אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משיחת יתר: סיפור שקוף

משיחת יתר: סיפור שקוף

"אני אוהב אמנות ואוהב את תל אביב", אומר ל"כלכליסט" איש העסקים מולי ליטבק, שעזב את לונדון, חזר לגור בתל אביב ופתח גלריית זכוכית

22.12.2009, 10:57 | דנה גילרמן

שישה שומרים מקבלים את הנכנסים לגלריית הזכוכית - גלריית ליטבק של היזם ואיש העסקים המחזיק, כפי שפורסם ב"כלכליסט", ברשת אתרי סקס מהגדולות בעולם - מולי ליטבק. שני שומרים עומדים בכניסה לגלרייה, שנפתחה אתמול, ובוחנים את הנכנסים, וארבעה נוספים בחלל מעוצב של 800 מ"ר שבו מוצבות כ־80 עבודות. "מדובר בזכוכית, וכל נגיעה יכולה לפגוע בעבודות", מסבירה אורית אפרת, מנהלת ואוצרת הגלריה, את ריבוי השומרים.

גלריית ליטבק. עבודות של 23 האמנים הנחשבים בעולם בתחום הזכוכית גלריית ליטבק. עבודות של 23 האמנים הנחשבים בעולם בתחום הזכוכית גלריית ליטבק. עבודות של 23 האמנים הנחשבים בעולם בתחום הזכוכית

הגלריה ממוקמת במגדל המוזיאון בתל אביב (ברקוביץ 4), 22 קומות מתחת לקומה שבה פועלת החברה של ליטבק, סובוניטו השקעות. מעט מאוד בעלי הון מקומיים שהם גם אספנים (ליטבק ידוע כאספן של זכוכית) פתחו חלל תצוגה וקראו לו על שמם. ליטבק בחר להימצא בחזית וקרא לגלריה על שמו. הוא מרבה לחייך ונראה צעיר בהרבה מ־46 שנותיו. על השאלה מה המניע לפתיחת הגלריה הוא עונה: "אני אוהב אמנות ואוהב את תל אביב". הוא מאשר שעכשיו, אחרי שנים בלונדון, חזר לגור בישראל, כך שהוא נמצא במעמד של תושב חוזר, וייהנה בעשר השנים הקרובות מפטור מוחלט ממסים על הכנסותיו מחו"ל.

"ביזנס אנד פלז'ר", עונה אפרת, שמציגה את עצמה גם כדוברת של ליטבק, במקומו. מכך אפשר להבין שלא מדובר רק במפגן של עושר וברצון לחנך לאמנות הזכוכית, אלא יש פה גם עניין עסקי. ככל שהסיור נמשך זה נהיה יותר ויותר ברור - מדובר בעבודות זכוכית של 23 האמנים הנחשבים בעולם בתחום זה. “כמו וורהול באמנות הפלסטית", מסבירה אפרת. חלק גדול מהעבודות שייכות לאוסף הגלריה, אחרות מוצעות למכירה. מחיריהן נעים בין עשרות למאות אלפי דולרים. נברשת של צ'יהולי עולה כ־200 אלף דולר, עבודות קטנות יותר שלו נעות סביב ה־50 אלף דולר, אובייקט מופשט של יוליוס ויילנד עולה בסביבות 15 אלף דולר.

העבודה המדהימה של לוצ'ו בובאקו, "פיתוי נצחי", שניצבת בחדר סגור, נעשתה בהזמנה של ליטבק ואינה עומדת למכירה. גם מי שלא מעריך מאוד את המדיום הזה לא יכול שלא להיקסם מהמיומנות וההשקעה, כמו גם מיופיה. איך בכלל מניידים עבודה כזו? "היא מתפרקת לעשרות חלקים שנארזים בצמר גפן ב־70 ארגזים", עונה אפרת. אחת העבודות שהקסימה אותי היתה דווקא מינורית ופיוטית, "צערך הוא צערי" של דפנה קפמן, אחת משלושה אמנים ישראלים שמוצגים בתערוכה. העבודה, שמוצגת בשתי ויטרינות, משלבת בין טקסט רקום בעברית ובערבית לבין ענפים ודרדרים עשויים זכוכית.

התצוגה לא נגמרת בגלריה. בקומה ה־18 נמצא חלל התצוגה הפרטי, שנמצא בתהליך הקמה. סטיבן הנרי מאדוף, מבקר אמנות ופרופ' מרצה באוניברסיטת ייל, מסביר לעובדים איך להעמיד את העבודות. מאדוף הוא אחד משני המומחים ששכר ליטבק כיועצים בהקמה. השני, דן קליין, שימש כמנהל אגף הזכוכית בכריסטיס לונדון ונפטר במאי השנה. גם אלו הרואים במדיום הזה תוצר דקורטיבי ותו לא, יתרשמו מההשקעה של ליטבק ומהתוצאה המקצועית.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות