בלעדי ל"כלכליסט": טלכלל בוחנת הנפקה: השווי - 150 מיליון שקל

יואב בן יקר, מנכ"ל קבוצת טלכלל, נפגש בתקופה האחרונה עם כמה חתמים וגורמים בבורסה בתל אביב כדי לבחון הנפקה ציבורית של טלכלל - כך נודע ל"כלכליסט". לדברי בן יקר, ההנפקה אמורה להתבצע במהלך 2010, לפי שווי חברה של כ־150 מיליון שקל. השווי נגזר מהעובדה שהחברה צפויה לסגור את 2009 עם הכנסות בהיקף של כ־109 מיליון שקל (עלייה של 14 מיליון שקל לעומת 2008) ורווח נקי של כ־10 מיליון שקל.

"אנחנו רוצים לבצע קפיצת מדרגה משמעותית, לשלש ולרבע את המחזור", אומר בן יקר בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "המטרה שלנו היא להגיע למחזור מכירות של 300 ו־400 מיליון שקל בשנה, וכדי להשיגה צריך יותר כסף ממה שיש לנו היום". לטענתו, החברה בוחנת בימים אלה כמה אופציות, בהן הנפקה ציבורית.

בן יקר.

"לפני שנתיים ניסו כל מיני גופים בשוק ההון לשכנע אותי להנפיק את החברה, אבל אמרתי להם שאנחנו עוד לא בשלים. אותי פחות מעניין יום ההנפקה, אלא היום שאחריה, שבו אני מנצל את ההון שגייסנו בכדי ליישם את התוכנית שגיבשנו", הוא אומר.

באמצעות ההון שיגויס, עשויה טלכלל לבצע כמה רכישות, כאשר בן יקר עצמו מעריך כי החברה תנסה לרכוש חברות טכנולוגיה שיוכלו להיעזר באמצעי השיווק והשירות של קבוצת טלכלל.

אחת ממתחרותיה של טלכלל, שנמצאות היום על הכוונת בנוגע לרכישה, היא חברת ביפר שבבעלות מוטורולה. לאחרונה מכרה מוטורולה את מירס, ובעתיד היא עשויה למכור אחזקות נוספות שאינן קשורות לפעילות הליבה שלה בישראל. נכון להיום, בן יקר מעדיף שלא להתייחס לאפשרות של רכישת ביפר, לפני או אחרי ההנפקה.

מתחרות נוספות שיכולות להוות פוטנציאל לרכישה הן לוגיה, זרוע התוכן של סלקום הפועלת גם כחברה עצמאית מחוץ לישראל, ויוניסל, הנחשבת לחברה הגדולה בישראל בתחום שירותי התוכן הסלולרי.

האם יש אפשרות שבמקום הנפקה תבחרו בגיוס גדול מקרן, בין אם כתחליף ובין אם כהלוואת מזנין לקראת הנפקה יותר מאוחרת?

"אנחנו בשלב בחינת כל החלופות, ובתוך חודשיים נחליט סופית".

מנהל המכירות נהפך למנכ"ל

סיפורה של טלכלל מתחיל ב־1993, עת הוקמה על ידי כלל תעשיות (50%) וקבוצת הארץ (50%). הרעיון המקורי היה לשלב את היכולות הטכנולוגיות של כלל תעשיות, עם יכולות התוכן של קבוצת הארץ, ולהציע שירותי תוכן קוליים על גבי רשתות הסלולר.

אולם, מהר מאוד התברר שעיקר התוכן הנצרך בשירותים אלו נע סביב עולם המין, ומחשש לפגיעה בתדמיתם של בעלי המניות הוחלט להסב את פעילות החברה לעולם מרכזי השירות הטלפוניים - ה־call centers. המתחרה הגדולה של טלכלל באותה תקופה היתה טלמסר, שהיתה בבעלות קומברס וידיעות אחרונות.

נטישת פרטנר היתה נקודת מפנה

בסוף שנות התשעים, כאשר נכנס בן יקר לחברה בתפקיד מנהל מכירות, גלגלה טלכלל מחזור מכירות של 18 מיליון שקל בשנה, שהוביל להפסד מתמשך. למעשה, טלכלל החלה להראות סימני שיפור רק ב־2003, לאחר מינויו של בן יקר לתפקיד הבכיר בחברה - המנכ"ל.

עבור בן יקר, הכניסה לתפקיד היתה מאוד לא פשוטה, בלשון המעטה. כמה ימים לאחר שהעביר את חפציו למשרד המנכ"ל, ספגה טלכלל מכה כואבת במיוחד כאשר הלקוחה הגדולה ביותר שלה, פרטנר, שהיתה אחראית ל־60% מפעילותה, הודיעה על עזיבה.

"כשחיים רומנו הגיע לפרטנר, הוא החליט להכניס את כל השירות שהענקנו לו בחזרה לתוך החברה", מספר בן יקר. "באותה תקופה הייתי רק כמה שבועות בתפקיד המנכ"ל, והצלחתי לשכנע את נציגי הדירקטוריון להגיע לפגישה אצלנו במשרדים שבנחלת יצחק, בבניין לא אטרקטיבי בעליל.

"הם הגיעו והתלוננו כל הזמן שאין חניה, ואני כמו חתן גאה מסתובב איתם בבניין תוך שאני מראה להם את הכמות העצומה של העובדים המשרתים את פרטנר. מיד כשנכנסנו לחדר הישיבות, הם החלו לצעוק עליי שהשתגעתי לגמרי, ושאיך אני לא מבין שאם לקוח בסדר גודל כזה עוזב אותי, אז אני גמור".

אולם, בן יקר לא נבהל. "להגנתי ניסיתי לטעון שאין סיכוי שפרטנר יעזבו אותנו, שאנחנו עושים עבודה מקצועית והם מאוד מרוצים. אולם, שבוע לאחר מכן זימנו אותי לפגישה בפרטנר שבה הודיעו לי שבעוד שלושה חודשים הם מפסיקים את הפעילות איתנו".

וכך, לאחר נטישת הלקוח העיקרי החל בן יקר בשיקומה של טלכלל.

"מהמקרה הזה, שהיה כמובן טראומטי מאוד עבורי, למדתי שבעסקי מיקור החוץ אסור להסתמך על לקוח או שניים גדולים כבסיס לעסק שלך", הוא מתוודה. "בנקודה זו גם התחילה להתגבש אצלי התוכנית להרחיב את תחומי העיסוק של טלכלל, שעסקה אז בשירות מוקד טלפוני בלבד. כך, אם חטיבה אחת סובלת, האחרות מאזנות אותה.

"למעשה, אני צריך להגיד תודה לחיים רומנו, כי ההכרזה שלו למעשה כמעט שחתמה את גורלה של טלכלל לסגירה, וכך התאפשר לי ולשותפים שלי לרכוש אותה לפי שווי נמוך מאוד".

בפועל, סיפור חילופי השליטה החל עם שינויי הבעלות בחברה־האם של כלל תעשיות, קבוצת אי.די.בי. עם כניסתו של נוחי דנקנר, הוחלט בקבוצה כי יש לסגור את טלכלל, שהניבה, כאמור, רק הפסדים. מנגד, הועלה רעיון נוסף של למצוא קונה שיסכים לקחת על עצמו את הנטל.

"בנקודה הזו כבר הייתי די מחוץ לעסק, הובא מישהו אחר שתפקידו היה למצוא קונה לחברה, אבל אני האמנתי שיש פה פוטנציאל", מספר בן יקר. "התחלתי להסתובב ולחפש משקיעים, ובתוך חודשיים גיבשנו קבוצה שהיתה מוכנה לקנות את החברה מבעלי המניות הקיימים".

בן יקר פנה ליוסי אורבך, מי שהיה המנכ"ל הראשון של טלכלל, ושכנע אותו לסייע לו לגייס משקיעים נוספים. אורבך חיבר אותו לחבריו בגוף ההשקעות פוקוס מדיה, והקבוצה החליטה להיכנס עם בן יקר עצמו להשקעה בטלכלל. הרכישה בוצעה באמצעות נטילת חובותיה של טלכלל, בהיקף של כמה מיליוני שקלים, ותשלום של פחות מחצי מיליון שקל. לאחר העסקה החזיקה פוקוס מדיה ב־80% מהחברה ובן יקר, שהשקיע מכספו, החזיק ב־20% הנותרים.

בניית קבוצה

בשלהי 2003 בוצעו הרכישה והעברת הבעלות, ובן יקר חזר לתפקיד מנכ"ל החברה. תוכניתו היתה אז להרחיב את פעילותה של טלכלל ולהופכה לקבוצת שירותי תקשורת. במסגרת פעילות השיקום פוטרו כמחצית מהעובדים, כהכנה לבנייה מחדש של עיסוקי החברה. וכך, בתוך חמש רכשה טלכלל את המתחרה הגדולה שלה טלסקר (ב־2004), את ספקית התוכן הסלולרי מדיה מרקט (ב־2005), את ספקית הטכנולוגיה לעולם הסלולר APPcell (ב־2006) ואת חברת Simple SMS, העוסקת במתן שירותי משלוח הודעות קצרות מארגונים (ב־2007).

בפועל, מאז 2003 ההכנסות של טלכלל צומחות באופן עקבי. באותה שנה היוו ההכנסות מפעילויות ה־call center כ־95% מהכנסות טלכלל. השנה הן מהוות 9% בלבד, כאשר פעילות השיווק הישיר (באמצעות חברת דיירקט סחר וראש דיו) מהווה 52%, ושירותי התוכן הסלולרי מהווים 39% מההכנסות. לפני כשלושה חודשים הצטרפה קבוצת טלכלל לקדחת האייפון, והקימה גם פעילות לפיתוח יישומים למכשיר.