בהייטק מעדיפים הגבלת שעות חודשית

אחד השינויים הגדולים שדורשים ארגוני המעסיקים מיועד לענף ההייטק. בהסכמת המעסיקים וההסתדרות ייכנס לחוק מודל העסקה שיגביל את מספר השעות, לא ברמה השבועית של 43 שעות בשבוע אלא 186 שעות בחודש. כך, עובדי ההייטק יוכלו לארגן את שעות העבודה שלהם באופן גמיש יותר, כלומר לעבוד יותר שעות ביום מסוים ופחות שעות ביום אחר. התשלום במקרה כזה ייקבע לא על פי מספר השעות נוספות ביום מסוים, אלא על פי מספר השעות הנוספות בחודש.

כיום מאפשר חוק שעות עבודה ומנוחה למעסיק ולהסתדרות להסכים על שבוע עבודה שאורך יותר מ־45 שעות, אך לשם כך נדרש הסכם קיבוצי. בענף ההייטק, כמו גם ברבים ממקומות העבודה בתחום המסחר והשירותים, אין ועד עובדים וחוזה העבודה הוא אישי. לכן, חוזה אישי לא יוכל להגדיר שבוע עבודה של יותר מ־15 שעות נוספות כפי שמוגדר כיום בחוק. המעסיקים מעוניינים לשנות את החוק כך שהוא יכיר גם בחוזים אישיים. עם זאת, כל שינוי שכזה מצריך את הסכמת ההסתדרות.

כניסתם לתוקף של חוקי העבודה החדשים, שיזם יו"ר ההסתדרות עופר עיני בעסקת החבילה במשק כחלק מאישור התקציב ביוני, גרמה לתרעומת קשה בקרב ראשי ענף ההייטק. בין היתר, החוקים החדשים מקלים על הקמת ועד עובדים. יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים, הבליע את הביקורת שלו נגד נשיא ההתאחדות שרגא ברוש, ששיתף פעולה עם היוזמה של עיני. אף שתקפו את החוקים עצמם, ראשי ענף ההייטק לא הפנו את הביקורת לברוש, ואף סירבו לתמוך באופן פומבי בנשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, שניסה לשכנעם להצטרף למהלכי ההתנגדות שלו לשורת החוקים החדשים.

גורמים בקרב המעסיקים הסבירו ל"כלכליסט" כי כדי לקבל את אי־התנגדותם של ראשי ענף ההייטק, הובטח להם בתמורה כי ייעשו מאמצים לשנות את החוק כך שיוכלו להעסיק את עובדיהם בתבנית גמישה יותר של שעות עבודה.