אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"האח הגדול" גרסת רשות ניירות ערך - כך יתפסו עיסקאות לא חוקיות צילום: אוראל כהן

"האח הגדול" גרסת רשות ניירות ערך - כך יתפסו עיסקאות לא חוקיות

מלחמת רשות ני"ע בעבירות מידע פנים עולה מדרגה. מערכת טכנולוגית חדשנית, שתוצב בכל חדרי המסחר בארץ, תדע לאתר בזמן אמת עסקאות חשודות. איך נולדת חקירה, כיצד עולים על העבריינים ומדוע נתפסה הרשות דווקא ליחצנים

22.12.2009, 15:32 | איתי הר אור

החוקרים המיוחדים של רשות ניירות ערך צפויים להיות עמוסים במיוחד בחודשים הקרובים. בעוד שבועיים תיכנס לפעולה מערכת חקירות מבצעית חדשה של הרשות, שעיקר תפקידה יהיה לעקוב מקרוב מאוד אחר תנודות ועסקאות המתקיימות בכל חדרי המסחר הפועלים בארץ. מערכת זו נחשבת למערכת מתקדמת בכמה רמות מזו שהופעלה עד כה והיא עתידה לחולל מהפכה של ממש, שתשנה מקצה לקצה את יכולותיה המבצעיות של הרשות במלחמתה בעבירות השימוש במידע פנים ותרמית בניירות ערך.

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

נושא עבירות מידע פנים קיבל בשנתיים האחרונות משנה תוקף בקרב חוקרי רשות ניירות ערך. ההוכחה לכך היא העלייה המשמעותית שנרשמה בכמות החקירות המתנהלות בנושא. די במבט חטוף על כמה מהפרשות האחרונות כדי להבין שמדובר בתופעה של ממש. נעם טפר, צבי רבין, מידד דבש, ניר בורנשטיין והבכירים בחברת אלספק, כולם חשודים בשימוש במידע פנים בהיקפים גדולים. ואלה רק הפרשות שפורסמו בחודשים האחרונים.

החל מהחודש הבא, איתור עבריינים בניירות ערך ייעשה באמצעות מערכת המידע החדשה, שתחליף את המערכת הקיימת שהוגדרה על ידי בכירים ברשות כ"בעייתית ומוגבלת".

מערכת זו תחלוש על כל חדרי המסחר הפועלים היום בארץ, שיהיו מחויבים להטמיעה על פי חוק. המערכת, המבוססת טכנולוגיית Intelligence Business, תוכל לספק לחוקרי הרשות מידע אונליין על כל עסקה חריגה שמתבצעת בשוק ההון, בין היתר מי נתן את הפקודה (משתמש הקצה), מתי בדיוק, מאיזה חשבון, מי עוד היה מעורב בעסקה באופן ישיר ועקיף, והכל תוך הצלבת המידע לנתוני המסחר המתקבלים ישירות ממחשבי הבורסה לניירות ערך.

במסגרת המערכת הוקם מחסן נתונים גדול, שאליו יתנקזו אונליין נתונים ממערכות מידע שונות, כלי שיאפשר הפקת דו"חות, ביצוע שאילתות ואיתור הלכה למעשה של פעולות חריגות.

תופעה נפוצה

הטמעת המערכת החדשה היא צעד אחד מתוך מה שמסתמן כמדיניות חדשה ונחושה של הרשות להילחם בתופעה השכיחה של שימוש במידע פנים.

"אנשים לא מבצעים את העבירות הללו מתוך הלחץ שיצר המשבר הכלכלי הנוכחי", אומר ל"כלכליסט" גורם המקורב לחקירות מסוג זה. "מדובר בתופעה נפוצה מאוד. היום, כל אחד מדבר כאילו אין מחר. יש בישראל חוסר תרבות בסיסי של שמירת מידע לעומת חברות אמריקאיות שיכולות לעשות לנו 'בית ספר'".

ואכן, התופעה נפוצה מאוד, אך לא רבים יודעים כיצד באמת הדברים עובדים. "כלכליסט" מביא כאן לראשונה מה קורה מאחורי הקלעים של המאבק בעברייני ניירות הערך, מהו הפרופיל של האנשים המבצעים את העבירות, מהן הסיבות שיש כל כך הרבה מקרים של תרמיות, מהם האמצעים שעומדים בפני הרשות להתמודדות עם התופעה הזו, ומהן ההשלכות שיש לעבירות הללו על שוק ההון הישראלי.

"עניין של אופי"

אחת השאלה הכי מסקרנות שעולות בנושא של עבריינות בניירות הערך, ובעיקר תוך שימוש במידע פנים, היא מיהם העבריינים? מה מעניין אותם? האם הם אנשים מתוחכמים? האם יש פרופיל מסוים של "העבריין בניירות ערך"?

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

גורם שנכח בעבר בחקירות מהסוג הזה אומר כי מדובר באנשים מכובדים ומתוחכמים מאוד. "חלקם חכמים, חלקם לא במיוחד", הוא אומר.

לעומתו, מקורב לענף קשרי המשקיעים מאמין כי זה עניין של אופי. "יש אנשים שהם שחקני מפתח, שכל היום מסתכלים במסך ומחפשים תנודות, והסיכוי שאנשים אלה ייחשפו גדול יותר, כי תאוות הבצע שלהם יותר גדולה. מי שנקלע לפרשות כאלה, זה האופי שלו. אלה לא אנשים שקטים ורגועים".

אותו גורם מספר על מגזרים מסוימים שנמצאים באופן קבוע על הכוונת של הרשות.

"עקרונית, ככל שהחברה קטנה יותר, ה'חגיגה' גדולה יותר. זה חברים, זה משפחה, זה פחות פורמלי - אנשים יודעים דברים. בחברות כאלה יש גם מי שחושב שמגיע לו לעשות את הרווח הזה.

"אבל גם בתחום של שימוש במידע פנים, בין אם החשוד הוא איש פנים קלאסי ובין אם לאו, לרוב יש לו רציונליזציה מאחורי מעשיו".

אבל אירוע של שימוש במידע פנים יכול גם להתרחש בחברות הנסחרות במדד ת"א־100. "מבחינת הרשות קל יותר 'להתלבש' על חברות קטנות, בניגוד לחברה שיש לה עשרה בניינים ודורשת חקירה של 2,000 איש", אומר הבכיר.

"בעבר התיקים שהרשות ניהלה עסקו ברווחים קטנים, או כאלה שאפילו לא מומשו. בתיקים האחרונים אנחנו רואים איכויות אחרות מבחינת הממדים, ההיקפים, השיטתיות והרווחים. הזמינות שתעניק מערכת ה־BI תסייע לחוקרים מאוד מבחינת המידע הפיננסי הממוחשב".

הגורם מסביר כי הרשות שואפת לחשוף את המקרים הגדולים באמת, שבהם נעשה שימוש לגבי כמה מניות, בשיטתיות. "אנשי הרשות מתייחסים לסדרתיות, למקרים של האנשים שהכי צריכים לדעת שזה אסור, שיודעים את החוק מעבר לאדם הסביר".

מנגד, יש גם כאלה שטוענים דווקא כי "החגיגה" במידע פנים נפוצה הרבה פחות ממה שחושבים. מקורב לענף העוסק ביחסי ציבור לחברות ציבוריות ומנהלי קשרי משקיעים שאל בצחוק, "זה שעצרו שניים מתוך ששת היחצנים הגדולים, זה מגמה?", תוך שהוא מרמז לצביקה רבין ונעם טפר.

"אין ספק ששני המקרים משכו את תשומת הלב. הרשות עושה עבודת חריש עמוק בקרב כל מיני אנשים שחשופים למידע פנים".

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

ענף פרוץ

השאלה השנייה הנשאלת בעניין זה היא למה, או במילים האחרות: אילו גורמים דוחפים את העבריינים לנצל את המידע הפנימי שברשותם תוך כדי עבירה על החוק?

הגורם המקורב לחקירות מסביר כי חלק גדול מהמעשים נובע מחוסר אכפתיות ומזחיחות כלפי החוק, כלפי הרשות, כלפי החברה הציבורית וכלפי הציבור. "זה פשוט הבדל של תפיסה תרבותית. עובד בחברה ציבורית אמריקאית לא יעז לחשוב על זה", הוא אומר.

מנגד, יש כאלה שמאמינים שהיעדר ההרתעה הוא סיבה מספיק טובה לעבריינות במידע פנים. "בארצות הברית קיימים עונשים של עשר ואף 20 שנות מאסר. אצלנו זה בעיקר עבודות שירות. לבתי המשפט לוקח זמן להטמיע את החקיקה. במובן הזה, בית משפט כלכלי יכול לתת מענה במקצועיות של שופטים. הרשות מאוד בעד זכויות נחקרים, אבל ברגע שיש ענישה, היא בהחלט מצפה שהיא תרתיע", אומר גורם המקורב לחקירות.

סיבה נוספת שעולה כהסבר או כמניע לעבירות הללו היא אי־ההסדרה של ענף קשרי המשקיעים, שבו פועלים הדוברים והיחצ"נים שמלווים את החברות מקרוב, וחשופים להרבה מאוד מידע פנימי.

"למה אתה רואה את מקרי העבירות פחות בקרב עורכי דין ורואי חשבון? הרי אין מצב שאף אחד מהם אינו משתמש במידע פנים. אבל אלה אנשים שפועלים ברישיון. למנהלי קשרי משקיעים המקצוע יותר 'באוויר', המקצוע פחות מוסדר. אני בטוח שהרשות בודקת אצל עיתונאים ואצל רואי חשבון", אומר מקורב לחקירות הרשות. בדומה לו, מאמין הגורם המקורב לקשרי משקיעים כי במקרים רבים התחושה היא שהעונשים אינם מספיק חמורים, אף שיש עלייה בחומרת הענישה.

נוסף על כך, המקורב לחקירות הרשות מציין כי במקרים רבים השופטים אינם מספיק מקצועיים: "בפרשת אופמת, למשל, השופטים למדו את הקונצים במהלך המשפט. זה גם לא לעניין שיש שופטים בודדים שמתעסקים בנושאים האלה, כי אולי יש להם אג'נדה ואולי היא לא מקובלת על כל הציבור".

מתוחכמים?

השלב הבא לאחר איתור העבריינים ומציאת המניע הוא החקירה. "האנשים שיושבים בחדרי החקירות בטוחים שהם חשבו על הכל, אבל אתה עובר שם טיפול עשרת אלפים", מספר הגורם שנכח בחקירות מסוג זה.

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

"חוקר הרשות אומר: 'אני אבדוק את ה'פאטרן' שלך, אני אבדוק את החשבוניות שלך, את העבר שלך, אם לקחת הלוואה מהבנק ומה אמרת לפקיד כשביקשת את ההלוואה, כי אפילו אז אמרת לו, 'קיבלתי מידע, אני רוצה לקנות מניה'. בכל מקרה, המידע זולג", אומר הגורם.

"חוקרי הרשות עוברים על חומרי מחשב של אנשים, יש דברים שאתה לא יכול למחוק. הם משחזרים אימיילים, עושים חקירות ממוחשבות - הליכים מאוד יקרים. יש אנשים שיוצאים שבסופו של דבר יוצאים מזה, אבל כשתופסים אותך - זה 100%".

הגורם מספר על המחשבה המוטעית של הנחקרים כי לא ייתפסו לעולם. "יש אנשים שחושבים שהם נורא מתוחכמים. אבל אתה לא פועל בחלל ריק. אם אתה קונה מניות ב־5,000 שקל, אבל השכן שלך קונה ב־100 אלף שקל, יכול להיות שיתפסו אותך כי יגיעו דרכו. אתה אף פעם לא יכול לדעת מי מוקלט ומתי", הוא אומר.

אותו גורם מבהיר כי לרשות אין קהל יעד ממוקד. "אנשי הרשות בודקים, יש להם יחידת מודיעין, שאוספת מידע מאנשים ועל אנשים באמצעים מגוונים. יש הרבה טיפים שמגיעים אליהם על שימושים נרחבים במידע פנימי, ולפי ניהול הסיכונים שלהם הם מחליטים במה להתמקד - חברות גדולות, חברות קטנות, מגזר כזה או מגזר אחר. בסופו של דבר, לדעתי, זה בעיקר עניין של הלשנות".

הגורם המקורב לחקירות מסביר מה דרוש מבחינה ראייתית כדי להגיע לכתב האישום. "חוקרי הרשות פורסים רשת מאוד רחבה שמכסה את המסחר, את חשבונות הבנקים, את הפעילות הפיננסית של האנשים, את הרקע האישי והמסחרי שלהם, את הטלפוניה ועוד", הוא יורה, אך מסייג כי פתיחת חקירה היא עסק די מורכב.

"מערכת האכיפה של הרשות לא פותחת בחקירה על דעת עצמה. חוקרי הרשות צריכים להשיג אישור מראש הרשות, להציג לו נתונים מחשידים לכאורה. מסיבה זו עליהם להיות יסודיים במיוחד", הוא אומר.

לחבר קרעי מידע

הגורם סירב לחשוף בדיוק אילו ראיות יש בידי הרשות, אך הסביר כי היא בוחנת כל מקרה ונסיבותיו ואת התמונה הכללית. "החקירות שלהם לא חייבות להיות מכוונות אדם, אלא גם מכוונות אירוע. בשנתיים האחרונות ניהלו ברשות 11 חקירות מידע פנים שכנראה יבשילו לממצאים פליליים. בארבע מהן כבר הוגשו כתבי אישום, וזה רק מה שפורסם. היו חקירות נוספות שלא הבשילו לכתבי אישום, ואני יכול לגלות שיש להם עוד כמה וכמה חקירות 'בצנרת'".

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

על עבודת החוקרים אומר הגורם כי עיקר העבודה היא לחבר קרעי מידע. "הם מנתחים את התהליך מתוך המידע שזורם אליהם. לרוב, המידע יוצא מאיש פנים בחברה ומשם הוא זורם לכל מיני מקומות ולכל מיני אנשים. החוכמה היא לחבר את המידע לאנשים. אם החשוד הוא איש פנים כהגדרת החוק, הוא 'צבוע', הלך עליו, נגמר הסיפור. אולם, אם החשוד אינו איש פנים, צריך לחשוף את תהליך המסחר על ידי הצווים המשפטיים.

"למשל, אדם יצא מישיבה, התקשר לחבר, החבר לקח הלוואה של 200 אלף שקל, קנה מניה, וזה לפני שהוא קנה מניה אחרת אי פעם. זה מצייר תמונה שלא משתמעת לשתי פנים. זה לפצח את העסקה, לברר מי היה מעורב בה, למפות אותה. החוקרים עושים הרבה בדיקות שלא ידועות בכלל, הם חייבים לעשות עבודה מאוד יסודית. מגיעים לחברה, מתיישבים בה, מתשאלים הרבה מאוד אנשים, גם כאלה שכביכול לא קשורים ישירות לפרשה, הכל כדי לקבל את מה שהם צריכים".

"יבואו מוכנים יותר"

במענה על השאלה אם חש אי פעם שניסו לחלץ ממנו מידע או הציעו לו עסקה, אומר המקורב לחקירות של הרשות: "אני באופי שלי מאוד זהיר בהתנסחויות. אני לא טיפוס שאומר, 'וואלה, הייתי בחברה שבה שמעתי שכך וכך'. אבל אם אדם באופיו דברן ופתוח יותר, אז אומרים לו, 'תן איזה טיפ, איזו מניה לקנות?'. אדם כזה חשוף יותר לסכנה. אם הוא יגיד, 'עזבו, זה רגיש, אני לא רוצה לדבר על זה', אז יעזבו אותו, אבל אני מניח שיש הרבה דיאלוגים קטנים כאלה, אין ספק".

לעומת זאת, יש גם מי שמביע גישה שמרנית מראש. מנהל קשרי משקיעים נוסף שעמו שוחחנו העיד כי מבחינתו, אין כאן שום דילמה. "יש בחוק איסור לקנות מניות. ברגע שהטמעת את העניין הזה, נותרת ללא בעיה. פעם לימד אותי רב שיש שני סוגים של צדיקים. יש אחד שהוא ירא חטא והשני ירא עונש. צדיק הוא זה שמשית עליו את החוקים. אני יושב עם מנכ"לים של חברות מובילות, הם נותנים בי אמון. יש משהו שיגרום לי למעול בזה?! אני נראה לך מטורף?".

אולם, למרות האופטימיות, היו מקרים שבהם החקירה של הרשות לא היתרגמה להרשעה. על זיכוי נאשמי פרשת אופמת אומר גורם שמקורב לנושא: "החוקרים לא מאוהבים בתיקים שלהם, הם פועלים מתוך אמונה שהעבירות הללו גורמות למדינה נזק כלכלי ותדמיתי חמור מאוד. בתיק אופמת הבא הם יבואו מוכנים יותר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות