פרשת ליימן נגד פוגל אוגילבי: ביהמ"ש חייב את ליימן לשלם 666 אלף שקל

בתום מאבק משפטי שנמשך כשנתיים, דחה בית המשפט השלום בתל אביב את תביעתה של חברת ליימן שליסל לחייב את משרד הפרסום פוגל אוגילבי בהחזר עמלות היתר. כמו כן, קיבל את תביעת משרד הפרסום לחייב את ליימן בתשלום חוב של כ-666 אלף שקל.

התביעה העיקרית של ליימן נסובה על הטענה כי משרד הפרסום חייב היה לדווח לה על תשלום שקיבל כעמלת בונוס (עמלת יתר) מספקי המדיה ולהעבירו אליה. הטענה היתה כי משרד הפרסום הציג עניין זה כפנימי וחסוי והתעשר על גבה של ליימן בעמלה בשיעור 28% ולא של 5%, כפי שסוכם ביניהן. לטענת ליימן, הפרשנות הנכונה של ההסכם הינה כי כל הנחה מכל מין וסוג שייכת לה.

מנגד טען משרד הפרסום כי משנת 2006 מתחמקת ליימן בתשלום חובה כלפיו וכי הפרשנות ההגיונית של ההסכם מבחינה כלכלית מסחרית מובילה למסקנה כי העברת הבונוס לליימן היתה מביאה למצב של הענקת שירותים במחירי הפסד.

השופטת חנה ינון קיבלה את טענת משרד הפרסום וקבעה כי בהתאם להסכם עמלת הפרסום תעמוד על 5% בלבד, בעוד שעמלת הפרסום המקובלת בענף הינה בשיעור של 15%. מכאן, שפוגל העניקה לליימן הנחה מכובדת של 10%. עוד קבעה, כי עמלות היתר השנתיו, הן על בסיס שנתי מצטבר של כלל הפעילות של משרד הפרסום, ולא עבור כל לקוח בנפרד.

בית המשפט התרשם מעדותו של שמעון ליימן, כי היה מודע בעת חתימת ההסכם לעניין "עמלות היתר" שמקבל פוגל, ולא סבר כי עליו לקבל כספים מבונוס זה, ורק כעבור ארבע שנים בחר להגיש את התביעה.

ליימן הסתמכה על הדו"ח של עו"ד דרור שטרום, אותו כתב בעת שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים. בדו"ח פנה שטרום למשרדי הפרסום בבקשה לחשוף בפני הרשות השנייה מהו השיעור הממוצע של עמלות היתר שהם מקבלים בכל שנה קלנדרית. בפסק הדין קבעה השופטת כי הדו"ח מהווה המלצה בלבד. מעדותו של שטרום בבית המשפט הסיקה השופטת כי הדו"ח משולל כל תוקף משפטי מחייב, מה גם שאין בו דרישה מהמפרסמים להעביר את עמלות היתר לידי לקוחותיהם.

השופטת דחתה, כאמור, את התביעה וחייבה את ליימן בתשלום הוצאות בסכום של 20 אלף שקל.

באשר לתביעה שכנגד אותה הגיש משרד הפרסום, בדרישת תשלום חוב של כ-741 אלף שקל עבור שרותי פרסום אותם סיפקה לליימן בין השנים 2002-2006, קיבלה השופטת את טענת המשרד וחייבה את ליימן לשלם, אחרי קיזוז, סכום של כ-583 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין של 15 אלף שקל.

משרד הפרסום הגיש, במסגרת אותו הליך, תביעה נוספת בסכום של כ-86 אלף שקל נגד ליימן, בטענה כי העניק לה קידום מכירות למוצרי "לואקר" באתר החרמון, אך לא קיבל תמורה עבורו. ליימן אישרה כי קיבלה את השירות ולא שילמה עבורו ולכן חוייבה גם בסכום זה, בצירוף תשלום של 8,000 שקל שכר טרחת עורך דין.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה