קבלן שהקים מבנה בשיטת הפל-קל תובע 17 מיליון שקל מהמדינה

יזם שפעל בשיטת הפל-קל דורש מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל, בטענה שהרשויות ידעו שהשיטה אינה עומדת בדרישות התקן הישראלי לבנייה - ולמרות זאת ניתנו היתרים ורישיונות עסק ללא כל הסתייגות.

הקבלן התובע, עמי בר משיח, מהנדס אזרחי בוגר הטכניון, החל לבנות מבנה תעשייתי בטירת הכרמל בסוף שנות ה-80, והבנייה הסתיימה ב-1992. לצורך תכנון המבנה התקשר בר משיח עם המהנדס אורי אידלמן, שהיה האחראי על ביצוע השלד של הבניין. זה המליץ לבר משיח לעשות שימוש בשיטת הפל-קל, שהמציא אלי רון, תוך שהוא מדגיש את יתרונותיה. אידלמן לא ציין אפילו ברמז שמדובר בשיטה בלתי תקנית אשר מעולם לא הוכרה, לא נבחנה, וכמובן לא אושרה לשימוש על ידי הגורמים המוסמכים, נכתב בתביעה, שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד יהודה רסלר.

עם סיום הבנייה ועד לשנת 2006, הבניין אוכלס על ידי שוכרים שונים, בהם חברת תכשיטי כפריס. בשנת 2003 החליפה את כפריס בשכירות האגודה לבריאות הציבור.

לאחר אסון ורסאי ב-2001, בו קיפחו את חייהם 23 מאורחי אולם האירועים, מונתה ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור. הוועדה, אשר בדקה היבטים בטיחותיים שונים בענף הבנייה והתרכזה בבניינים אשר תקרותיהם ורצפותיהם תוכננו ונבנו בשיטת פל-קל, פירסמה את מסקנותיה בסוף שנת 2003. היא קבעה, בין היתר, כי פל-קל היא שיטת בנייה מסוכנת ובלתי תקנית.

לטענת בר-משיח, מאז אסון ורסאי השוכרים נטשו את הבניין, והוא אינו מאוכלס. כל השוכרים הפוטנציאלים עמם ניהל מו"מ מאז 2006 - לא היו מוכנים לקחת את הסיכון, נטען בתביעה.

התביעה הוגשה נגד המדינה, עיריית טירת הכרמל והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מורדות הכרמל; בר משיח טוען כי כבר בשנות ה-80 התריעו אנשי מקצוע ומומחים כי תקרת הפל-קל מסוכנת ואינה עומדת בדרישות מינימליות של בטיחות. לטענת התובע, בשנות ה-80 היו מספר מקרי התמוטטות של תקרות אשר בעקבותיהם הוקמה ועדה מטעם לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל. ואולם למרות הידיעה של הגופים השלטוניים הרי שהם המשיכו להעניק אישורי בנייה ולאשר את המבנים המסוכנים.