דו"ח טכנולוגי: מודל החינם נכשל – גם בטלוויזיה

לא רק ברשת

יותר ויותר עיתונים ואתרים גילו בשנה האחרונה שהתיאוריה של כריס אנדרסון, מחבר הספר "חינם" – אתם יודעים, המודל הכלכלי של העשור האחרון, שלפיו אפשר לייצר משהו, לתת אותו בחינם ואיכשהו להתקיים מזה – פשוט לא עובדת. עכשיו הגיע תורן של תחנות הטלוויזיה להגיע למסקנה דומה.

זה קצת מזעזע, כשחושבים על זה. טלוויזיה היתה חינמית, תוך הישענות על פרסומות – יש מי שיאמר שהמודל הכלכלי הזה הפך אותה למושחתת ומשחיתה – כבר שישים שנה בערך. אבל הטלוויזיה, כמו העיתונים, הפכה למכשיר פרסומי בעייתי מאוד: פילוח מדויק היה קשה בה. יותר ויותר, הפרסומות נודדות ממנה.

שורה של תחנות טלוויזיה אמריקאיות מגלות שכבר אי אפשר לחיות רק מפרסום, והן מתחילות לדרוש תשלום על התוכן שלהן. ראש וראשונה, כמובן, היא פוקס של רופרט מרדוק: היא דורשת מחברות הכבלים תשלום משמעותי על התוכן שלה. אם הן לא תשלמנה עד האחד בינואר, היא אומרת, המסכים יוחשכו. מרדוק אמר ש"תוכניות טובות יקרות. אי אפשר לקיים אותן רק מהכנסות הפרסום". הממ. מאיפה זה נשמע לי מוכר?

מרדוק פשוט אומר בקול את מה שחברות טלוויזיה אחרות רק לוחשות, בינתיים. קומקאסט, חברת כבלים וטלפוניה שרכשה לאחרונה את רשת NBC, עוד לא מדברת בגלוי על ביטול התוכניות החינמיות של הרשת, אבל בכיר בחברה אמר ש"מודל הכבלים" – זה שבו הלקוחות משלמים עבור התוכניות – "עדיף על מודל השידור", זה שבו מייצרים תוכנית, משדרים אותה תוך שידור פרסומות ומקווים לטוב. יש אנליסטים שכבר מדברים על כך שרשתות השידור יהפכו לרשתות כבלים – אולי אפילו ב-2011, אם כי ההערכה היא שזה ייקח זמן רב יותר.

תוכן טלוויזיוני בתשלום, כמובן, יבריח יותר צופים לרשת – וזה, בתורו, יביא לתביעה חזקה יותר לפיקוח על תוכן פיראטי ולתמחור של תוכן ברשת. יהיה מעניין.

מרד לקוחות נגד אפל 

ידענו מזמן שאפל מצפה מלקוחותיה לשלם סכומים מופקעים על חומרה ותוכנה, ואחר כך לומר בהכנעה תודה על כך שבטוב ליבה הסכימה לתת להם להשתמש במוצריה. אבל זה כבר באמת מופרך.

דיווחנו אתמול (ג') על כתב גיזמודו שקיבל מסך פגום מאפל, שלח אותו חזרה וקיבל מסך פגום בתמורה. חמתו של האיש, מארק ווילסון, עלתה בו להשחית, והוא הודיע שהוא ישלח גם את המסך השני חזרה לאפל, וימשיך לעשות את זה עד שאפל תצליח לספק לו מסך שעובד.

בחברה נורמלית, מצב כזה היה מדליק אורות אדומים, נציג בכיר במחלקת שימור לקוחות היה יוצר עם ווילסון קשר, והיה מטפל בזריזות וברגישות בנושא. באפל מעדיפים נחישות: שירות הלקוחות שלהם מיהר ליצור קשר עם ווילסון, והודיע לו שהוא לא יכול יותר לשלוח מכשירים פגומים חזרה. אם הוא ממש מתעקש לא לחיות עם מסך פגום, הוא יכול לקחת אותו לתיקון לחנות אפל הסמוכה, זאת משום שבחברה השתכנעו שהוא רוצה לבזבז את זמנם היקר של עובדיה והחליטו להשחית בתמורה את זמנו.

ווילסון מיהר להתקשר לשירות הטכני, שם קרו שני דברים מדהימים: הטכנאית אמרה לו שהחברה מסרבת להחליף לו את המסך, כי אז "ניתקע בלולאה ללא סוף". כלומר, הנחת היסוד שלה היתה שכל מסך 27 אינץ' שמייצרת אפל פגום באותו האופן. שנית, ווילסון לא הצליח להבין איך העניקה לו התומכת הטכנית של אפל אותה תשובה שנתנה לו אשת היח"צ – והמסקנה שלו היא שמישהו באפל טרח לחפש ולהצליב את פרטיו של הלקוח ווילסון עם הסוקר ווילסון. בקצרה, אפל רוצה שווילסון גם ישליש לה 2,000 דולר, גם ייאלץ להסתפק במוצר מתוקן ולא במוצר מקורי, וגם יסתום את הפה.

העניין הוא שלא כדאי לחברה לצאת לתחרות כזו עם כתב של גיזמודו. לווילסון יש במה והוא מיהר להשתמש בה. הוא מבקש מכל רוכשי המסכים של אפל לעדכן אותו במייל, לצרף תמונות של המסך הלא מתפקד, והוא מצידו יעדכן את העולם על כך מדי שבוע. וכפי שכתב, אם אפל תמשיך לשלוח מסכים כאלה במשך שנה, המשמעות היא שיהיו 52 עדכונים כאלה.

   

מס הקלטות עקיף

תעשיית ההקלטות מנסה לכופף את ממשלת בריטניה כך שחוק חדש יאפשר לה להטיל קנסות על גולשים בשל "הכנסות אבודות".

חוק הכלכלה הדיגיטלית של בריטניה צפוי לעלות למשלם המסים הבריטי עד חצי מיליארד ליש"ט. הסיבה לכך היא כל ההליך המסורבל של רדיפה אחרי החשודים בשיתוף קבצים – הליך שהחוק מטיל על ספקיות הרשת. שוב, רואים פה כיצד מתייחסים המחוקקים באופן חריג לתחום זכויות היוצרים: בכל מצב אחר, הצד הנפגע היה צריך לשאת בעלות של ההליך ולבקש פיצויים אחר כך. במקרה של גניבת תוכן, חברות ההקלטות טוענות שמי שצריך לרדוף אחרי לקוחות הן ספקיות הרשת. הן אלה שצריכות לשלוח להם מכתבי התראה ובסופו של דבר לנתק אותם מהרשת.

ספקיות הרשת מתלוננות שכל האפרטצ'יקים הנדרשים להליכים המייגעים הללו ייאלצו אותן להעלות את המחיר לצרכן בכ-25 ליש"ט לכל מנוי, כדי להשיג את מה שהם מכנים "חילוץ של תעשיית ההקלטות" מהמשבר שהיא נתונה בו (אם אכן זה המצב). יתר על כן, שוב, החוק לא מאפשר זיהוי מדויק של העבריינים: מנכ"ל אחת מספקיות הרשת שאל מה דינו של בעל עסק, שאחד מעובדיו השתמש בחיבור של החברה כדי להוריד קובץ אסור. החוק יגיע לדיון ראשוני בפני ועדת מומחים בתחילת ינואר.

מי ישמור על השוטרים? טייזר

 

לחברת טייזר, שמייצרת את הנשק הבלתי קטלני – בדרך כלל – הנפוץ בעולם, יש בעיה תדמיתית. היא משווקת את המוצרים שלה בעיקר לשוטרים, והללו גילו מזמן שטייזר יכול לשמש גם ככלי עינויים נהדר שלא משאיר סימנים. בצדק או שלא בצדק, טייזר חוטפת חלק ניכר מהריקושטים של התקריות הללו.

היא עושה שורה של מהלכים, שמטרתם לשפר את תדמיתה. קודם כל, היא פתחה בלוגים. אחר כך היא החלה לצייד את הרובים שלה במונה שמציין בדיוק מתי הופעל הנשק. שוטר שלא יוכל להסביר ירי, יהיה בבעיה.

עכשיו הולכת טייזר צעד אחד קדימה: היא מייצרת מצלמות וידיאו, שתפקידן להיות צמודות לקסדה של השוטרים. הן תתעדנה כל צעד שהשוטר עושה – וכמובן, אם הוא לא עשה שום דבר לא בסדר, תשמשנה כראיה שתסגור תיקי חקירה הרבה יותר מהר. משטרת סן חוזה בקליפורניה כבר ציידה 18 מהשוטרים שלה בקסדה של טייזר, והם מחויבים להפעיל את המצלמה בכל חקירה. בסוף המשמרת, השוטר מפקיד את המצלמה בתחנת הטענה, שמעתיקה את הסרט שעליו לשרת.

המשמעות היא שיש, עכשיו, מישהו ששומר על השומרים. טכנית, הם יכולים לכבות את המצלמה, אבל אם היא תהיה כבויה במהלך אירוע שבסיומו הודה איזה נחקר, רצוי מהקבוצה האתנית הלא נכונה, שהוא אחראי לרצח קנדי, יתעוררו שאלות. שוטר שפעם אחר פעם יגלה קשיים טכניים בהפעלת המכשיר, יצטרך להסביר את עצמו. אפילו ה-ACLU – ארגון זכויות האדם של ארה"ב – משבח, במסויג, את היוזמה החדשה.

קצרצרים

האייפון רע לרשתות סלולריות: בארה"ב, הופך האייפון לבדיחה בשל חוסר יכולתו לקבל ולהוציא שיחות מבלי לקרוס. וזו לא רק בעיה של AT&T, כפי שאוהבים הפנאפלים לטעון: בבריטניה, נאלצה לאחרונה רשת הסלולר O2 להתנצל בפני לקוחותיה בלונדון – מקום מרכזי משהו – לאחר שהאייפון ומשתמשיו הביאו את הרשת שלה לכדי קריסה, והתקלות שמשתמשי האייפון הורגלו בהם הפכו לנחלת הכלל.

ואם כבר מכשירים שמצוידים בשדה עיוות מציאות: נוקיה מרחיבה את המאבק המשפטי שלה באפל, וכעת היא תובעת אותה בטענה שאפל מפירה פטנטים שלה "בפועל, בכל הסלולרים, הנגנים הניידים, והמחשבים" שהיא מוכרת. אפל מסרה בתגובה שהיא קול... אה, לא. היא פשוט לא הגיבה, כמנהגה. מניות נוקיה עלו, ומניות אפל ירדו.

עדיין בגזרת הסמארטפונים: קבוצה של תמהונים שוחרי טוב בעיני עצמם בונים סמארטפון המיועד ספציפית למהגרים בלתי חוקיים, שיכיל GPS שיאפשר להם למצוא מים במהלך מסעם המפרך במדבריות של דרום מערב ארה"ב. תוך כדי המסע, למקרה שהמהגרים זקוקים להזדמנות נוספת לחשוב על כל הנושא, ישמיע הסלולר גם קטעי שירה באוזניהם. הקטע הטוב באמת: הפרויקט ממומן על ידי ממשלת קליפורניה.

אמזון הכריזה, כידוע, שבחג המולד היא מכרה יותר ספרים דיגיטליים מספרים מודפסים. בחזרה מציקה לשנות ה-90, עת הנשיא קלינטון טען שהתשובה לשאלה האם קיים יחסים מיניים על העלמה לווינסקי היתה תלויה במשמעות המילה is, צריך לשאול למה אמזון מתכוונת כשהיא אומרת "מכרה": האם מדובר בעסקה, שבה שלשלו לידיה לקוחות כספים, או שמדובר בהורדה חינמית? שכן מסתבר ש-64 מהספרים ברשימת 100 רבי המכר של אמזון הם ספרים חינמיים.

מכירה בלתי שגרתית באיביי: צעירה מיורקשייר, שגילתה שהחבר שלה בוגד בה, הפכה אותו מיד לאקס, וכדי לוודא שהוא יהיה גם מיתולוגי, היא העמידה למכירה את המתנות שנתן לה לחג המולד, כשהן עדיין עטופות. היא די משוכנעת שאחת מהן מכילה תכשיט או תכשיטים. נרשמה היענות ערה. הכסף, מבטיחה המוכרת, יילך לצדקה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"