להגדיל סיכון

בשנת 2009, מנהלי השקעות רבים השיגו תשואות נאות ביותר עבור לקוחותיהם. התחושה הייתה כי "כל מטאטא יורה". שנת 2010 צפויה להיות מאתגרת הרבה יותר. אם בתחילת שנת 2009 כמות ההזדמנויות בשוק הייתה עצומה, כיום בפתחה של 2010 מספר ההזדמנויות העומדות בפני המשקיעים הינו מצומצם ביותר.

להערכתי, שנת 2010 תהיה מאתגרת במיוחד באספקט הפסיכולוגי בעיקר משני טעמים. הראשונה היא, שהציבור התרגל לתשואות פנומנליות בשנת 2009. לפיכך, קשה יהיה להסתגל לעובדה כי התשואות שיניבו התיקים השנה יהיו רחוקות לאין שעור מהעבר. יחד עם זאת, במידה ויתרחש מאורע משמעותי במשק הישראלי כגון, גילוי מאגר גז נוסף בגודל משמעותי, אזי כלכלת ישראל צפויה להשתנות מבלי היכר והדבר יבוא לידי ביטוי בשוק ההון.

הסיבה השנייה נעוצה בהערכה כי בשנת 2010 המשקיעים לא ירוו נחת באפיק אגרות החוב הממשלתיות וכנראה שגם לא באפיק אג"ח החברות. שנת 2009 הייתה השנה הגרועה ביותר לאג"ח ממשלת ארה"ב מאז שנת 1978 עפ"י פרסום של מריל לינץ'.

ברם, הנתון המעניין יותר הוא שחודש דצמבר האחרון הוא הסיבה להפסדי ההון בשוק האג"ח והיה אחד הקשים בשווקי האג"ח שראתה ארה"ב בשנים האחרונות. בישראל הסתיימה שנת 2009 בשוק האג"ח בתשואות נאות במיוחד באפיקים הצמודים, כאשר אגרות חוב של חברות המדורגות בדירוג השקעה (מעל BBB) הניבו בחלקן תשואות של עשרות אחוזים.

בארה"ב כמעט ולא קיימים מכשירים צמודים ולכן לא נהנו המשקיעים בשווקי האג"ח הממשלתי בארה"ב מתשואות חיוביות. מחירי אג"ח ממשלת ארה"ב ארוך הטווח ירדו, בעוד מחירי אג"ח ממשלתי לא צמוד בארץ עלו באחוזים בודדים. זאת, כיוון שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה בעולם.

את שנת 2010 שווקי האג"ח מתחילים בחששות כבדים ומוצדקים. ממשלות המערב נמצאות בגירעונות הולכים וגדלים אשר ימומנו ע"י הנפקות של אגרות חוב. לכך יש להוסיף את העובדה, כי מדיניות מוניטרית מרחיבה סופה להוביל לעלייה באינפלציה.

בשוק ההון יודעים כי ההסתברות להשקיע (או לצאת מהשקעה) בדיוק בעיתוי הנכון שואף לאפס. הרוב המכריע לא מוכר בשיא וגם לא רוכש בשפל. לפיכך, להסתמך על נגידי הבנקים המרכזיים שיידעו בוודאות את המועד המדויק להידוק המדיניות המרחיבה מבלי לפגוע בצמיחה מחד, ובזמן הנכון על מנת לרסן אינפלציה מאידך, כמוה כ"לשים כספך על קרן הצבי".

לפיכך, תכנון תיק ההשקעות לשנת 2010 על בסיס ההנחות הללו הינו שגוי. זו הסיבה שהשקעה בשוק האג"ח בשנת 2010 טומנת בחובה סיכון רב (באג"ח הארוך) או תשואה אפסית (באג"ח הקצר). לדעתנו, בפני המשקיע קיימות שלוש אפשרויות למבנה תיק ההשקעות לשנת 2010.

הראשונה, לגדר את תיק האג"ח באמצעות ביצוע שורט על אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח הארוך. במקרה של עלייה בתשואה לפדיון ייווצרו ריווחי הון מהפוזיציה הנ"ל אשר יכסו חלק ניכר מהפסדי ההון מההשקעה באפיק אג"ח ממשלתי ארוך בישראל. יחד עם זאת, הפוזיציה הנ"ל לא משאירה את המשקיע עם רווח אפס כי אם מספקת לתיק ההשקעות הכנסה שנתית שוטפת בדמות הפער בין הריביות בארץ לארה"ב.

האסטרטגיה השנייה הינה הגדלת הרכיב של אג"ח חברות high yield בתיק ההשקעות. היתרון באסטרטגיה הנ"ל היא שהתשואה לפדיון הינה יחסית גבוהה ולכן עלייה בתשואה של אג"ח ממשלתי (באותו המח"מ) אפילו באחוזים שלמים לא תפגום כמעט בתשואה של אג"ח ה-high yield. הסיכון טמון ביכולות התשלום של החברות ובמחיר הפירעון (ומועדו) הסופי של אגרת החוב. בטורי עבר עסקתי לא אחת במורכבות שבניתוח ההשקעה באפיק זה ולפיכך איני ממליץ לבצע השקעות אילו במישרין כי אם באמצעות קרן נאמנות.

הדרך השלישית הינה הגדלת הרכיב המנייתי בתיק. כפי שהדברים נראים משני ימי המסחר הראשונים של השנה, אפקט ינואר כאן ובגדול. לפיכך, אין סיבה שלא להצטרף לחגיגה במיוחד לאור הריבית האפסית באפיק הממשלתי קצר הטווח.

להערכתי, במידה ולא יתרחש אירוע מכונן בכלכלה המקומית, קיימת סבירות גדולה, כי מרבית התשואה במניות לשנת 2010 תיווצר כבר בחודש ינואר. במידה ויתרחש אירוע חיובי חריג (כדוגמת תגלית גז משמעותית, אינדיקציה ראשונית צפויה במהלך חודשים פברואר-מרץ) אזי הגדלת הרכיב המנייתי בתיק כבר בינואר "תבטיח" שתיק ההשקעות יהנה מהפריחה בשווקים.

חשוב לציין, כי שתי האלטרנטיבות האחרונות טובות ככל שיהיו, משמעותן הגדלת הסיכון בתיק ההשקעות ואין זה מתאים לכל משקיע. יש להיעזר ביועץ השקעות מוסמך על מנת לוודא את יכולות לקיחת הסיכונים של כל משקיע.