צילום: אי פי אי
מגמת העשור באוכל - השף העסקי
הטבחים יצאו מהמטבח, כיכבו בטלוויזיה ופתחו מסעדות ברחבי העולם
העשור הראשון של המילניום שייך, ללא ספק, לשפים שהפכו למסעדנים. ז'ואל רובושון הקים משנת 2003 ועד היום קרוב ל־20 מסעדות ברחבי העולם, ז'אן ז'ורז' וונגריכטן פתח 18 מסעדות המייצגות תפיסות קונספטואליות שונות זו מזו - מהספייס מרקט האסייתית ועד מסעדת הסטייקים V במגדל וורנר בניו יורק, גורדון רמזי הרחיב את אימפריית המסעדות שלו (שכמעט קרסה השנה) ומחזיק כיום ביותר מ־20 מסעדות (וחמש תוכניות בישול), ורבים אחרים הבינו גם הם שהעשור הזה מדבר בשפה קצבית וקלילה יותר - שפה של טאפאס ברים ונשנוש קליל לצד משקה, גם במסעדת שף.
זה גם העשור שבו ירדה פריז מגדולתה כמלכת סצינת המסעדנות העולמית, ויעדים נחשקים יותר סומנו על המפה: ניו יורק, לאס וגאס (שאין כמעט שף נחשב בעולם שלא מיוצג בה), וגם לונדון, טוקיו והונג קונג.
השפים נהפכו לסלבז מן המניין, בעיקר בזכות תוכניות הטלוויזיה, ואי אפשר בלי להזכיר את הטרנד הירוק, שכבש גם את המטבח. המגמה שהתחילה בקליפורניה עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת הגיעה בעשור הנוכחי לשיאה, וקיבלה ביטוי בתפריט של כל מסעדה שמחשיבה את עצמה.
פראן אדרייה (Ferran Adria), השף והבעלים של מסעדת אל בולי (El Bulli) בספרד - המדורגת כמסעדה הטובה בעולם - אינו רק אחד מהוגי הבישול המולקולרי, שעדיין מסעיר את העולם, אלא גם איש עסקים שבנה מערך תומך ומתוחכם שמאפשר לו להישאר בצמרת שנה אחר שנה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה