עתירה לבג"ץ: לשלם שכר טרחה לא רק בכסף

עו"ד חיים שטנגר הגיש שלשום עתירה לבג"ץ שבה הוא מבקש להתיר לעורכי דין לקבל שכר טרחה לא רק בכסף אלא גם באמצעי תשלום אחרים, כגון נדל"ן, מניות, העברת בעלות בחברות "וכל צורה אחרת שנהוגה במשק ובין מקצועות חופשיים". העתירה הוגשה נגד לשכת עורכי הדין ונגד שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, והיא מכוונת נגד כלל 9(א) לכללי האתיקה, הקובע כי עורך דין יקבל את שכר טרחתו בכסף בלבד, אחרת יהיה הדבר עבירה אתית.

לטענת שטנגר, אין כל סיבה שציבור עורכי הדין לא יוכל לקבוע את שכרו עבור עבודתו שלא בכסף. לטענתו, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מונעים את קיומו של כלל אתי מסוג זה, שכן יש בו פגיעה בלתי חוקית בעליל בציבור העוסקים במקצוע.

למרות ששטנגר טוען כי מדובר בעתירה ראשונה שהוגשה לבג"צ בנושא, לעמדתו שותפים לא מעט עורכי דין, וקיים ספק כי האיסור נאכף היום, שכן ישנם משרדים שגובים שכר טרחה שאינו בכסף אלא מקבלים נדל"ן או אופציות.

בעתירתו טוען שטנגר כי קודם שפנה לבג"ץ, הוא כתב מכתב ליו"ר המועצה הארצית בלשכה, עו"ד עמוס ון־אמדן, וזה השיב לו כי הוא יבקש לקיים דיון בפנייה בוועדת הרוויזיה של כללי האתיקה. לטענת שטנגר, לפני כשבועיים הוא קיבל מכתב ממנכ"לית הלשכה לינדה שפיר, שעדכנה אותו כי הפנייה הובאה בפני ועדת הרוויזיה, אשר לא הסכימה לטענותיו כי הכלל פוגע בחוקי יסוד.

שטנגר מבקש עוד כי בית המשפט ייתן צו ביניים המונע נקיטת הליכים משמעתיים נגד עורכי דין שאינם מקיימים את הוראת הכלל כלשונה.

לדברי עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב בלשכה, "יש טיעונים בעד ונגד הכלל, ובשני המקרים מדובר בטיעונים לגיטימיים. לפעמים באמת לקוחות רוצים לשלם שכר טרחה בדרך של אחוזים בעסקה או שותפות למשל, אך החשש הוא שעורך הדין ימצא את עצמו בניגוד עניינים, כי אם אתה עורך חוזה נדל"ן ואמור לקבל חלק בפרויקט, שיקול הדעת שלך עשוי להשתנות". לטענה כי לא מעט משרדים מקבלים היום שכר טרחה שאינו בכסף, השיב נווה כי "אם מגיע אלינו מידע או תלונה על הפרה של החוק אנחנו אוכפים אותו ללא כחל וסרק".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי הוועדה לא השתכנעה ממכתבו של שטנגר, וכי הצעה לביטול מידתי של הכלל כדי להתאימו למציאות החיים בכל הקשור למיזמים עסקיים אושרה בלשכה אך לא על ידיי שר המשפטים.