עורך דין יפצה ב-50 אלף שקל עקב העתקת עתירה לבג"ץ

עו"ד יוסף סגל יפצה את עו"ד אבי גולדהמר בעקבות העתקה של עתירה שהוגשה לבג"ץ, כך קבעה בשבוע שעבר שופטת בית משפט השלום בחיפה, חנה לפין הראל. השופטת קיבלה את התביעה של גולדהמר וקבעה כי "העתקת התביעה הינה מעשה לא הגון שלא ייעשה ומהווה הפרת זכויות יוצרים". השופטת חייבה את עו"ד סגל לפצות ב-50 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.  

משרדו של עו"ד גולדהמר, אשר ייצג מספר רשויות מקומיות, הגיש באוגוסט 2004 עתירה לבג"ץ בין היתר נגד שר הפנים בשם מספר עיריות בקריות. הרקע לעתירה היה קביעה בעניין השטח המוניציפלי של מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה. כשנה וחצי לאחר מכן הגישה המועצה המקומית קריית טבעון באמצעות עו"ד סגל יוסף עתירה באותו עניין ממש, כנגד אותם גורמים.

גולדהמר הגיש תביעה נגד עו"ד סגל ונגד קריית טבעון, בטענה שהעתירה שלהם הועתקה כמעט מילה במילה מתוך העתירה אותה הוא הגיש, העתקה שמהווה הפרת זכויות יוצרים. גולדהמר גם טען שסגל זכה לפרסום וגרף ממון בעקבות העתירה.

עו"ד סגל התגונן בטענה שמדובר בשתי עתירות בהן העובדות והטיעונים המשפטיים זהים, ולכן ברור שגם העתירה תהיה זהה. סגל גם טען כי לגולדהמר אין זכות יוצרים במה שהגיש, לא מדובר כאן ביצירה ספרותית, אלא במסמך משפטי סטנדרטי שכל אחד יכול לצטט ממנו או להעתיק.

נסיונות הגישור בין השניים לא צלחו, ורק המועצה המקומית קריית טבעון הגיעה להסכם פשרה עם גולדהמר במסגרתו היא שילמה לו 15 אלף שקל כדי שיסלק את התביעה נגדה. 

השופטת כתבה בהחלטה כי "עיון השוואתי של מילה במילה, בין שתי העתירות, מלמד כי אכן היתה העתקה כמעט מושלמת של עתירת גולדהמר לעתירת סגל". השופטת לא קיבלה את טענותיו של גל, כאילו ניתן להעתיק כתבי טענות המוגשים לבית המשפט, מכיוון שכל חומר כזה מהווה יצירה ספרותית, על פי ההגדרה של חוק זכויות יוצרים. במאמר מוסגר תהתה השופטת מדוע לא הצטרף סגל לעתירה שגולדהמר הגיש כדי שזה ייבדק יחד כמקשה אחת בבג"ץ.

השופטת גם קבעה עקרונית שמעבר להגדרה החוקית, הרי שהעתקה ללא רשות היא מעשה שאינו הגון. סגל "פעל כאן שלא בהגינות, ובחוסר תום לב. מדובר ביצירה שלמה שהועתקה, בכוונה תחילה".

הנזק התחלק למספר מרכיבים, ביניהם 20 אלף שקל על הפרת הזכות החומרית, 15 אלף שקל בגין הפרת הזכות המוסרית, פגיעה במוניטין ועוגמת הנפש ו-15 אלף שקל נוספים בעקבות עשיית עושר שלא במשפט, כפי שקבעה השופטת – סגל למעשה קיבל שכר טרחה עבור הכנת עתירה שהכין גולדהמר. לעניין הפגיעה במוניטין ועוגמת הנפש קבעה השופטת כי "לא תמיד הציבור הרחב שם לב למועדים ועלול חלילה להיווצר מצב לפיו עוד יהיה מי שיחשוב כי עו"ד גולדהמר הוא אשר העתיק מעו"ד סגל!", והוסיפה כי "לעניין הפיצוי בעניין עוגמת הנפש, יש להתחשב בהתנהגות הנתבע, אשר לא התנצל לא התחרט, וסבור עדיין כי פעל כשורה".

מעו"ד סגל נמסר בתגובה, כי "בית המשפט המלומד ישב יותר משנה מיום כתיבת הסיכומים בתיק ועד למתן פסק הדין, כאשר הפסק הינו שטחי, ללא כל בסיס - לא משפטי ולא עובדתי - ואין בו שום הנמקה שעל בית משפט לתת בכותבו פסק דין. אפשר להגדיר את פסק הדין כפסק דין שאיננו שקול, אין בו כל מידתיות, ובית המשפט אינו מצווה לתת קומפלימנטים כאלה או אחרים אלא לדון לגופו של עניין. על בית המשפט לנהוג באופן מידתי, בהתאם לנסיבות, ובית המשפט פעל בניגוד להלכות המשפטיות שניתנו בעניינים אלה. בדעתי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. אין לי כל ספק שבית המשפט שישב בערעור יהפוך את פסק הדין כאשר יחייב בסופו של יום את עו"ד גולדהמר לשלם לי הוצאות".

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה