האורקל מניו ג'רזי שגרף מיליארדים

"לא קשה לעשות מיליארדי דולרים". כך לפחות טוען דיוויד טפר, כוכב עולה בעולם ההשקעות. הרחק מאור הזרקורים של וול סטריט, במשרד צנוע בניו ג'רזי, טפר מסיים את אחת השנים הרווחיות שידע, לאחר שקרן הגידור בניהולו רשמה רווח של 7 מיליארד דולר. הרווח האישי של טפר עומד על 2.5 מיליארד דולר. העיתונות הכלכלית מיהרה להצמיד לשמו את המילה "גורו", זאת לאחר שנודע כי הניב תשואה של 120% כאשר הממוצע השנתי של קרנות הגידור עמד על 19% לכל היותר.

טפר

טפר (52) שומר על אורח חיים צנוע וגישה קלילה בכל הקשור לעולם הכסף. "לשמור על הראש כאשר כולם מסביבך מאבדים אותו", כך הוא מתאר את האסטרטגיה שלו. בניגוד לג'ורג' סורוס, המשקיע המיליארדר ש"ניצח" את הבנק הבריטי המרכזי כאשר הימר נגד הליש"ט ב־1992, או ג'ון פולסון, ששיחק נגד שוק הדיור האמריקאי וגרף מיליארדים כאשר פרץ משבר הסאב־פריים - טפר מעדיף את הגישה האופטימית ומהמר על נכסים ששוויים עולה, ולא על קריסות ומפולות. עתה הוא זוכה לשבחים גם מגורמים ממסדיים. אחרי הכל, מדובר באיש שגרף רווחים עצומים לאחר שהימר על איתנותה של כלכלת ארה"ב.

טפר מעדיף להשקיע בחברות ובסחורות כאשר מחירן בשפל. הוא בוחר באג"ח של חברות שרבים מאמינים כי ייעלמו מהשוק. השנה, שהיא כאמור הטובה בתולדותיו של טפר, הוא השקיע בסיטיגרופ ובבנק אוף אמריקה כאשר רבים האמינו ששני הבנקים הגדולים בארה"ב קרובים להלאמה מלאה או אפילו לפשיטת רגל.

אוהב את השווקים

בתחילת פברואר 2009, כאשר ממשלת אובמה השיקה את תוכנית הייצוב הכלכלית והבטיחה להזרים הון לבנקים הגדולים במדינה, איבד דאו ג'ונס 5% מערכו. באותו יום הגיעו מניות סיטיגרופ לשפל של 97 סנט, וטפר התחיל לרכוש אותן באמונה כי הממשל לא יזנח את הבנקים.

בסוף מרץ החל הבנק להתאושש והמניות ואיגרות החוב שבהן החזיק טפר הניבו תשואות מרשימות. טפר רכש כ־80 מיליון מניות סיטיגרופ אשר היום נסחרות לפי 3.40 דולרים ליחידה. במקביל גם רכש ניירות ערך של רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS) כאשר הממשל הבריטי התערב להציל את ענק הבנקאות הקורס.

"כסף צריך להישאר המטרה השנייה במעלה", טען טפר לפני חמש שנים כאשר תרם 55 מיליון דולר לאוניברסיטת קרנגי מלון שבה למד. "אני אוהב את השווקים ומתמקד במה שאני אוהב לעשות", זה המסר ששאף להעביר לסטודנטים באותו מעמד. הוא עצמו שומר על אורח חיים צנוע. הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם בבית קומתיים בניו ג'רזי שאותו רכש בראשית שנות התשעים. את זמנו הפנוי הוא מבלה באימוני פוטבול ובייסבול עם ילדיו, ולא בקבלות פנים ומסיבות קוקטייל. טפר, שמגיל צעיר אהב מספרים ומשחקים המבוססים על עקרונות סטטיסטיים, הרכיב את תיק ההשקעות הראשון שלו עוד בגיל העשרה. את המשרה הרצינית הראשונה בתחום הפיננסי קיבל ב־1980, כאשר החל לעבוד כאנליסט אשראי בסניף של גולדמן זאקס בפיטסבורג. אך משלא הצליח להגיע לעמדה בכירה בבנק החליט לפרוש ולצאת לדרך עצמאית.

לא במקרה, קרן אפאלוסה שאותה הוא מנהל מדורגת השנה בראש רשימת קרנות הגידור. בעבר, טפר כבר הצליח לרשום תשואות של יותר מ־100% לשנה: פעם אחת, באמצע שנות התשעים, כאשר הימר על השווקים המתפתחים, ופעם נוספת, ב־2003, כאשר הבחין כי ארה"ב נחלצת מההאטה שבה היתה שרויה אז. התשואה הממוצעת שמניבות ההשקעות של טפר ב־17 השנים האחרונות עומדת על 30% לשנה, ויותר מכך.

אופי חזק ועצבי ברזל

זה נראה אולי מובן מאליו, אבל כל הצלחה כזו רק מחזקת את הביטחון העצמי של המשקיע ובאה לידי ביטוי ברווחים שרושמת הקרן. ואמנם, בניגוד למנהלי קרנות גידור רבים אחרים ברחבי העולם, טפר כמעט לא נזקק בימים אלה להלוואות כדי להגדיל את סך הימוריו.

עמיתיו אומרים שסגנון ההשקעה שלו דורש תכונות אופי חזקות ועצבי ברזל. בשנת 2009 הסיכונים שלקח השתלמו. "הרגשתי שאני לבד", אומר טפר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". הוא תוהה מדוע אחרים לא השקיעו כמוהו ולא גרפו את אותן התשואות. "למה מישהו חשב שהממשלה תפר את ההבטחות שלה? הם לא היו מאפשרים לבנקים האלה לקרוס".