איפה ביבי

הדיון בוועדת העבודה על הרחבת תוכנית אורות לתעסוקה, הידועה יותר כתוכנית ויסקונסין, לא השאיר כסאות ריקים סביב לשולחן. כולם היו שם, משרדי האוצר והתמ"ת, נציגי ארגונים, עובדי שירות התעסוקה וגם מומחים שונים. כל השחקנים החשובים היו סביב השולחן חוץ מאחד – ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שדחף את יישום התוכנית בעת שכיהן כשר האוצר.

ראשי ממשלה התגאו בעבר ביכולתם להיות נוכחים-נפקדים בהצבעות חשובות. כך, הם השפיעו על ידיהן המורמות של חברי הכנסת גם כאשר לא נכחו פיזית במקום ההצבעה. מספיק היה לדעת ש"אריק עוד ישמע על זה" (ואפילו אהוד אולמרט ידע להטיל את יהבו) על-מנת שח"כ סורר מהקואליציה יתיישר. שכינתו של נתניהו, לעומת זאת, לא תרחף היום בקומת הוועדות.

שלא יובן לא נכון – הרחבתה של אורות לתעסוקה חשובה לנתניהו. הוא באמת מאמין שהיא טובה. הוא האמין בה מההתחלה, למרות קיטונות הביקורת שנשפכו עליה. לדעתו "הרעיון פשוט ועובד ומי שרוצה להתחמק מעבודה לא יוכל עוד לעבוד על המערכת", כפי שהתבטא במסיבת העיתונאים עם השקת התכנית באוגוסט 2005.

כל-כך רצה נתניהו בהצלחת תוכנית ויסקונסין לפני 4 שנים, שלא דקדק בפוליטיקה ושיתף פעולה עם יריב מר במיוחד – שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט. עתה, למרות שהוא רוצה בה לא פחות, נראה כי הוא לא מסוגל להכריע את יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, חבר לא בכיר בסיעת הליכוד. נתניהו גם לא מצליח להשפיע ברוחו על שלושה חברי כנסת אחרים של הקולאיציה בוועדה, אחד של ש"ס ושניים של ישראל ביתנו, הנוטים להתנגד לתוכנית. אף אחד לא מפחד מביבי, בטח לא חברי כנסת שיודעים שהציבור שלהם סולד מאורות לתעסוקה.

אבל למה נתניהו לא מתערב? האם יכול להיות שהוא עוד סוחב את טראומת מירי רגב, זו שעשתה לו חיים קשים עם המע"מ על פירות וירקות? נתניהו העמיד אז את משקלו לטובת המהלך, אבל חברת הכנסת החדשה היא זו שהוכתרה בסוף כמנצחת. נתניהו באמת לא צריך עכשיו השפלה נוספת. גם ככה הציבור עסוק בעניינים מדיניים ובטחוניים ולא ישים לב לדברים פעוטים יחסית כמו עתידם הכלכלי של 120 אלף מקבלי הבטחת הכנסה.

זה טועה וזה מטעה

כל אחד מהצדדים שהגיע הבוקר לכנסת הציג חוברות מלאות בנתונים וחישובים שמראים בדיוק למה הוא צודק והשני טועה. האמת היא ששני הצדדים עושים את מה שאנשי מספרים יודעים לעשות הכי טוב – לשחק איתם. הדו"חות של מכון ברוקדייל שמצביעים על אחוזי ההשמה הגבוהים והעלייה בשכר לא מספרים על ההשמות הגרועות במשרות חלקיות ועל אנשים ש"מתנדבים" חודשים רבים בחינם רק על מנת שיהיו חלק מהסטטיסטיקה של הצלחת התוכנית.

מצד שני, הארגונים החברתיים שפוסלים את התוכנית שוכחים כי הנתונים שלהם לא מבדילים בין מקבל הבטחה כרוני, כזה שקשה מאוד להביא אותו חזרה אל מעגל העבודה, לבין אחד כזה שרק צריך שקצת ידחפו אותו. בראשון שירות התעסוקה לא יודע לטפל באופן יעיל (ובכך יודו גם בכיריו) ובמקרה השני אין צורך בהוצאה כה גדולה של כסף כמו שהתוכנית דורשת, ומספיקה תוספת של כמה תקנים ליועצים בשירות התעסוקה.

חברי הכנסת צריכים להחליט, אם היום ואם בשבוע הבא, מי מהצדדים יותר צודק או פחות מטעה. יש להם רק 8 ימים עד שתסתיים השנה ועימה התוקף החוקי של התוכנית. אבל למה למהר, ביבי לא לוחץ.