של צמד הערפדים לבית צ'אושסקו מאשר למהפכת הקטיפה. בייג'ינג איננה פראג.

אז הממשל הסיני מהדק את הרצועה. נהלים חדשים שיצאו לאחרונה מקשים על הקמת אתרים אישיים או בלוגים. היא גם מקשה על צפייה באתרי וידיאו או תמונות. הכל, כמובן, תחת המחסה של מלחמה בפורנוגרפיה ובפיראטיות. אבל מי שקורא את התקשורת הסינית, יגלה שיותר ויותר מדברים שם על הצורך לשיטור אידיאולוגי של הרשת. בפעם האחרונה שבדקתי, הורדת פורנוגרפיה לא נחשבה לאקט אידיאולוגי במיוחד. הבריון הראשי של המפלגה הקומוניסטית, המתהדר בתואר השר להגנת הציבור, הזהיר לאחרונה שהרשת היא האמצעי העיקרי לחדירה של "כוחות זרים", שחותרים תחת גן העדן הסוציאליסטי נוסח מאו. 

המפלגה לא מסתפקת ברדיפת הסינים בלבד: היא דורשת כעת לאפשר לה לנטר את כל תעבורת הרשת שעוברת דרך סין, גם אם היא רק עוברת דרכה. מומחה של האיחוד האירופי מזהיר שצעד כזה עשוי להיות הצעד הראשון לקראת גביית תשלום על עצם התעבורה בגבולות סין. יש בכך היגיון – אם אתה רוצה להתחיל ניתוק איטי של סין מהרשת, גביית תשלום, גם תשלום זעיר, תמורת תעבורה תהיה צעד ראשוני מוצלח. יצוין שאיגוד כלשהו של האו"ם דחה את הטענות הללו, ואמר שהשינויים שדורשת סין אינם מעידים – בינתיים – על כוונתה לדרוש תשלום תמורת תעבורה.

חשבתם אולי פשוט להתגלח?

 

אחת השאלות הקבועות של קהילת הגיקים – בעיקר בתחום המחשבים, אבל לא רק – היא "למה אין כאן יותר נשים?". עכשיו טוענים חוקרים שהם מצאו את התשובה: סביבת העבודה הגיקית דוחה נשים.

בעוד שבשורה של מדעים "קשים" – פיזיקה, מתמטיקה, הנדסה – רואים גידול ניכר במספר הנשים המעורבות, תחום לימודי המחשבים חווה דעיכה, וזה לא שהמצב הקודם היה הצלחה גדולה. למה? משום שהתדמית הראשונית של גיק מחשבים היא של טיפוס לא מגולח, שיושב בסביבת עבודה לא בדיוק נקייה, מוקף בפחיות ריקות שפעם הכילו נוזל קפאיני דלוח כלשהו, ופוסטרים של סטאר טרק על הקירות. החוקרים מצאו, ראשית, שלרושם הראשון שיוצר חלל העבודה יש חשיבות קרדינלית, ושנית שהסטריאוטיפ - גם אם הוא לא מוצדק - רווח מאוד.

החוקרי ביצעו מחקר שגילה שנשים שנחשפו לסביבת לימודי מחשבים סטריאוטיפית חשו ירידה ברצון ללמוד את התחום, בעוד שהגברים לא הושפעו. הן גברים והן נשים העדיפו סביבה משרדית לא-סטריאוטיפית. בקיצור, אם הגיקים רוצים יותר נשים בסביבת העבודה שלהם, היא – והם – צריכים להשתנות. מה שכנראה לא יקרה, לא בקרוב על כל פנים.

קצרצרים

הממלכה המנוטרת כבר מזמן מחזיקה בכתר אובדן המידע, אבל זה כבר נראה מוגזם: הלפטופ הממשלתי ה-66 שנגנב השנה – אחד כל שישה ימים! – נגנב ישירות ממשרד ההגנה, יחד עם מפתח הצפנה על דיסק און קי, שיפתח את כל הקבצים האולטרה-סודיים שעל המחשב. התוצאה היא חיפוש נואש למדי ברחבי לונדון על ידי מיטב כוחות השושו של בריטניה, עד כה ללא הצלחה.

כשהאייפון הגיע ליפן, באיחור, הוא לא משך תשומת לב, ופרשנים חגגו על כך שהג'יזספון לא הצליח לפצח את הקוד הגנטי היפני. יפן נראתה כמו מעוז שפיות אחרון. לא עוד: הצמיחה הגבוהה ביותר של האייפון ב-2009 היתה ביפן, והיא עומדת על כ-300%.

לפני 20 שנים, מצאו שני צעירים בני 15 תינוקת נטושה, עטופה במגבות, בפיירפקס, וירג'יניה. הם הביאו אותה לרשויות, והאירוע הפך אותם לחברים לחיים. עד לפני שבועיים, הם לא ידעו מה עלה בגורלה, ואז קיבלו הודעת פייסבוק מסטודנטית צעירה, מיה פלמינג: האם הם שני האנשים שמצאו אותה, כשהיתה בת 12 שעות בלבד, והצילו את חייה? כי היא רוצה להגיד להם תודה. הכניסה לקישור הבא ללא ממחטה איננה מומלצת.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"