אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היה טאפאס צילום: אלה סברלדוב קרן

היה טאפאס

יונתן רושפלד הפך בעשור האחרון משף של מסעדת עילית לאחד שמתמקד בחוויית האכילה. למשל, מנת הפאייה השחורה באחד העם טאפאס בר

28.12.2009, 10:38 | גלי וולוצקי

התהליך שעבר השף יונתן רושפלד בעשור האחרון מייצג תהליך שעבר על המסעדנות העולמית. הוא התחיל בשלהי העשור הקודם כשף של מסעדת עילית מפונפנת עם מלצרים מתנשאים. ב־2007 פתח את מסעדת הרברט סמואל, שהציעה חוויית אכילה פחות פורמלית, והשלים את המהלך על ספו של העשור השני של המאה הנוכחית עם טאפאס בר צבעוני שבו האוכל הוא רק חלק מהחוויה. העיצוב של טאפאס בר אחד העם מרהיב. המרצפות הצבעוניות, קופסאות השימורים הספרדיים והמטבח הפתוח משדרים אווירה של הילולה.

פאייה שחורה עם פירות ים. קטן אך טעים, צילום: אלה סברלדוב קרן פאייה שחורה עם פירות ים. קטן אך טעים | צילום: אלה סברלדוב קרן פאייה שחורה עם פירות ים. קטן אך טעים, צילום: אלה סברלדוב קרן

העסקית במקום מציעה שני מסלולים, במחירים של 49 ו־72 שקל. הראשונה כוללת סלט גדול וטאפאס לבחירה, והשנייה מנה ראשונה וטאפאס. שתיהן כוללות גם פאן קון טומאטה - לחם עם עגבניות מרוסקות שמוגש בכל ארוחת טאפאס טיפוסית, וסנגרייה לימון.

פתחנו בסנגרייה לימון, שהתגלתה כגרסה נטולת אלכוהול, או בקיצור לימונדה מתובלת שהיתה מתוקה מדי, ובפאן קון טומאטה - פרוסה עבה של לחם קלוי מעט עם עגבניות מרוסקות, שתובלו בעדינות אבל העלו את החשד שהשידוך ביניהן לבין הלחם נעשה זמן מה לפני ההגשה והניב תוצאה רטובה מדי.

הסלט הגדול של דיל ה־49 שקל הוגש בצלחת כחולה ענקית ומרהיבה, אבל התגלה כסלט פשוט שכלל קרעי חסת אייסברג גדולים מדי, פרוסות עגבנייה ובצל סגול, צנוניות וצנוברים. המנה הראשונה של הדיל היקר יותר, מרק חמודו של יהודי ספרד, שהתבסס על ציר עוף וכלל שפע של עשבי תיבול ולימון, היה חריף במידה, ביתי וטעים, אך הוגש בכמות שבקושי כיסתה את קרקעית הקערה.

הטאפאס מדיל ה־49 שקל, רוסטביף וסלט תפוחי אדמה קר, היה סטנדרטי - שלוש פרוסות דקיקות של רוסטביף סינטה הוגשו לצד סלט תפוחי אדמה שתובל באיולי ביתי נהדר והיה הצד החזק של המנה. אבל המנה המוצלחת ביותר היתה הטאפאס של דיל ה־72 שקל, פאייה שחורה עם פירות ים, שהוגשה ברוב חן במחבת אישית קטנטנה: אורז שחור מדיו הקלמארי, שעל ראשו תלולית של קרם שום אפוי עז טעם ומבחר נאה של חסילונים, קלמארי ומולים שחורים.

אף שרק חלק מן המנות מרשימות, נראה שאפשר להמר על המיזם החדש של רושפלד ומשפחת שטראוס כעל הצלחה, שכן הוא מבטא באופן מדויק את רוח התקופה - שבה החוויה שמעניקה מסעדה חשובה מטיב המנות שהיא מגישה.

שם: אחד העם טאפאס בר.

ז'אנר: טאפאס בר.

מיקום: אחד העם 27 תל אביב.

טל': 03-5666966.

מחיר העסקית: 49 או 72 שקל. א'־ה', 12:00–15:00.

שירות: זריז ומקצועי.

התחככות: עובדי הסיטי התל־אביבי.

חניה: בחניונים הסמוכים בתשלום.

נגישות נכים: יש, ויש שירותי נכים.

כשרות: לא.

שורה תחתונה: עוד להיט מבית רושפלד.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
נשמע/נקרא לא מפתה
התמורה לכסף עושה רושם לא מספק. במחירי העסקיות המדובללות האלה, ניתן למצוא מנעד טעמים מפתה הרבה יותר. אבל...זו כנראה לא אמורה להיות חוויית אכילה, אלא מיזם. מ-י-ז-ם. מיזם עסקי של בעלי הון שתפקידו לייצר...נכון.הון. זה לא בית אוכל שמוקדש לחוויית האנוש הפשוטה. זה מיזם עסקי שבא לנפח תזרימים ולייצר קופה נאה..עד לפרוייקט הבא. תהנו לכם. אני לא "נופל" ממקומות כאלה.
האדם הסביר , תל אביב  |  30.12.09
3.
הבנת הנקרא, חבר'ה
המבקרת לא המליצה על המסעדה, נהפוך הוא. היא טענה שבמקרה הזה, השלם עולה על סך חלקיו = חוויית הסעודה חשובה מהאוכל עצמו. לא טענה שהיא מתה על הטרנד הזה, לא אמרה שהמרצפות הצבעוניות חשובות מהמרק, בסה"כ תיארה את הלך הרוח של הסועד הישראלי שנת 2009. חוץ מזה, די עם הטינופים הלא מבוססים, לא מדובר כאן במנהלת פורום המעריצים של יונתן רושפלד ואין שום סיבה להטיל ספק במקצועיותה, זה לא שגיא כהן שהולך למסעדות וכולם מזהים אותו ונותנים לו יחס מועדף. כיום טוקבקיסטים יכולים במחי אצבע להשחיר את שמו של כל עיתונאי, אבל חברים, לפעמים - לפני שכותבים, אפשר לעצור ולחשוב אם זו ביקורת עניינית ובונה או סתם שלשול מילולי חסר תכלית.
ניקי  |  29.12.09
1.
לא מבין. פשוט לא מבין את זה...
הסנגריה היתה מתוקה מדי. הלחם עם העגבניות היה רטוב מדי. הסלט היה סתם סלט חסה. כמות המרק לא היתה מספקת. והרוסטביף היה סטנדרטי. ואחרי כל זה המבקרת עוד ממליצה על המסעדה!!! מה עוד צריך כדי שמבקרי מסעדות יתחילו לבקר מסעדות על אמת?!? ממתי ממליצים על מסעדה בזכות המרצפות הצבעוניות שלה וכלי הגשה "מרהיב" לסלט???
דורון  |  28.12.09