אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
את הכסף סופרים ברבנות צילום: shutterstock

את הכסף סופרים ברבנות

בגידה יכולה לעלות ביוקר, המוניטין שצברת יתחלק גם הוא אם תתגרש מאשתך, והאותיות הקטנות של תקנוני הפנסיה מנצחות את הצוואה. עורכי הדין המובילים בתחום דיני המשפחה מסמנים עבור "כלכליסט" את פסקי הדין הכלכליים המשפיעים של השנה החולפת

31.12.2009, 09:34 | צמרת פרנט

שנת 2009 נהפכה לשנה דרמטית במיוחד לזוגות מתגרשים. חודשיים לפני תחילתה, אושר תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון המציב בפני השופטים לענייני משפחה סוגיות קריטיות חדשות: ניתוק הקשר בין מועד הגירושים לבין חלוקת הרכוש המשותף והתחשבות בכוח הכלכלי של כל אחד מבני הזוג במעמד הפירוד. לצד החידושים והשינויים בתחום הגירושים, 2009 נשאה בשורות תקדימיות גם בתחום הצוואות והסנקציות על הפרת הסדרי משמורת. "כלכליסט" פנה לבכירי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה וביקש מהם לבחור את הפסיקות המשמעותיות ביותר שהתקבלו השנה בבתי המשפט וחוללו שינויים בחלוקת הארנק המשפחתי במקרים של מחלוקות.

הצצה כך נראה משפט גירושים נוסח האלפיון העליון תביעת מזונות נדירה בתיק גירושים המתנהל בין זוג מיליונרים חושף את מנעמי החיים באלפיון העליון: 3,800 שקל בחודש לקוסמטיקה, 1,500 שקל למאמן כושר ועשרות אלפים לנסיעות לחו"ל. השופט: "האשה בלתי שפויה כלכלית" ענת רואה, 27 תגובותלכתבה המלאה

מתחלקים בשם הטוב

נכסי מוניטין יחולקו בין בני הזוג

במסגרת התיקון לחוק יחסי ממון הורחב שיקול הדעת של השופטים בהיבטי חלוקה לא שוויונית של משאבים בין בני זוג שעוברים תהליך גירושים. כדי לפסוק חלוקה לא שוויונית בין בני הזוג נקבע סעיף של "נסיבות מיוחדות" ונוספה התחשבות בנכסים עתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. בעקבות התיקון לחוק התעוררה שאלה, האם כושר השתכרות ומוניטין אישי יתחלקו שווה בשווה בין בני הזוג בכל מקרה, או רק בנסיבות מיוחדות.

תשובה לשאלה זו ניתנה בחודש מרץ בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון על ידי השופטת ד"ר ורדה בן שחר (תמ"ש 29102/08). התובעת בתיק זה טענה שנפרדה מבעלה כי עשתה ויתורים רבים לצורך התפתחות הקריירה שלו, בין השאר פינתה את זמנו לצורך קידומו ולצורך פיתוח המוניטין שצבר ולכן הפירוד בין בני הזוג יוצר מצב שלבעל יש הכנסות גבוהות ולתובעת אין הכנסות כלל. הבעל טען מנגד שלפי התיקון לחוק דרושות נסיבות מיוחדות לחלוקת המוניטין, שלא מתקיימות במקרה זה. בן שחר קבעה כי למחוקק לא היתה כוונה להוציא מכלל הזכויות שהוכרו כבר קודם לכן בפסיקה את הזכות למוניטין או הון אנושי.

בית המשפט קיבל את טענתה של התובעת כי התיקון לחוק לא ביטל את הפסיקה הקודמת ואת ההלכות שהתפתחו בעניין המוניטין בנוגע לזכות לאיזון משאבים. עוד נקבע כי פרשנות מצומצמת לחוק תחזיר אחורה את ההתפתחות בפסיקה שהתגבשה במשך שנים. השופטת לא קיבלה את עמדת הבעל כי יש לתת פרשנות לתיקון לחוק ולכוונה שהיא מייחסת למחוקק להוציא במכוון את המוניטין מתוך הנכסים שהם בני איזון. מטרת המחוקק, כך נקבע, היתה להקדים את מועד האיזון אך לא לפגוע בסוגי הנכסים שהם בני איזון.

בגדת? שילמת

חלוקה לא שוויונית במקרי בגידה

התיקון לחוק יחסי ממון עורר גם את השאלה האם בגידה בבן הזוג מצדיקה חלוקה לא שוויונית של נכסים במסגרת סעיף הנסיבות המיוחדות. בג"ץ 8928/06, פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, דן בשאלה זו. בהכרעה קודמת פסק בית הדין הרבני כי מאחר שהאשה בגדה בבעלה ניתן לראות בבגידה כ"נסיבה מיוחדת", ולקבוע בשל כך כי זכויותיהם של בני הזוג שנצברו מעבודה לא יחולקו באופן שווה וכל אחד יישאר עם הזכויות שנצברו על ידו.

ממשיכים לסכם ארבעה חידושים חשובים בדיני משפחה בדיקת רקמות כפויה ואימוץ של בגיר בן 31, תחום המשפחה במשפט כלל גם מספר שינויים שאינם כלכליים צמרת פרנט, 8 תגובותלכתבה המלאה

בג"ץ הפך את ההחלטה. השופטים קבעו כי בית הדין הרבני, בדונו בענייני הרכוש של בני הזוג, חייב להחיל את הדין האזרחי כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון. נקבע כי אכן סעיף 8 המתוקן לחוק יחסי ממון מאפשר גמישות רבה, אולם בנסיבות המקרה אין בבגידת האשה הצדקה לסטייה מכלל השוויון באיזון המשאבים.

התוצאה של פסיקה זו, שבגידה לא מצדיקה עונש בפן הרכושי, היא הלכה מוכרת וידועה. ואולם, חשיבותו של פסק הדין הוא בנימוקים להחלטה, שלפיהם עולה כי ייתכנו מקרים שבהם בגידה של בן הזוג תצדיק שימוש בסעיף וסטייה מאיזון שווה של נכסים.

כשהמת מדבר בשני קולות

צוואה אינה גוברת על תקנוני קרנות

האם ניתן לאפשר לגרושתו של המנוח לחייב את קרן הפנסיה וקרן התגמולים להעביר את פנסיית השארים אליה - בהתאם לצוואה ולמרות העובדה שאינה מופיעה ברשימת המוטבים הזכאים בתקנון הקרן והקופה? לשאלה זו נדרש בג"ץ 2673/06. העותרת התגרשה מהמנוח לאחר שש שנות נישואים, נישאה לו בשנית והתגרשה ממנו לאחר מכן. בזמן נישואיהם ערך המנוח צוואה שבה הוריש לעותרת את זכויות הפנסיה ותשלומי ביטוח חיים המגיעים לו.

לאחר מותו פנתה האשה לקופת התגמולים וקרן הפנסיה לקבלת פנסיית השארים, אך אלו סירבו לשלם בהסתמך על תנאי הזכאות הקבועים בתקנוניהן. האשה פנתה לבית המשפט בטענה כי הכספים מגיעים לה מתוקף הצוואה ומתוקף היותה ידועה בציבור של המנוח. היא דרשה להעדיף אותה על פני ההוראה בתקנונים. בג"ץ קבע כי התקנונים מגדירים רשימה סגורה של מוטבים הזכאים לפנסיית השארים וביניהם לא מופיע בן הזוג הגרוש. השופטים פסקו, כפי שכבר נפסק בעבר, כי שינוי מוטבים חיצוני ברשימת המוטבים של הקרנות הוא אסור.

הניסחת וגם ירשת?

עורך צוואה יכול להיות גם נאמן על העיזבון

שנת 2009 שמה סוף להתחבטות ארוכת שנים בבתי הדין לענייני משפחה בעניין מעמדם של נאמנים על עיזבון. מאחורי ההתחבטויות עומד סעיף 35 בחוק הירושה, האוסר על מי שעורך צוואה להיות יורש על פי אותה צוואה. סעיף זה עורר את השאלה האם מותר לעורך דין האחראי על ניסוח הצוואה לנהל את כספי הירושה עבור היורשים. כלומר, האם נאמן על עיזבון נחשב ליורש, ועל כן החוק אוסר עליו לקחת חלק בעריכת הצוואה, או שמא הנאמנות היא תפקיד טכני ואין התנגשות בינה לעריכת הצוואה.

בתיק שהכריע בשאלה (בע"מ 6349/08) הורה המנוח בצוואתו להקים נאמנות לתקופה מוגבלת לטובת בנו. המנוח נימק את החלטתו באהבתו ודאגתו לבנו, שטרם מצא שלווה, כך צוין בצוואה, ונקלע למצבים המסכנים את עתידו הכלכלי. הנאמן שמונה בצוואה, עורך דין שנקבעו לו סמכויות רחבות וכן שכר סביר, נטל חלק בעריכת הצוואה. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין הביא במקרה זה סוף ללבטים וקבע כי הנאמן הוא "יורש פונקציונלי". משמעות המונח החדש היא שזכייתו של הנאמן בבעלות על הירושה היא זמנית, הוא יורש רק כל עוד הוא ממלא את תפקידו כנאמן. רובינשטיין בחר לראות בתפקיד הנאמן מנהל טכני שיכול להחליט החלטות בנכסים עד שהללו יועברו ליורש החוקי. רובינשטיין לא מצא סתירה בין תפקידו זה לבין עריכת הצוואה.

מסתכלים קדימה

קנס עתידי על הפרת תנאי משמורת

בחודש מאי קנס השופט בן ציון גרינברג מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים אֵם בעלת משמורת בסכום של 500 שקל עבור כל ביקור שלא יתקיים בעתיד בין הילדה לאביה (בש"א (י־ם) 51183/09). הקנס העתידי נועד להרתיע את האם מלהמשיך בהפרת תנאי המשמורת.

פסק הדין היה צעד נוסף וחשוב שמרחיב את המגמה של בתי המשפט לענייני משפחה לקנוס הורה שאינו מקיים את הסדרי הראייה. בית המשפט הכיר בעקרון האחריות המוגברת והאקטיבית של ההורה בעל המשמורת לדאוג לקיום קשר משמעותי ורציף עם ההורה השני. במקרה הזה, המשפט עסק בילדה בת 9.5 שהוריה התגרשו עוד טרם נולדה ומנהלים סכסוכים משפטיים מאז. האם, בעלת המשמורת, קיבלה החלטות חד־צדדיות בנוגע לילדה. בין השאר שינתה האם, באופן חד־צדדי, את מקום מגוריה ואת מוסדות הלימוד שבהן לומדת הילדה. האם התעלמה מהנחיות שניתנו בעבר על ידי בית המשפט, עוד בטרם ניתן פסק הדין, ולכן נקנסה.

סייעו בהכנת הכתבה: עו"ד יוסי מנדלסון, עו"ד שמואל מורן, עו"ד יורם ירקוני, עו"ד רוברט ליכט־פטרן, עו"ד יהודית מייזלס, עו"ד בעז קראוס, עו"ד ציון סמוכה, פרופ' רות הלפרין־קדרי, עו"ד רונן דליהו ועו"ד רועי סידי.

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה