בלעדי ל"כלכליסט": "אלכסנדר במגעים לסיום ההליך הפלילי"

"קובי אלכסנדר מנהל מגעים עם משרד המשפטים האמריקאי, עם רשות ניירות ערך האמריקאית ועם עוד גופים כדי להגיע לפשרה בפרשת הבקדייטינג" - כך אמר אתמול ל"כלכליסט" מארק גרוס, שותף בכיר במשרד עורכי הדין פומרנץ בניו יורק, שניהל עבור מנורה מבטחים את התביעה הייצוגית נגד קומברס.

הראיון עם גרוס נערך במשרדי הנציגים של פומרנץ בארץ, סולמי־לביא עורכי דין וגיא, בכר ושות'. ביום שישי נודע באופן רשמי שהושג הסכם פשרה בין חברת הבילינג הישראלית קומברס לבין משרד עורכי הדין האמריקאית, שהובילה את התביעה הייצוגית מטעמה של מנורה מבטחים בפרשת הבקדייטינג. לפי ההסכם, יפוצו המשקיעים ב־225 מיליון דולר, וכנגד זה תבוטל התביעה נגד החברה.

עו"ד מארק גרוס | צילום: אוראל כהן

נוסף על כך, קובי אלכסנדר, לשעבר מנכ"ל ומייסד קומברס והחשוד העיקרי בפרשת התיארוך לאחור של אופציות החברה, ישלם 60 מיליון דולר מתוך כספי הפשרה. במסגרת הפשרה, מלבד מגעים בין נציגי התובעים לבין עורכי הדין של קומברס, התנהלו מגעים גם עם עורכי הדין של אלכסנדר.

בשיחה עמו גרוס שופך אור על אופן התנהלות המגעים להסדר עם החברה ועם נציגיו של אלכסנדר. "אלכסנדר הבין שאם לא יגיע להבנות איתנו (במסגרת התביעה הייצוגית), הוא לעולם לא יוכל לדרוך על אדמת ארה"ב. היינו יכולים להוציא ממנו הרבה יותר כסף בהליך משפטי מכפי שקיבלנו בהסכם הפשרה, ולכן הפשרה נראתה לו הגיונית. כאשר החל המשא ומתן בין הצדדים, התעניינו עורכי הדין שלו באפשרות לקחת חלק פעיל בהסכם שיתגבש".

"תהיה השפעה"

גרוס מסביר כי להערכתו אלכסנדר הבין שאם הוא רוצה לשים את כל הפרשה מאחוריו, הוא ייאלץ לבוא לשולחן הדיונים.

האם להערכתך הסכם הפשרה ישפיע על התביעה הפלילית נגד אלכסנדר?

"מה שנעשה מול משרד המשפטים האמריקאי התקיים בהליך נפרד מההליך שלנו. אך משרד המשפטים האמריקאי רואה את הכסף שאנחנו מקבלים ממנו, שיועברו לבעלי המניות שמיוצגים בתביעה".

אתה חושב שגם בצד הפלילי יגיע משרד המשפטים האמריקאי לפשרה עם אלכסנדר?

"אני לא יודע. להערכתי, הוא נמצא במגעים עם משרד המשפטים במקביל למגעים שהתנהלו עמנו, כדי להגיע לפשרה כלשהי. בהחלט אפשר לשער שלהסכם הפשרה איתנו תהיה השפעה גם על ההליך הפלילי שמתנהל נגדו, אך אין לי מושג אם הוא יקבל עונש מאסר או לא. בכל מקרה, אני מאמין שהפשרה בהחלט תסייע לו גם בצד הפלילי".

כעורך דין אתה חושב שהוא יכול להימנע מעונש מאסר?

"אינני יודע. הוא מיוצג על ידי אחד מעורכי הדין הטובים בארה"ב, בוב מורבילו, ואני בטוח שהוא יידע כיצד לפעול לטובתו של אלכסנדר".

משרד עורכי הדין פומרנץ מתמחה בתביעות ייצוגיות נגד תאגידים ומטרתו למנוע הפסדים בגין הונאה של בעלי מניות, וגרוס מנהל את האגף שמייצג לקוחות מוסדיים.

למה אלכסנדר מושך את תשומת הלב של משרד המשפטים האמריקאי?

"מכיוון שהוא הביך אותו. הוא עמד להיעצר, ופשוט ברח - זה כמו לשקר לחבר מושבעים. זה מסוג הדברים שאסור לעשות, אחרת ירדפו אותך באופן נוקב ביותר - וזה מה שקורה".

אלכסנדר | צילום: בלומברג

איך החליט בית המשפט האמריקאי שמנורה תוביל את התביעה הייצוגית?

"למרבה הצער, מנורה ספגה את ההפסדים הגדולים ביותר של משקיע מוסדי, אמריקאי או ישראלי בפרשה. על פי רוב, זה המדד לפיו בוחרים בתי המשפט בארה"ב במי שיוביל את התביעה. למיטב ידיעתי, הם ספגו הפסדים של יותר ממיליון דולר".

גרוס מסביר לראשונה על השתלשלות האירועים מזווית הראייה שלו, מאז הוגשה התביעה ב־2006: "זה היה כמו מחזה שהתפתח באטיות. בשלב ראשון לא האמינו שתופעת הבקדייטינג היתה כה רווחת בחברה. במשך הזמן הם קלטו את הממדים הגדולים של התופעה ואז משרד המשפטים האמריקאי התערב. בשלב זה החל התהליך לתפוס תאוצה ובתחילת החשיפה אלכסנדר עדיין היה המנכ"ל, ורק בסופו של דבר הוא ברח מארה"ב.

"בהתחלה היה המאבק המשפטי בינינו לבין קומברס נמרץ. הם ניסו לפסול את תביעה, אך בית המשפט אישר את התוקף של כל טענותינו, והנזק העצום שהבקדייטינג הסב היה גורם מהותי בהחלטה. הם הבינו שהתיק לא ייעלם, ושהם ייאלצו לבוא לשולחן המו"מ, ועם הרבה כסף.

גרוס סיפר שכדי לבדוק את תוקף הטענות של מנורה, קיבל משרדו ממנורה ראיות רבות שכללו מסמכים שונים ותצהירים מיותר מתריסר אנשי קומברס. בשלב מוקדם דן בית המשפט בשאלה אם יש הצדקה לתיק. אך לאחר קבלת האישור של ביהמ"ש, הביעה ההגנה לראשונה נכונות להגיע לפשרה. בתחלית המו"מ הסכימו הצדדים על תיווך באמצעות שופט לשעבר. מכאן התחיל תהליך ארוך וסבוך של מו"מ, שנמשך יותר משנה, ללא הפסקה.

"הקשיים העיקריים נעו סביב סכום הפיצוי - ומקורו, כמובן - אך גם כי אלכסנדר היה חלק מהתהליך. זה מקרה מיוחד, כי לא זו בלבד שמדובר בפשרה בסכום התביעה הגדול מעולם שמעורבים בה חברה ישראלית ותובע ישראלי, אלא זו גם אחת התרומות הגדולות ביותר של אדם פרטי, ובמקרה זה אלכסנדר, ששילם מכיסו 60 מיליון דולר".

"ההנהלה היתה עקשנית"

איך התנהל המו"מ עם אנדריי דהאן, המנכ"ל של קומברס שהחליף את אלכסנדר?

"הוא ניהל את המו"מ בדרך מאוד עיקשת. הוא עשה עבודה טובה בשביל החברה, אך היה קשה מאוד בהרבה נושאים. זה מה שגרם לתהליך להיות כה ארוך. הוא לא רצה לשלם את מה שדרשנו ממנו".

כמה רצית שהוא ישלם בהתחלה?

"רצינו עוד כסף, אך היינו צריכים להיות מציאותיים. אם לא היינו מתפשרים, יכול להיות שבעוד שלוש או ארבע שנים היינו מקבלים יותר, אך לנוכח חוסר הוודאות אם קומברס תמשיך להתקיים כחברה, על רקע ירידה חדה במזומנים שלה, קיבלנו את ההחלטה הפרקטית. כאשר החל המו"מ, לקומברס היו 2 מיליארד דולר במזומן - היום יש לה רק 750 מיליון דולר".

במסגרת ההסכם לקומברס יש אפשרות לשלם במניות. מדוע?

"נתנו להם אפשרות כזו, מפני שאנחנו לא רוצים לגרום לה לפשוט רגל. במצב עניינים זה, אם תהיה עלייה בערך המניה, היא תהיה בבחינת ניצחון לשני הצדדים".

כמה כסף הרוויח אלכסנדר מהבקדייטינג?

"למיטב זיכרוני, הוא הרוויח 25 מיליון דולר לכיס, אך ישלם כמובן 60 מיליון דולר - פי שניים ממה שהרוויח. כל האופציות שעברו בקדייטינג שווים 220 מיליון דולר, כך שגם באופן מצרפי ההסכם כיסה על הנזק שנעשה".

המאבק בבקדייטינג הכלא הולך ומתרחק מאלכסנדר כאשר מנהלים מזוכים מאשמה זה אחר זה, עשויים התובעים להחליט כי ללא סיכוי ממשי להרשעת אלכסנדר בפלילים, עדיפה עסקת טיעון עומרי כהןלכתבה המלאה

מי היו המרווחים העיקריים מלבד מאלכסנדר?

"כמובן דיוויד קריינברג, סמנכ"ל הכספים הראשי אז, ווילאם סורין, בזמנו המזכיר והיועץ המשפטי של קומברס. באופן כללי אפשר לומר שאלכסנדר היה נדיב מאוד. הוא חילק אופציות לא כשרות גם לעובדים אחרים שכלל לא ידעו, וגם המציא עובדים פיקטיביים שלהם ניתנו אופציות, ששימשו מאין קופת חיסכון עבורו. הוא התעלל במכשיר שמשתמשים בו בחברות הייטק, כדי לשמור על העובדים מרוצים".

איך יכול להיות שחברי הדירקטוריון לא ידעו מה נעשה?

"הם חתמו על מסמכים בלי לשים לב ולבדוק. הם התנהגו באופן לא אחראי, בייחוד חברי ועדת הביקורת שפישלו בגדול".

מה עושים קריינבגר וסורין כעת?

"אינני יודע בדיוק, אך סביר להניח שלא יוכלו לעבוד במקצועם - סורין כעורך דין וקריינברג כרואה חשבון - עבור חברות ציבוריות. מן הסתם ימשיכו לעבוד כמייעצים לחברות. איני מאחל להם שיסבלו בשארית חייהם".

איך נראה לוח הזמנים לחתימה הסופית של הסכם הפשרה?

"השימוע לאישור של הסכם הפשרה לא יתרחש לפני אמצע מרץ 2010, ואנחנו מאמינים שבית המשפט יאשרו. האדמיניסטרציה תתנהל עוד זמן רב, וצריך לומר לציבור, שקנה מניות קומברס לפני 2001 והחזיק בהן עד מרץ 2006, שהוא צריך להגיש את דרישתו לפיצוי עד אפריל הקרוב".

האם פרשת בקדייטינג יכולה לקרות שוב?

"לא. יכול להיות שמנהלים ימצאו שיטות חדשות לנפח את כיסיהם, אך התפקיד שלנו הוא לא רק לתבוע חברות, אלא להרתיע חברות. כי מי שיעשה עבירות כאלה ייענש וישלם בהתאם".

עורכי דינו של קובי אלכסנדר סירבו להגיב לידיעה.

אופציות לעובדים פיקטיביים

החתימה ביום שישי על הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית הביאה לסיומה של פרשת הבקדייטינג בקומברס, לאחר מאבק של יותר משלוש שנים. אז יצאה ההודעה הרשמית על חתימת ההסכם, שבמסגרתו יפוצו המשקיעים ב־225 מיליון דולר, וכנגד זה תבוטל התביעה הייצוגית שניהלה מנורה מבטחים. מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, קובי אלכסנדר, ישלם 60 מיליון דולר מכספי הפשרה.

במרץ 2006 הודתה קומברס באי־סדרים בדרך שבה נרשמו מועדי חלוקת אופציות לבכירים בחברה. הבקדייטינג (תיארוך לאחור של אופציות) בקומברס, שנחשף על ידי הוול סטריט ג'ורנל, היה רק חלק מתופעה רחבת היקף בחברות רבות בארה"ב בתחילת העשור. בחקירתה חשפה רשות ניירות ערך האמריקאית כי חברות אלו נתנו אופציות לבכירים מתוך בחירה רטרואקטיבית בתאריכים שבהם היה מחיר המניה בשפל, ודיווחו עליהם כתאריכים שבהם ניתנו האופציות. במקרה של קומברס, אלכסנדר אף הקצה אופציות לעובדים פיקטיביים, ובכך יצר בנק אופציות שהועבר לידי מנהלים בקומברס. שיאה של הפרשה היה כאשר נודע שאלכסנדר ברח לנמיביה, בגלל החשש שייעצר על ידי הרשויות.

כתבי אישום בפרשה הוגשו נגד סמנכ"ל הכספים הראשי, דיוויד קריינברג, שחתם בסופו של דבר על עסקת טיעון, וויליאם סורין, שישב שנה בכלא ונקנס בסכום של 3 מיליון דולר, ואלכסנדר, שבעיניינו הרשויות בארה"ב עדיין מנהלות מאבק הסגרה.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה