המאבק ב"יהלומי הדמים": העליון אישר לראשונה להחרים יהלום בשווי כ-71 אלף דולר

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון אישר היום (ג') החלטה להחרים באופן סופי יהלום במשקל למעלה מ-14 קראט בשווי כ-71.5 אלף דולר, שיובא לארץ בלי "תעודת קימברלי". ולאן ילך הכסף? על פי הגרסה של המדינה, הכסף מהמכירה ייתרם ככל הנראה לקרן בינלאומית של תהליך קימברלי.

"האינטרס הציבורי מחייב נקיטת יד קשה על מנת למגר את התופעה", קבעה השופטת עדנה ארבל, "תופעת יהלומי הדמים הולידה עימה ביטויים חמורים במיוחד של אלימות על כל גווניה, כל זאת עבור בצע כסף ותוך הרס המערכות הכלכליות במדינות שבהן היא פשתה".

מדובר בהחלטה מחמירה מאוד ששמה גבולות ברורים לייבוא של יהלומים ממדינות אפריקה, המכונים "יהלומי הדמים" (ראה מסגרת). לצורך ההמחשה, הפרשנות של בית המשפט מחמירה יותר מהמצב בארה"ב באותם מקרים.

חברת A.I.M.D העוסקת בייבוא וייצוא של יהלומים, ייבאה בפברואר 2007 יהלום גולמי שמשקלו 14.32 קראט ממדינת מאלי שבאפריקה, שעליו שילמה 71,600 דולר. מאלי אינה חברה בתהליך קימברלי, ולא צורפה ליהלום המיובא תעודת קימברלי, כפי שנדרש על פי צו ייבוא חופשי. A.I.M.D לא הורשתה להכניס את היהלום לתחומי המדינה, והיהלום עבר לרשות המפקח על היהלומים ממשרד התמ"ת.

בנקודה זו יש מחלוקת בין החברה למשרד התמ"ת באשר למה שהתרחש. לדברי החברה, המפקח התיר לה להוציא את היהלום מישראל ולהחזירו למאלי, בכפוף לאישור על ביטול העסקה והשבת היהלום למוכר. המפקח טוען, כי רק נתן לחברה זמן נוסף כדי לנסות להביא תעודת קימברלי.

בתחילת חודש ינואר 2008, לאחר שהחברה ביטלה את העסקה, המפקח סירב להחזיר לה את היהלום, בנימוק שהחזרתו תהווה הפרה של כללי קימברלי באופן שמעמיד בסכנה את ענף היהלומים בישראל כולו.

הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת שקובעים את האמצעים שיינקטו על ידי גורמי המכס במקרה כזה קובעות, כי יהלומי גלם שמגיעים לישראל בלי תעודת קימברלי לא ישוחרר מהמכס. המשלוח יעוכב או ישוחרר תמורת ערובה עד שהיבואן יציג את התעודה, אך אם היבואן לא הביא תעודה תוך "פרק הזמן שייקבע על ידי המפקח", המשלוח יחולט לפי שיקול דעתו של המפקח.

בית המשפט העליון היה צריך להחליט האם שר התמ"ת חרג במתן מתחם שיקול דעת רחב כל-כך למפקח על היהלומים. השורה התחתונה מפסק הדין היא ששיקול הדעת הופעל באופן סביר. ומה לגבי העתיד? כיצד חברה תדע האם למפקח מותר או אסור להחרים את היהלום? בית המשפט קבע שצריך לבחון את תום הלב של הייבואן, האם הופעל עליו לחץ או איום ממשי לקבל לידיו את היהלום, והאם לא היה לו אישור בגלל פגם טכני או שהיה משהו מהותי שמנע את מתן האישור.