אין תמורה לסיכון

שוק המניות הישראלי הניב תשואה ממוצעת של בין 8% ל-9% במונחים נומינליים בעשור האחרון. בארה"ב התמונה שונה בתכלית, המשקיעים בשוק המניות איבדו מכספם, מדד דאו ג'ונס רשם תשואה שלילית של 10% ואם היינו מחליטים לעצור את העשור הזה ב-7 במרץ השנה, היינו מגלים שהתשואה הייתה שלילית הרבה יותר.

השאלה היא האם אפשר ללמוד משהו מתשואות העבר, כלומר האם העובדה שמדד S&P500 הניב תשואה שלילית בעשור האחרון מלמדת כי גם בעשור הבא יהיה ככה?

מה שכן אפשר להגיד הוא שמשקיעים וחוסכים בהחלט לא קיבלו תמורה ראויה לסיכון אותו נטלו וגרוע מכך - הם הפסידו תשואה אלטרנטיבית כמעט חסרת סיכון בהשקעה באיגרות חוב אמריקאיות ל-10 שנים שהניבו כ-5% לשנה, תלוי במועד בו נרכשו.

מדד המעו"ף הניב תשואה ממוצעת של כ-9% לשנה בעשור האחרון אבל האם המשקיעים קיבלו תשואה עודפת ראויה לסיכון שנטלו על עצמם? מדד השחר השקלי עלה בכ-115% בעשור האחרון שזה אומר תשואה ממוצעת של 8% לשנה. האם תשואה עודפת של 1% בהשקעה במניות על איגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון מצדיקה השקעה במניות?

מה כדאי לעשות בעתיד?

במה כדאי להתמקד כשמשקיעים במניות - אילו חברות מייצרות ערך למשקיעים ואילו חברות הורסות אותו בהנף יד?

המשקיעים הגדולים בוול סטריט אוהבים חברות שמייצרות תזרימי מזומנים גבוהים ומחלקות דיבידנדים שמנים. מדד תל דיב המקומי לא היה קיים לפני 10 שנים, אבל רצוי שמי שמשקיע בשוק ההון ישים לב שהמדד כבר הגיע לשיא מזמן, עוד הרבה לפני מדד המעו"ף. ובפרספקטיבה ארוכת טווח השקעה בו הניבה תזרימי מזומנים גבוהים שהגיעו מדיבידנדים.

האם תמיד יהיה כך? לא! אי אפשר לקבוע שהמדד אכן יכה את שאר המדדים בבורסה תמיד. אבל השקעה בו מבטיחה היצמדות לחברות שמחלקות דיבידנדים גבוהים ומתוקף כך גם מרוויחות כסף שמאפשר להן לעשות זאת.