מה למדו מנהלי ההשקעות ב-2009? כלום

שנה חדשה החלה, ובטרם יצטברו נתונים טריים, נסכם את התהליכים החשובים שאירעו בשנה שעברה בענף קרנות הנאמנות. לעומת התחזיות הקודרות של תחילת 2009 ראינו שוק בוער עם תשואות מזנקות, כאשר אירועים מהותיים השפיעו לא רק על החוסכים בקרן זו או אחרת אלא על הענף כולו.

הפעם נעסוק במגמות שאפיינו את התעשייה כולה, ונשאיר לפעם אחרת את הנתונים המספריים לגבי ביצועי הקרנות ב־2009.

מגמה שמאוד בלטה בשנה שחלפה היתה מיזוגים בין גופים מנהלים - מכל הגדלים. דש התמזגה עם איפקס, חברת קרנות הנאמנות של פריזמה נרכשה עלי ידי אקסלנס, וחל מיזוג בין מיטב לגאון. אם בסוף דצמבר 2008 פעלו בענף קרנות הנאמנות 38 חברות מנהלות, הרי שבסוף 2009 עמד מספרן על 31 בלבד.

מתוך כ־1,150 קרנות נאמנות הפועלות בישראל, כ־550 מנוהלות על ידי חמש חברות בלבד. אותן חמש חברות מנהלות יותר מ־50% מסך הנכסים בתעשייה. למעשה, הענף נהפך לדו־קוטבי: נוצרו כמה ענקים המרכזים את המאסה הקריטית של הקרנות - וכמובן גם את הכסף המנוהל - ולצדם מספר רב של מנהלי בוטיק קטנים. מגזר מנהלי הביניים התכווץ באופן משמעותי.

לסגור, לא לשנות

כמו בשנים קודמות גם 2009 התאפיינה בשינויים תכופים במדיניות ההשקעה של הקרנות. בשנה שעברה לא פחות מ־200 קרנות ביצעו שינוי מהותי במדיניות ההשקעה שלהן. כבר כתבנו על הנושא לא פעם: לטעמנו, בשינויי המדיניות התכופים הללו, וליתר דיוק במעבר בין סוגי נכסים, קיים טעם לפגם, ולכן על רשות ניירות ערך לפעול לכך שהתופעה תיהפך לנדירה וחריגה.

הניסיון להגביל את שינויי המדיניות לפעם בשנה הוכח כבלתי יעיל וכבר היום ברור שאין בו די. אבל כל עוד לא יצאה הנחיה חד־משמעית מרשות ניירות ערך, כל שנותר לעשות הוא לקרוא למנהלים להפסיק את הנוהג הפסול הזה, ובמקרה שאין זכות קיום לקרן כלשהי - יש לסגור אותה לאלתר ולא לשנות את מדיניות ההשקעה שלה.

לעומת הפופולריות הציבורית של עניין איכות הסביבה, בולטת מאוד היעלמותן הכמעט מוחלטת של הקרנות הירוקות. אם ב־2008 פעלו תשע קרנות שמיקדו את השקעותיהן בחברות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות ירוקות, ב־2009 נותרו רק שלוש קרנות שכאלו.

סיכון וסיכוי

מעל לכל בלטה ב־2009 תופעה שבעינינו היא חמורה מאוד: גם מנהלי הקרנות וגם הציבור הרחב לא למדו כלום מהמשבר העולמי.

ראשית, סוגיית הסיכון בתיקי ההשקעות. הכל מסכימים כי הרעה החולה של מנהלי ההשקעות בשנים שקדמו למשבר היתה לקיחת סיכונים מיותרים שתכליתה להגיע לשורה תחתונה מנצחת. כך מצאנו את כספי הפנסיה שלנו מושקעים במניות ובאיגרות חוב קונצרניות; כך גילינו שקרנות הנאמנות ה"סולידיות" שלנו השקיעו שיעורים ניכרים באפיקים ממש לא סולידיים.

נכון, רבות דובר על צביעותם של החוסכים: כל עוד פעלה השיטה לטובתם, הם לא שאלו שאלות, אבל ברגע שנרשמו הפסדים - הם החלו לזעום. עם זאת, הדבר אינו פוטר את מנהלי הקרנות מאחריות להעלאת רמת הסיכון של מרבית ההשקעות.

אבל אחרי שכבר ספגנו את ההפסדים, חשבנו שלפחות נלמד מזה משהו. האמנו שמנהלי ההשקעות המופקדים על כספנו יבצעו הערכה מחדש, כך שגרף ההשקעה שלנו לא ייראה שוב כמו בדיקת א.ק.ג.

אז מה בעצם קרה?

כלום. תיקי הנכסים שלנו עדיין מושקעים עמוק במניות ובאג"ח קונצרניות ברמות סיכון גבוהות - יותר או פחות.

ברגע שהבורסה החלה לעלות, גם שיעורי ההשקעה של הגופים המוסדיים במניות ובנגזריהן טיפסו מעלה. נכון, נרשמו תשואות מפוארות ורוב ההפסדים נגוזו, אולם מה יקרה אם מחר תתחדש המפולת - כפי שחוזים כלכלנים רבים ברחבי העולם?

כיצד ייתכן שפחות משנה אחרי משבר עולמי, פשיטות רגל ופיטורים המוניים, שוק ההון הישראלי חוזר לסורו?

ירידות - אפשריות

אין לנו כוונה לתת תחזיות באשר למחירים ולתשואות הצפויות בשנה הקרובה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר. לכן נקדים ונאמר שמי שמצפה להמשך העליות שאפיינו את רוב 2009 - חובת ההוכחה עליו.

לצד צפי להתאוששות אטית בעולם ולהעלאת הריבית (גם בישראל), קשה לראות ממה ירוויחו בעלי האג"ח, וגם בעלי המניות צריכים להיות צנועים יותר בשאיפותיהם.

מצד שני, קיים גם סיכוי לירידות חדות. ברור שתסריט זה מאוד לא רצוי אבל הוא אפשרי, בעיקר לאחר שנתיים כה תנודתיות. לכן, אנו מתפללים לשנה משעממת, גם אם לא ממש מאמינים שזה מה שיקרה.

אנו מעריכים ובעיקר מקווים ש־2010 תביא סוף סוף לכניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. התיקון יחייב פיקוח ובקרה פנים־ארגוניים במערך ניהול קרנות הנאמנות - דבר אשר יוביל להגברת השקיפות.

מלבד זאת, התיקון יאפשר גם כניסה של קרנות זרות לשוק ההון הישראלי, וירחיב את המגוון והאיכות של המוצרים הגלובליים שיעמדו לרשות המשקיע הפרטי המקומי.

מגמה נוספת שאנו חושבים שתתחזק השנה היא המעבר של קרנות המנהלות תמהיל נכסים - אפיק שמרכז כיום כ־3.7 מיליארד שקל באמצעות קרנות "90/10" ודומיהן - למוצר המקובל יותר בעולם: אגד קרנות.

אגד קרנות הנו מוצר המאפשר לצרכן הפרטי להשקיע בקרן שמתנהלת כמקובל אצל מנהלי תיקים של מיליונרים. מדובר בהפרדה בין מנהלי ההשקעות בקרן, האחראים על הקצאת אפיקי ההשקעה, לבין אלו הבוחרים את ההשקעות הספציפיות.

באשר למבנה הענף, יש להניח שמגמת המיזוגים תימשך, במיוחד מול "פלישה זרה" אפשרית שתתרחש בעקבות תיקון 13. אבל אם פלישה שכזו תכלול גם רכישה חלקית או מלאה של מנהלי קרנות מקומיים על ידי מנהלי קרנות זרים, או אז נמצא את עצמנו במציאות חדשה לחלוטין.

ובאשר לציפיות שלנו, אנו מאמינים שכל עוד הרגולטור לא ירחיב את השפעתו ולא יחמיר את תקנותיו, תימשך נטיית מנהלי הקרנות לעשות כל שביכולתם וכל שעולה על דעתם בכספים שאנו מפקידים בידיהם.

הם ימשיכו לקרוא לקרן "אג"ח מדינה" ולהזרים חלק מכספיה לאג"ח קונצרניות; הם ימשיכו להשקיע כספים של "קרן ת"א־25" ב־100 מניות שונות ולעתים גם בשווקים בחו"ל; והם ימשיכו לשנות מדיניות מדי שנה בהתאם לטרנד חולף. עלינו רק להחליט אם לתת להם את הכסף שלנו.

IFO מפיצי מוצרי Morningstar בישראל.