יעד האנרגיות המתחדשות מצריך שטח גדול יותר מת"א

74,820 דונם דרושים כדי לעמוד ביעד שקבעה הממשלה להפקת 10% מהיקף ייצור החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. כך עולה מדו"ח חדש שהכין איחוד האנרגיה הנקייה בישראל. השטח הדרוש על פי הדו"ח גדול משטחה של העיר תל אביב, העומד על 51,788 דונם.

על פי נתוני משרד התשתיות, תחזית ייצור החשמל ב-2020 עומדת על כ־83 מיליון קוט"ש, כך ש־10% הם 8.3 מיליון קוט"ש. במונחי הספק מותקן מדובר ב־4,020 מגה־ואט. בהתחשב במשאבי הטבע של ישראל - הרבה שמש ואנרגיית רוח מוגבלת - העמידה ביעד תתבסס בעיקר על אנרגיה סולארית.

היום צפוי להיערך דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מיצוי מכסת המתקנים הסולאריים הקטנים על גגות ובאי־היערכות של רשות החשמל לתום המכסה. סוגיה נוספת שתעמוד במרכז הדיון היא החסמים הרבים שעומדים לפני יישום יעד האנרגיות המתחדשות.

דיון מכריע בינואר

בינואר 2009 קיבלה הממשלה הקודמת החלטה בעניין היעד של 10% לחלקן של האנרגיות המתחדשות בייצור החשמל בישראל עד 2020. כמו כן קבעה הממשלה יעד ביניים לייצור 5% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד 2014. הכלים ליישום היעדים בהחלטה לא פורטו.

אחד הנושאים הבוערים ביותר שעומדים לפני יישום היעד הממשלתי הוא הנושא התכנוני. ב־6 בינואר צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקיים דיון הנחשב למכריע בנוגע לעתיד השדות הסולאריים בישראל. לקראת הדיון שלח חזי קוגלר, לשעבר מנכ"ל משרד התשתיות וכיום ראש איחוד האנרגיה הנקייה בישראל, דו"ח בנושא לראש מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף. לדברי קוגלר, רק גמישות תכנונית בהקמת מתקנים סולאריים תאפשר את יישום היעד הממשלתי. הוא ממליץ על הקצבת זמנים ברורים לכל שלב תכנוני, וכצעד ראשון הוא מציע שמשרד הפנים ישלים בתוך חצי שנה את גיבוש המדיניות בנושא.

דרישה לזירוז

כפי שפורסם ב"כלכליסט", דו"ח שליין בנושא ייעוד קרקעות למתקני אנרגיה מתחדשת, שחובר במינהל התכנון, מצביע על תיקוני החקיקה ותוכניות המתאר הדרושים כדי שתתאפשר הקמת שדות סולאריים בשטחים הפתוחים. לפי הערכות הדו"ח, אם ייושמו המלצותיו, ניתן יהיה להקים שדות סולאריים בישראל רק בעוד שלוש־ארבע שנים.

הצעתו של קוגלר לזירוז התהליכים באופן מהיר יותר מהערכות דו"ח שליין תואמת את הליכי הרישוי המהירים הנהוגים בתחום הסולארי גם במקומות אחרים בעולם. עוד ממליץ קוגלר כי שינוי ייעוד הקרקע לטובת הקמת שדה סולארי (בהיקף של עד 5 מגה־ואט) יושלם בתוך תקופה של עד 12 חודשים מהרגע שיזם החל בהליכי התכנון. לרוב נדרש שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לייעוד תעשייתי, תהליך המצריך בדרך כלל את אישור הוועדה המחוזית, נחשב מורכב ועלול להימשך כשנתיים ומעלה. כמו כן ממליץ קוגלר כי תיקבע תוכנית מנחה בהוראת שעה למשך חמש שנים כך שהקמת תחנות בהספק מותקן של עד 5 מגה־ואט תתאפשר על ידי הוצאת היתרים באמצעות ועדות התכנון המקומיות.

ממשרד התשתיות נמסר: "המשרד הקים פורום להסרת חסמים בתחום. המשרד שקד על הכנת מסמך מדיניות מפורט ביחס להסרת החסם התכנוני והענקת ודאות לאלו העוסקים בתחום. בין היתר מונה המסמך את הצורך בפרקי זמן קצובים, גמישות תכנונית ותיקון חוק המסמיך ועדות מקומיות לדון בהוצאת היתרים למתקנים סולאריים".