עדיין תלויים באמריקאים

בדומה להרבה תחזיות שניפק לנו המשבר האחרון, גם אלה שנגעו ליצוא הישראלי לא דייקו. תחילה ריאליות, אחר כך פסימיות, בהמשך ממש שחורות, ובסוף אופטימיות.

2008 היתה שנה נפלאה ליצוא הישראלי. חמש שנים של אופוריה, עם צמיחה ממוצעת של 12% מדי שנה ביצוא הסחורות של ישראל, הביאו את 2008 לשיא - יותר מ־78 מיליארד דולר של יצוא סחורות ושירותים. עד שהגיע הרבעון הרביעי של 2008. לראשונה החל היצוא לארה"ב לרדת. גם ביעדי יצוא אחרים של ישראל נרשמה האטה בצמיחה המואצת. הכלכלנים מיהרו להסביר ש־2008 אמנם תסתיים בעלייה בהיקפי היצוא, אולם 2009 תיראה כבר ממש אחרת. בכך הם צדקו. בנקודת הזמן ההיא, דצמבר 2008, עוד לא העזו לדבר על ירידה דו־ספרתית ביצוא. הצפי היה, על פי כלכלני מכון היצוא, ש־2009 תסתיים בירידה של 3% בלבד.

המרחק הקצר בין סופרלטיב לעננה שחורה

חלפו עוד כמה שבועות, מסכי המסחר נצבעו אדום, תחזיות הצמיחה של המשק עודכנו כלפי מטה ועמן גם תחזיות היצוא. הרבעון הראשון של 2009 הסתיים בירידה של יותר מ־30% ביצוא, כאשר יצוא היהלומים קרס בכ־60%.

הסופרלטיבים שליוו תדיר את היצוא התחלפו בתחזיות קודרות, כאשר הספידו את כלכלת ארה"ב, כמו גם את יצוא היהלומים ואת יצוא ההייטק. מפעלים איימו לצאת מישראל, יצואנים הידפקו על דלתות משרד האוצר בבקשה לעזרה. דיברו שם על החזרת האלכסון, על קיבוע שער הדולר ועל סיוע ליצואנים ביצירת שווקים חדשים ותוכניות מימון. דיברו על עננה שחורה ועל הקטסטרופה שבדרך. למרות זאת, באוצר לא מיהרו לפתוח את הכיס - וטוב שכך.

במחצית השנייה של 2009 החלו לנשב רוחות חדשות. הירידה הדרמטית ביצוא החלה להיבלם, המשק חזר לאט לצמוח והמניות שבו לעלות בשיעורים חדים. גם הקריאות לעזרה של היצואנים נרגעו.

אולי היה מוקדם להספיד את ארה"ב

ביולי האחרון פרסם "כלכליסט" את תחזית מכון היצוא לשנה כולה. כלכלני המכון העריכו כי יצוא הסחורות והשירותים יסתכם השנה ב־65 מיליארד דולר - ירידה של כ־20%. הערכה זו לא רחוקה מהמציאות. גם ההערכה כי ענף היהלומים ימשיך להכביד על היצוא הישראלי התבררה כנכונה.

הפספוס הגדול היה שייך דווקא לקריאת מפת היצוא. כלכלני המכון צפו המשך של מגמת ההידרדרות ביצוא לארה"ב. הם טעו. בניכוי ענף היהלומים נרשמה דווקא יציבות ביצוא לארה"ב. עם היהלומים נרשמה אמנם ירידה משמעותית של 17%, אולם היקפי היצוא נותרו מרשימים - 16.5 מיליארד דולר, ולא 10 מיליארד דולר כפי שחזו במכון היצוא רק לפני חצי שנה.

גם אחרי המשבר הזה, המזוהה כל כך עם הקריסה האמריקאית, ממשיך השוק הזה להיות עמוד השדרה של היצוא הישראלי, המרכז כ־40% מכלל היצוא שלנו. כל מי שמיהר לצמצם קווי ייצור שפעלו לשוק האמריקאי, ולרכז מאמצים בשווקים אחרים, מגלה שאולי היה קצת מוקדם להספיד את ארה"ב.