צילום: אוראל כהן
ראיון "כלכליסט": "אין מצב שהוועד המנהל יהפוך החלטה של ועדת ההשקעות"
ראש ועדת ההשקעות של אוניברסיטת בן–גוריון, אליעזר כרמל, מספר ל"כלכליסט" כיצד הוחלט בעיצומו של המשבר להגדיל את החשיפה של אוניברסיטת בן־גוריון לאג"ח קונצרניות, ומדוע לא ייתכן שמה שקרה באוניברסיטת תל אביב יקרה גם בבאר שבע
הרחק מאור הזרקורים מנהלות האוניברסיטאות בישראל תיקי השקעות בהיקף מצטבר של יותר מ־10 מיליארד שקל. לאחרונה, בחסות המשבר הכלכלי, עלו תיקי ההשקעות הללו לכותרות בהקשרים שונים, בדרך כלל לא חיוביים. שתי הדוגמאות המוכרות מהתקופה האחרונה הן אלה של הטכניון, שתיק ההשקעות שלו איבד מיליונים בהשקעות בהונאת מאדוף, ושל אוניברסיטת תל אביב, שם מומש תיק המניות באמצע המשבר, בניגוד לחוות הדעת של ועדת ההשקעות שהתפטרה כולה במחאה על המהלך, שלימים התברר כי החטיא גם את כיוון השוק.
באוניברסיטת בן־גוריון קיבלו בעיצומו של המשבר בשווקים החלטות אחרות - להגדיל באחוזים ניכרים את תיק איגרות החוב הקונצרניות של האוניברסיטה ולשמור על שיעור חשיפה של 15%–20% במניות - שתי החלטות שמעמידות את התשואה של התיק ב־2009 על מספר דו־ספרתי.
"בסוף פברואר 2009 הופעתי בפני הוועד המנהל של אוניברסיטת בן־גוריון. הסברתי להם שבוועדת ההשקעות סבורים שיש כשל שוק בשוק הקונצרני וקיבלנו החלטה על הגדלת החשיפה לאג"ח", כך מספר ל"כלכליסט" אליעזר כרמל, מי שעומד בראש ועדת ההשקעות של האוניברסיטה ב־13 השנים האחרונות. כרמל, אחד הפעילים הוותיקים בשוק ההון, מכר ב־1996 את חלקו בחברת נשואה, שבה כיהן גם כמנכ"ל. אבישי ברוורמן, שהיה אז נשיא האוניברסיטה, פנה אליו כדי שיסייע בניהול ההשקעות של האוניברסיטה. כרמל נענה בחיוב ומאז הוא משמש יו"ר ועדת ההשקעות של המוסד האקדמי. בתקופתו הכפיל התיק את ערכו.
איך משכנעים ועד מנהל שלא בקיא בתחום ההשקעות להגדיל פוזיציה, ומאין הביטחון בכיוון השוק?
כרמל: "הסברתי לחברי הוועד את טיבם ואת התנהלותם של השווקים הפיננסיים ביחס לכלכלות הריאליות. אמרתי ששווקים פיננסיים לא מצלצלים בפעמון להודיע שהמשבר לקראת סיום ושהפסיכולוגיה שולטת במהלכים רבים של השוק. היה מצב של אנומליה בשוק האג"ח הקונצרניות ופערים שלא היה להם שום הסבר, והיה לי ברור שהשוק הולך לתקן. לכל אלה הצטרפו שני סממנים נוספים: הממשלה אותתה על כוונתה להחיות את שוק המימון החוץ־בנקאי, והריבית היתה אפסית. זה היה קטליזטור משמעותי מאין כמוהו. הסברתי את כל השיקולים הללו, שהיו מקובלים על חברי ועדת ההשקעות גם לוועד המנהל, והחלטנו להגדיל את החשיפה של התיק בשוק הקונצרני שעומדת היום על יותר מ־20%".
באוניברסיטת תל אביב התקבלה החלטה הפוכה לשלך. הם מימשו את כל תיק המניות, הקטינו משמעותית את החשיפה לאג"ח קונצרניות וספגו ביקורת על כך. איך אתה מסביר את הבדלי הגישות?
"באוניברסיטת תל אביב לא השכילו לקרוא את הנתונים נכון. הם קיבלו באמצע חודש מרץ החלטה על סמך נתונים של חודש ינואר. בחודשיים שחלפו היה מהלך של ריבאונד בישראל, ובאוניברסיטת תל אביב לא זיהו את הרמזים, כמו סביבת הריבית הנמוכה. היה עוד נושא שדיברנו עליו בוועדת ההשקעות. לכל משבר יש זמן דגירה טבעי לפני שהוא מסתיים, ואנחנו היינו על ציר הזמן לקראת סיום טבעי של המשבר. היינו אולי רק שנה בתוך המשבר הריאלי, אבל יותר מ־20 חודשים בתוך המשבר הפיננסי, והיה ברור שזה לקראת סיום. ואכן, אנחנו בניגוד לתל אביב קיבלנו החלטה הפוכה, שכנענו את הוועד המנהל וזכינו גם להרבה שבחים על העובדה שלא רק שלא מכרנו, אלא אפילו הגדלנו את אחוז האג"ח הקונצרניות הסחירות והלא סחירות".
"חשוב להדגיש", אומר כרמל, "שהיו מחשבות על שינויים במודל ההשקעה, אבל חשבנו שתקופת משבר היא לא זמן טוב לשנות באופן דרסטי את מודל ההשקעה, כי זה עלול לייצר מצב שאתה משתתף בהלוויה אבל לא בחגיגה".
הביקורת הנוקבת על אוניברסיטת תל אביב היתה על כך שהוועד המנהל קיבל החלטה המנוגדת לזו של ועדת ההשקעות שהתפטרה. האם אירוע כזה יכול לקרות אצלכם?
"אני לא רואה שום מצב שבו הוועד המנהל יעשה אוברולינג לוועדת ההשקעות. מקסימום נקיים דיון משותף"
"בהרווארד 70% במניות"
תיק השקעות של אוניברסיטה הוא מה שמכונה "תיק צמית", תיק הנבנה מתרומות ומתנהל לטווח ארוך, כאשר בכל פעם ששוויו יורד מתחת לקרן, נדרשת האוניברסיטה להשלים את החוסרים מתקציבה השוטף. "מכיוון שמדובר בתיק ארוך טווח, עקרונית רכיב נכסי הסיכון בו יכול להיות יותר גבוה", אומר כרמל. "לכן אוניברסיטת הרווארד מחזיקה ב־60%–70% משווי התיק במניות וכמוה גם אוניברסיטאות מכובדות אחרות, והן גם הפסידו הרבה במשבר האחרון.
"האוניברסיטאות בעולם היו הראשונות לאמץ מכשירים פיננסיים חדשניים ומתוחכמים. אבל צריך גם לזכור שישראל היא לא ארה"ב, שם הגישה היא קצת אחרת. מברכים אותך כשאתה מרוויח אבל לא ממנים ועדת חקירה כשאתה מפסיד, גם אם קוראים לך אוניברסיטת הרווארד וגם אם הפסדת 10 מיליארד דולר".
"אצלנו לא מוכנים להפסיד"
"בישראל זה לא עובר. אצלנו מוכנים להרוויח פחות אבל לא מוכנים להפסיד. זה מאפשר לאוניברסיטאות בחו"ל להחזיק הרבה יותר מניות מאוניברסיטאות בישראל, ולכן זה גם מאפשר להן להשיג תשואות גבוהות יותר. בטווח הארוך מניות עושות יותר מאג"ח.
"בגלל המנטליות הישראלית ובגלל שבאוניברסיטה אנחנו נציגים של מוסד ציבורי ומתייחסים להשקעות בדחילו ורחימו, גם אנחנו קיבלנו בעבר החלטות על יציאה מכל מיני מכשירי השקעה, אבל לא ממניות. למשל, הוצאנו מהתיק את המכשירים הפיננסיים ואת קרנות הגידור. הסכנה הכי גדולה של המכשירים הללו היא היעדר הסחירות, ולכן הקפאנו את כל הפעילות באפיקים הללו ונותרנו עם אחזקה זניחה בתיק. לאפיקי השקעה כאלה נפנה רק אם יש משהו מאוד יוצא דופן או חדשני".
מרבית האוניברסיטאות בישראל לא נוהגות לפרסם את הרכבי התיק ואת התשואות, בעוד שבארה"ב מדובר במידע שמופיע באתרי האינטרנט של כל האוניברסיטאות. זה לא מצב שדורש שינוי בעיניך?
"אני לא בטוח שיש ערך לפרסום המידע הזה", אומר כרמל. "בארה"ב האוניברסיטאות ציבוריות ברובן, ויש עשרות אלפי מתעניינים בתיקים הללו. בישראל פחות. מי שנושא באחריות, הגופים הרגולטוריים והתורמים, חשופים לכל המידע הזה. הוא כמובן לא מידע סודי אבל אני גם לא בטוח שיש טעם לפרסמו".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה