אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כואב, אבל פחות: היצוא צנח ב־16% ב-2009 צילום: דני סולומון

כואב, אבל פחות: היצוא צנח ב־16% ב-2009

מחצית שנייה מוצלחת של 2009 עתידה לסמן מפנה ליצוא התעשייתי, שסבל בשנה החולפת מצניחה משמעותית בגלל המשבר. יצוא ההייטק הפתיע בצמיחה של 2%. היבוא הצטמצם ב־29%

06.01.2010, 07:01 | מיקי פלד ונעמה סיקולר

המחצית השנייה של 2009 מיתנה מעט את הירידה הדרמטית ביצוא הישראלי. כך עולה מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ידי כלכלני איגוד לשכות המסחר לבקשת "כלכליסט". יצוא הסחורות, בניכוי יהלומים, רשם השנה ירידה של 16% ל־35.1 מיליארד דולר. משמעות הדבר היא כי במחצית השנייה של השנה רשם יצוא הסחורות ירידה של כ־10% לעומת המחצית השנייה של 2008, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה צנח ב־23%. היצוא התעשייתי פחת ב־16% לעומת השנה הקודמת ל־33.8 מיליארד שקל, ואילו יצוא השירותים רשם ירידה של 9.6%.

גם היבוא רשם ירידה ניכרת ב־2009 - 29% ביבוא סחורות ל־46 מיליארד דולר ו־14% ביבוא שירותים ל־17.1 מיליארד דולר. אחד האינדיקטורים החשובים למדידת השינוי בפעילות התעשייתית הוא יבוא מוצרי השקעה, כגון מכונות וציוד, המשמשים תשתית להגדלת פסי ייצור. יבוא זה רשם ב־2009 ירידה חדה של 28% לעומת 2008 ל־7.3 מיליארד דולר.

סימני ההתאוששות נראו כבר ברבעון השלישי של השנה, שבו נרשמה ירידה של 22% "בלבד" ביצוא. מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי כמה אינדיקטורים מעידים על תהליך ההחלמה של הכלכלה במחצית השנייה של השנה: המדד המשולב, המודד את השינוי ברמת הפעילות של המשק, עלה בנובמבר ב־0.6%; מדד אמון הצרכנים עלה באוקטובר ב־4.7 נקודות ל־98.3 נקודות; מדד פדיון ענפי המסחר ושירותים עלה מיולי עד ספטמבר בשיעור שנתי של 5.9%. המדינה רשמה עודף גבייה במסים של כ־4 מיליארד שקל מעל התחזיות. מאוגוסט עד אוקטובר נרשמה עלייה במדד הרכישות בכרטיסי אשראי של 9.1% במונחים שנתיים.

יהלומים חוזרים למחירים שלפני המשבר במחצית השנייה של 2009 חלה ירידה של 37% ביצוא היהלומים, לעומת ירידה של 55% במחצית הראשונה של השנה נעמה סיקולר ומיקי פלד, 2 תגובותלכתבה המלאה

עם זאת, נתונים אחרים שפרסם בנק ישראל מראים כי התאוששות מוחלטת עוד רחוקה. מדד יצוא השירותים ירד בנובמבר בשיעור של 3.8%, לאחר עלייה של 15% באוקטובר. במדד יצוא הסחורות נרשמה בנובמבר ירידה של 6.6% לאחר עלייה של 6.2% באוקטובר.

אחד הענפים הבודדים שדווקא רשם עלייה ביצוא הוא הייטק, שצמח ב־2% לעומת 2008 ליצוא של 17.5 מיליארד שקל. למרות זאת, ענף זה עוד רחוק מהתאוששות, שניכרת גם בשוק התעסוקה של עובדיו: לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, ב־2009 פיטרו החברות בענף כעשרת אלפים עובדים, שעדיין לא חזרו למעגל התעסוקה. יצוא השירותים העסקיים, הכולל בעיקר שירותי מחקר ופיתוח ושירותי מחשוב, רשם ב־2009 צמיחה מינימלית של 0.8% ל־14.9 מיליארד דולר.

המשבר הכלכלי בעולם השפיע גם על ענף הכימיקלים בישראל, אחד מענפי היצוא העיקריים של ישראל ב־2008. נוסף על הירידה בשער הדולר לעומת השקל, רשם הענף צניחה של 24% ביצוא ל־10.3 מיליארד שקל. ענף התיירות רשם ב־2009 ירידה של 11.5% ל־3.58 מיליארד דולר. צמיחה ביבוא נרשמה בענף התרופות, שגדל ב־1% ב־2009 והסתכם ב־ 459מיליון שקל.

ההצטרפות ל־OECD תתרום לעלייה ביצוא לאירופה

משרד התמ"ת ניסה במהלך השנה לקדם את היצוא באמצעות הפניית תקציבים גדולים למדען הראשי ולתוכניות אחרות, לרבות עזרה עקיפה למפעלים מייצאים. בתוכנית המשרד לעידוד רכישת תוצרת כחול־לבן הושקעו 29 מיליון שקל. הכסף הגדול הגיע מלשכת המדען הראשי, שחילק ב־2009 תקציב של 1.65 מיליארד שקל למפעלים מוטי יצוא. 200 מיליון שקל מתוכם הועברו בדצמבר למפעלים.

מאחורי המספרים עדיין תלויים באמריקאים למרות המשבר, השוק האמריקאי ממשיך להיות עמוד השדרה של היצוא הישראלי. כך מגלה עכשיו מי שמיהר להספיד את ארה"ב נעמה סיקולרלכתבה המלאה

נוסף על כך, לפני חודשיים סיכם התמ"ת עם האוצר על הכפלת התקציב לעידוד פעילות היצוא לכ־100 מיליון שקל בשנים 2010–2012. את עיקר התקציבים מייעד התמ"ת לעידוד היצוא לשוקי אסיה. בתחומים של יסחר חוץ סיכמו התמ"ת והאוצר על הקמת שלוש נספחויות מסחריות חדשות ועל עיבוי מערך העובדים הזרים בנספחויות. מנהל סחר חוץ אף הוביל שורה של תערוכות משמעותיות, בהן תערוכת אגריטק ותערוכת ווטק, שהביאו לישראל עשרות רבות של משלחות מהעולם.

הבשורה הגדולה ליצוא הישראלי יכולה להגיע בשנה הקרובה, אם תתקבל ישראל לארגון המדינות המפותחות, ה־OECD. מהלך זה עתיד לשפר את יכולת החברות הישראליות לחדור לשווקים המערביים.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מעריך כי שינוי מגמה משמעותי עתיד להיות כבר ב־2010, כאשר יתחילו הביקושים העולמיים לעלות: "בשנת 2010 תורגש התחזקות גם בשוק הריאלי, אשר יבוא לידי ביטוי בצמיחת התוצר העסקי, במספר המשרות ובהיקפי סחר החוץ". למרות זאת, לין מדגיש כי ההתאוששות הכלכלית של המשק בכלל ושל המגזר העסקי בפרט תלויה גם בהתנהלות הממשלה. "על הממשלה להפסיק להעמיס ללא הרף על המגזר העסקי עוד הכבדות, שעלולות להוביל לסגירת מפעלים ולמניעת פתיחתם של חדשים. המגזר העסקי הוא זה שמייצר את רוב מקומות העבודה, והוא מנוע הצמיחה האמיתי של המשק".

בניגוד לתחזיות השחורות: יציבות ביצוא לארה"ב

כל עשרת יעדי היצוא העיקריים של ישראל סבלו ב־2009 מירידה דו־ספרתית ביצוא, ירידה שהתחילה כבר ב־2008. עם זאת, הפתעה מסוימת נרשמה ביעד היצוא העיקרי מאז ומעולם - ארה"ב. 2009 תסתיים ביציבות יצוא לארה"ב (בניכוי ענף היהלומים), ובירידה של 17% "בלבד" ביצוא כולל של יהלומים לארה"ב. אשר לתחזיות שצפו ירידה דרסטית יותר ביצוא ליעד העיקרי של ישראל, מדובר בהפתעה של ממש. ברבעון השלישי של 2008 החלה מגמה של ירידה ביצוא לארה"ב. ירידה שנתית ביצוא לארה"ב נרשמה בעצם רק פעם אחת: במשבר של 2001, עם התפוצצות בועת ההייטק.

מכיוון שהמחצית הראשונה של 2009 הסתיימה בירידה דרמטית יותר ביצוא לארה"ב - 30% כולל יהלומים ו־10% בלעדיהם - אפשר לשייך את ההתאוששות ביצוא הכולל בעיקר לשיפור היצוא לארה"ב ברבעון הרביעי.

עוד מגמה מעניינת בהקשר של ארה"ב היא היקף היצוא אליה באחוזים מכלל היצוא הישראלי. כבר בשנים שקדמו למשבר האחרון חלה שחיקה בהיקף היצוא אליה, בעיקר בשל הירידה בייצוא יהלומים. בשנת 2006 עמד היצוא לארה"ב על 38% מכלל היצוא הישראלי, ב־2008 הסתכם היצוא לארה"ב ב־33%. ב־2009 הסתכם היצוא הישראלי לארה"ב ב־16.5 מיליארד דולר, שהם 40% מהיקף יצוא הסחורות הישראלי השנה. במקביל נרשמה אף ירידה באחוזים ניכרים בשלושה יעדי יצוא מרכזיים אחרים של יהלומים מישראל: הונג קונג, בלגיה והודו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות