אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הצעת תעודות הסל: איך ייראו המדדים החדשים של הבורסה?

מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון הכריזה אתמול כי ב־2010 יושקו ארבעה מדדים חדשים: ביומד, אנרגיה, תקשורת ואג"ח קונצרניות בריבית משתנה. חברות תעודות הסל מצהירות שבשוק יש ביקוש גם למדד של חברות התעשייה הביטחונית, מדד אג"ח High Yield ומדד פחד, שיזהיר מפני המפולת הבאה

29.12.2009, 10:37 | הדר רז

"בכוונת הבורסה לניירות ערך לשכלל בשנת 2010 את המדדים הנסחרים בה, תוך השקת מדדים ענפיים חדשים", כך הכריזה אתמול אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה, במסיבת עיתונאים לסיכום שנת 2009.

לבנון הצהירה כי המדד הראשון שיושק כבר במהלך הרבעון הראשון של 2010 יהיה בתחום הביומד. "יש כיום קרוב ל־40 חברות ביוטכנולוגיה עם שווי שוק לא רע", אמרה והוסיפה כי יש תוכניות נוספות להשיק גם מדד אנרגיה ומדד תקשורת, "וגם נשלים פיתוח מדד איגרות חוב קונצרניות שקליות בריבית משתנה".

נחוץ: מדד ביומד

בין אם באמצעות מרכז הייטק ובין אם לאו, המדדים שהבורסה עתידה להשיק נולדים מתוך צורכי השוק כולו, וצורכי חברות תעודות הסל בפרט. "כלכליסט" פנה לחברות תעודות הסל בישראל, כדי להבין אילו מדדים חסרים היום לטענתן בבורסה הישראלית.

בדומה להודעתה של מנכ"לית הבורסה, שתי חברות תעודות הסל - תכלית ומבט - ציינו בראש בראשונה שיש להשיק מדד ביומד. באשר להרכבו, בתכלית ציינו כי מדד הביומד צריך להכיל כ־15 או 20 מניות של חברות אשר ייכנסו למדד בהתאם לקריטריונים המקובלים בבורסה הישראלית. כלומר, ייקבעו תנאי סף שיכללו שווי צף, דרישה מינימלית לרמת סחירות, משקל מרבי במדד של 9.5% וכן הלאה.

הדעות בשוק תעודות הסל דומות גם באשר להודעתה של מנכ"לית הבורסה לגבי השקת מדד אנרגיה. באינדקס מציינים כי חשוב להבחין שבענף האנרגיה פועלות חברות בשני תחומים מרכזיים - הראשון הוא תחום הזיקוק ותחנות דלק, והשני - חברות לחיפוש גז ונפט. גם במבט תעודות סל מציעים להשיק מדד אנרגיה, שיהווה מדד ייחוס לביצועי החברות בתחום, ויכלול מניות מתחום חיפושי הנפט, זיקוק, אנרגיה חלופית ותחנות דלק.

באשר למדד אג"ח קונצרניות בריבית משתנה, שעליו הכריזה אתמול לבנון, ציינו באינדקס תעודות סל כי השקת מדד שכזה תאפשר חשיפה לאג"ח קונצרניות בריבית משתנה בפיזור רחב, מה שיפחית את סיכון המנפיק לעומת חשיפה לאג"ח יחידה. נוסף על כך, ההשקעה באג"ח בריבית משתנה תקטין את סיכון המח"מ לעומת השקעה באג"ח בריבית קבועה.

אולם, לצד מדדים אלה, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מבחינת חברות תעודות הסל, קיימת רשימה ארוכה של מדדים החסרים היום בבורסה בתל אביב, שאולי אפשר כבר כעת להמר שלפחות את חלקם נראה בבורסה בשנים הקרובות.

כך, למשל, בהראל סל מציעים לבורסה להקים מדד סקטוריאלי של "מדד תעשיות ביטחוניות". לדבריהם, חברות התעשייה הביטחונית משמעותיות במשק הישראלי היום, ואחזקה בחברות אלו עשויה להניב למשקיעים תשואה עודפת בתקופה שבה נרשמת עלייה באיומים הביטחוניים. בהראל מציינים כי החברות המרכזיות שעשויות להיכלל במדד הן אלביט מערכות, פמס ומגל מערכות.

בפסגות תעודות סל מציעים להקים מדד תעשייה־15. לדבריהם, נוכח הגישה הרווחת בקרב משקיעים בארץ ובחו"ל להשקעות בסקטורים נבחרים, יש מקום להגדיל את ההיצע למדד סקטוריאלי נוסף שיתמקד בחברות תעשייתיות בישראל. המדד יורכב ממניות הכלולות בענף התעשייה של הבורסה, כאשר יש להחיל עליו דרישות סף כגון אחזקות ציבור מינימליות, באופן דומה לדרישות הקיימות במדדים הסקטוריאליים.

בפסגות ציינו כי בחו"ל קיימים כמה מדדי תעשייה בולטים כדוגמת S&P Industrial Select Sector Index, NASDAQ Industrial Index, Dow Jones STOXX 600 Industrial Goods & Services. בבית ההשקעות מציינים כי את משקלה של כל מניה במדד יש לקבוע לפי היחס שבין שווי השוק שלה לבין סך שווי השוק של כל המניות המרכיבות את המדד, כאשר יש להגביל את המשקל המרבי של מניה בודדת ל־15%.

חברות תעודות הסל הציעו גם להקים סדרת מדדי אג"ח (תל בונד) לפי טווחי פדיון ודירוג. סדרת מדדי תל בונד שהשיקה הבורסה הפכה להצלחה גדולה, ונראה שחברות תעודות הסל מעוניינות שבבורסה ימשיכו לשכלל אותה.

בתכלית תעודות סל מציינים כי כדאי להמשיך בתהליך השקת מדדי תל בונד, כך שתיווצר סדרת מדדים המחולקים לפי מח"מ ודירוג. לדבריהם, יש צורך להשיק מדד תל בונד במח"מ קצר, בינוני וארוך ובדירוג נמוך, בינוני, גבוה וללא דירוג.

להקטין את רמת הסיכון

בפסגות תעודות סל ממליצים על השקת מדדי תל בונד לאג"ח צמודות מדד מדורג לפי טווחי פידיון (2–0, 5–2 ו־7–5 שנים), כאשר כל מדד יכלול 30 סדרות אג"ח קונצרניות צמודות בעלות דירוג אשראי מינימלי דומה לזה שקיים במדדי תל בונד הקיימים, ויוגבל על בסיס שווי שוק וסחירות מינימליים בלבד.

כדי לכמת את פוטנציאל התשואה בסדרות המדדים, ביצעו בפסגות סימולציה על בסיס הדרישות שהוצגו. התשואות הפנימיות המשוקללות שהתקבלו היו: תל בונד צמוד מדד מדורג 2–0 עמד על 2.5% (מרווח של 2.9% מעל האג"ח הממשלתיות במח"מ דומה); תל בונד צמוד מדד מדורג 2–5: 3.9% (מרווח של 3.1% מעל האג"ח הממשלתיות במח"מ דומה) ותל בונד צמוד מדד מדורג 5–7: 4.4% (מרווח של 2.8% מעל האג"ח הממשלתיות במח"מ דומה).

באינדקס תעודות סל מציעים גם להשיק מדד אג"ח קונצרניות צמודות מדד, אולם במח"מ קצר יותר של 4–1 שנים. בחברה מציינים כי בשנה האחרונה משקיעים רבים העדיפו לקצר את המח"מ בתיק ההשקעות שלהם וזאת כדי להקטין את רמת הסיכון ולהפחית את סטיית התקן של התיק.

לחצו כאן כדי לראות את הצעות בתי ההשקעות למדדים חדשים: אג"ח צמודות, אג"ח High yield ומדד אג"ח קונצרניות בריבית משתנה 

מדד נוסף שחברות תעודות הסל ממליצות להשיק הוא מדד אג"ח High Yield המדורגות נמוך. כך, למשל, בפסגות תעודות סל ממליצים על השקת מדד תל בונד High Yield, ובו ייסחרו אג"ח בסיכון גבוה. בפסגות מציינים כי בבורסה התל אביבית יש יותר מ־200 אג"ח קונצרניות שאינן מדורגות, או לחלופין בעלות דירוג אשראי נמוך מ־A מינוס.

בפסגות מציעים להגביל את המדד ל־30 סדרות של אג"ח העונות להגדרת High Yield. מבחינה שערכו בפסגות בנוגע לפוטנציאל התשואה של מדד זה, אשר לפי הצעתם כאמור יכיל את 30 האג"ח בעלות שווי הסדרה הגבוה ביותר ומדורגות מתחת ל־A מינוס, עולה כי מדובר בתשואה ברוטו של כ־12%.

גם בהראל סל ממליצים על השקת מדד כזה ומציינים כי במקרים רבים תיק מפוזר של אג"ח High Yield עשוי להניב תשואה עודפת על השקעה באג"ח בסיכון נמוך יותר. להערכתם, המדד צריך לכלול כ־25 אג"ח הנחשבות כ־High Yield תוך פיזור בין מנפיקים ותקופות לפדיון.

לעומתם, במבט תעודות סל מציעים להשיק מדד ת"א אג"ח High Yield בדירוג BBB, ומעריכים כי השקת מדד כזה תהווה פתרון השקעה טוב למשקיעים רבים, זאת משום שאמנם מדובר בהשקעה ב־High Yield, אך עדיין אלה חברות שעברו תהליך של דירוג, כלומר חברות שהמידע עליהן קיים, והן שקופות יחסית למשקיעים.

חברות תעודות הסל מציעות גם להקים מדד פחד ישראלי, בדומה למדד ה־VIX האמריקאי המחושב בבורסת האופציות בשיקגו. מדד הפחד האמריקאי נותן אינדיקציה לגבי עוצמת הפחד של המשקיעים בשוק ההון, וזאת תוך חישוב מידת התנודתיות הנרשמת בקרב האופציות על מדד המניות הכללי S&P 500 במסחר בבורסת שיקגו.

מחקרים בארה"ב מראים כי מדד ה־VIX, שפותח לראשונה ב־1993 בידי פרופ' רוברט וויילי מאוניברסיטת דיוק, מספק איתות מובהק לגבי שערי המניות העתידיים בשוק, ונראה שהמשקיעים בישראל מבקשים לשכפל אותו.

בהראל סל מציינים כי באופן דומה יכולה הבורסה בארץ לחשב מדד זה בזמן אמת וכך ניתן יהיה לאמוד את רמת התנודתיות בשוק. לדבריהם, חישוב המדד יאפשר להקים בארץ, כפי שקיים בארה"ב, מכשירים פיננסיים שונים על המדד. לדוגמה, בארה"ב קיים מסחר משמעותי בחוזים עתידיים ואופציותCall ו־ Put על מדד ה־VIX. רכישת אופציית Call על מדד כזה (לכשיוקם) יכולה לשמש מכשיר גידור טוב למשקיעים, ולעתים אף נוח יותר מאופציית Put על המדד עצמו.

בקסם תעודות סל מציינים כי מדד הפחד צריך לעקוב אחר סטיות התקן של האופציות על מדד המעו"ף. בקסם מציינים כי יתרונו של המדד הוא באינדיקטור שהוא נותן על מידת הסיכון הקיימת בשוק, כך שככל שסטיות התקן של אופציות המעו"ף גבוהות יותר, כך גדל הסיכוי לתנודתיות חריפה בשווקים. בכך הוא מקנה ממד נוסף להשקעה שאינו תלוי רק בכיוון אלא גם בפוטנציאל העוצמה שלו. עוד מציינים שם כי המשבר האחרון חשף את חשיבות המדד הן ככלי מדידה והן ככלי השקעה.

כמו בארה"ב

לכל המדדים הענפיים מציעים בקסם להקים מדד אג"ח כללי ומדד מניות כללי. לטענתם, מדד האג"ח יכלול את כל האג"ח הממשלתיות והקונצרניות ברמת דירוג A מינוס ומעלה. בקסם מציינים כי מדד האג"ח כללי שקיים בבורסה כיום אינו רלבנטי מאחר שהוא כולל בתוכו גם מוצרים מובנים ותעודות פיקדון.

נוסף על כך, בקסם מציעים להשיק מדד מניות כללי, שיכלול את כלל הניירות הנסחרים היום במדד ת"א־100 ובמדד יתר־120. בקסם מציינים כי הדבר יתרום להגדלת הנזילות גם בניירות הערך הקטנים ולהעמקת אפשרויות ההשקעה בבורסה. בקסם אומרים כי המדד שקיים כיום כולל את כל מניות הבורסה, אך לא עומד בקריטריוני המדדים כגון מגבלות משקל, סחירות והון צף ולכן הוא אינו רלבנטי להשוואה.

מבחינתם, דוגמה למדד דומה הוא מדד Russell 3,000 המכיל את 3,000 החברות הגדולות בארה"ב והסחירות ביותר.

תגיות