אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט" - ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט: "המשבר עדיין לא נגמר" צילום: עמית שעל

ראיון "כלכליסט" - ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט: "המשבר עדיין לא נגמר"

אהוד ארנון אינו מתלהב מגל העסקאות הגדולות במשק וגם לא מהמלצות ועדת חודק. בראיון ל"כלכליסט" הוא מבטיח שדיסקונט יחזור לצמוח באשראי העסקי ב־2010, וימשיך להציג שיפור במצב החובות הבעייתיים

06.01.2010, 13:02 | תומר זלצר

לפני שלוש שנים התיישב אהוד ארנון על כיסא ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט. ארנון החליף את רוני חזקיהו, שמונה למפקח על הבנקים בבנק ישראל. חצי שנה לאחר מכן פרץ משבר הסאב־פריים בארצות הברית, שהתרחב ב־2008 למשבר פיננסי עולמי.

באחרונה משבחים פוליטיקאים ובנקאים רבים את האופן שבו צלחו המשק והמערכת הבנקאית בישראל את המשבר, ומתבטאים באופטימיות לגבי 2010. ארנון מבקש לצנן את ההתלהבות. "אני מוכרח לומר שאני לא כל כך אופטימי באשר לצפוי לנו בשנה הקרובה. המשבר עדיין לא נגמר", הוא אומר בראיון מיוחד ל"כלכליסט".

ארנון מזכיר כי מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי הוא היצוא, אשר נפגע מחוזקו של השקל. "אנחנו מכירים תופעה של פירמות שנופלות לא בתחילת המשבר, אלא בהמשכו. ישנם יצואנים שמצליחים להחזיק מעמד כמה חודשים, אפילו שנה, תחת שער חליפין נמוך, אבל תקופה ארוכה יותר יוצרת להם בעיה של ממש. לדעתי, זו תופעה שאנחנו צפויים לראות גם בישראל".

בתפקידו כראש החטיבה העסקית נמצא ארנון בלב הפעילות של המשק הישראלי. קציני האשראי שלו מלווים חברות בימים טובים, אבל גם בימים רעים - כפי שקרה לא מעט במחצית השנייה של 2008.

בקשת הטייקון

"בסתיו 2008", נזכר ארנון, "אחרי קריסת ליהמן ברדרס וההיסטריה שאחזה בעולם, קיימנו הרבה פגישות עם בעלים ומנהלים של חברות מובילות בישראל. זכור לי במיוחד מקרה שבו היה מעורב אחד הלווים הגדולים במשק, 'טייקון' בשפת העיתונים, שהגיע אליי לפגישה וביקש מהבנק להפגין אורך רוח בנוגע לחוב שמועד פירעונו היה בתוך כמה ימים. הוא הסביר לי שברשותו נכסים טובים, אך בשל המשבר אין באפשרותו למצוא קונה ולפרוע את החוב לבנק.

"האיש הוצג בתקשורת באור מאוד שלילי, והרבה שמועות ריחפו באוויר באשר למצבו. מצד שני, לבנק היה ניסיון חיובי וארוך שנים איתו. ידעתי שהאיש הזה עומד בהתחייבויותיו ותומך בחברות שלו - גם אם אין לו חובה חוזית לעשות זאת. קיבלנו החלטה והודענו לו שבעקבות ההיכרות רבת השנים איתו, נעמוד לצדו. היום אני יכול לומר בסיפוק רב שהלקוח עמד בכל התחייבויותיו כלפי בנק דיסקונט. יתרה מכך, באחרונה הוא הודיע לנו כי בכוונתו להגדיל את הפעילות עם הבנק על רקע עמידתנו לצדו בזמן המשבר".

האם גם כיום קיים חשש להתמוטטות של לווים גדולים במשק?

"אינני חושב כך. בישראל, ובשונה מהמצב בעולם, הלווים הגדולים הביאו ברוב המקרים כסף מהבית, חיזקו ביטחונות ועמדו מאחורי החברות שלהם. עם זאת, אני חושב שנראה השנה הרבה הסדרי אג"ח. בשנים 2006–2007 הרבה חברות השתמשו בשוק המוסדי כדי לממן הון עצמי בנדל"ן במזרח אירופה. לצערי, יש לא מעט אג"ח כאלו שאמורות להיפרע ב־2010, ויש חשש שלא יגיעו לפירעון. עשינו בדיקה בדיסקונט, וכמעט שלא מצאנו חפיפה בין האג"ח הבעייתיות הללו לתיק האשראי שלנו".

דיסקונט לא מימן פרויקטים של נדל"ן במזרח אירופה?

"לא מימנו אפילו פרויקט נדל"ן אחד במזרח אירופה - מתוך בחירה. היו הרבה לקוחות שפנו אלינו והיו בנקים שפנו אלינו בבקשה שנשתתף במימון. תשובתנו היתה שאנחנו לא מבינים בתחום ולא יודעים איך לממן, למשל, קניון במזרח אירופה".

בתפקידו כראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט ממונה ארנון על מערך של 600 עובדים. מאז 2005, בעקבות הרפורמה שקידם יוסי בכר - אז מנכ"ל משרד האוצר וכיום יו"ר דיסקונט - צמח שוק האשראי החוץ־בנקאי במהירות, ואילו חלקם של הבנקים בסך האשראי במשק ירד בהתאמה. רבים במערכת הבנקאית מבקרים בחריפות את התנהלות הגופים המוסדיים בתקופה שקדמה למשבר.

חודק, התינוק והמים

הופעת בפני ועדת חודק שאמורה להגיש בקרוב את המלצותיה הסופיות לגבי הסדרת שוק האשראי החוץ־בנקאי. מה דעתך על המלצות הביניים שפרסמה הוועדה?

"ברור לחלוטין שמערכת החיתום בשוק האשראי החוץ־בנקאי לא היתה טובה לפני המשבר. נתנו לחברות הדירוג לדרג, וברוב המקרים, הגופים המוסדיים הסתפקו בדירוג כדי להחליט על רכישת אג"ח. עם זאת, חלק מהפתרונות שמציעה ועדת חודק הם בבחינת 'לשפוך את התינוק עם המים'".

תוכל לתת דוגמה?

"למשל בעניין השעבוד השלילי (איסור על חברה המנפיקה אג"ח ליצור שעבודים על נכסיה ללא הסכמת בעלי האג"ח - ת"ז). אם הוא ייושם, הוא ימנע מהרבה פירמות את האפשרות לגייס בשוק ההון. לדעתי, הדרישה כלפי המוסדיים צריכה להיות פחות בקביעת אמות מידה מינימליות מחייבות, ויותר באשר לתהליך בדיקת וניתוח האשראי. צריך להיות מנגנון בתוך הגוף המוסדי שינתח את האשראי ויבדוק את יכולת ההחזר של הפירמה ואת מצב התחרות בענף. כך תוכל ועדת ההשקעות לקבל החלטה בצורה מושכלת".

במחצית השנייה של 2009 ראינו הרבה רכישות גדולות במשק הישראלי - למשל, בזק, פרטנר ופסגות. אלו עסקאות שהבנקים שמחו מאוד לממן, בעוד שהאשראי לעסקים הבינוניים והקטנים דווקא ירד.

"בעסקאות הללו שיעור ההון העצמי שהרוכש נדרש להביא מהבית עמד על כ־40%-50% - שהוא הרבה יותר גבוה מזה שהיה נהוג לפני שנתיים ושלוש. אנחנו, כמממנים, מתעניינים בראש ובראשונה ביכולת של הפירמה הנרכשת לייצר מזומן ועד כמה המזומן הזה יודע להגיע לבעלים בצורת תשלום דיבידנד, כדי שיהיה אפשר לפרוע את החוב.

"עם זאת", ממשיך ארנון, "אני מוכרח לומר שחלק מהעסקאות שעולות באחרונה על הפרק הן אגרסיביות מדי - מבחינת המינוף והמחיר. ייתכן שבחלק מהן דיסקונט יבחר שלא להשתתף. לגבי מימון עסקים בינוניים, צריך לזכור שרוב העסקים האלו נהגו במשבר בצורה מאוד רציונלית: כשהיקף המכירות קטן, רובם הקטינו מלאים. רמות המלאים נמוכות מאוד כעת, כך שבתקופה הקרובה אנחנו עתידים לראות עלייה במלאי, וכתוצאה מכך גם באשראי".

ארנון (59) החל את הקריירה שלו ככלכלן בבנק ישראל ואחר כך עבד במשך חמש שנים במערכת הקמעונאות של הבנק הבינלאומי בירושלים. התחנה הבאה שלו היתה בנק הפועלים, שם עבד כ־20 שנה בתפקידים מגוונים: מנהל סניף סן פרנסיסקו, מנהל סקטור בחטיבה העסקית, מנהל סחר חוץ ואפילו דובר הבנק. בין 2001 ל־2007 הקים וניהל את האגף העסקי של סניף HSBC בתל אביב. בשלוש השנים האחרונות הוא מנהל את החטיבה העסקית בדיסקונט.

מנקים את תיק האשראי

מסוף 2006 ועד סוף 2008 נרשמה עלייה של 31% באשראי העסקי של דיסקונט. מתחילת 2009 נראה ששמתם רגל על הברקס ונרשמה ירידה של כ־2%. צמחתם מהר מדי?

"בכלל לא. צריך לזכור שדיסקונט עבר תקופה לא קלה בסוף שנות התשעים ובתחילת העשור הנוכחי מבחינת תיק האשראי שלו. במשך תקופה ארוכה נמנע הבנק מצמיחה באשראי. אני מוכרח לומר ששני קודמיי בתפקיד, אהוד קופמן ורוני חזקיהו, עשו עבודה יפה בניקוי תיק האשראי. בנקודה שבה הצטרפתי, נותר מצב שלדיסקונט היה הון פנוי, ועקב העמדה המאוד דפנסיבית שנקט הבנק במשך חמש־שבע שנים קודם לכן, היו הרבה מאוד לקוחות טובים במשק שלא היתה להם מערכת יחסים עם הבנק. העבודה העיקרית שלנו היתה לבוא לפירמות מצוינות בישראל שלא היו לקוחות דיסקונט, ולהסביר להן שכדאי להן לעבוד עם עוד בנק גדול".

ההפרשה לחובות מסופקים בדיסקונט עמדה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 על 729 מיליון שקל, שהם 0.84% מתיק האשראי (בחישוב שנתי). מה צפוי לנו ברבעונים הבאים?

"כפי שציינתי, אני סבור שהמשבר עוד לא מאחורינו. אני חושב שנמשיך לראות הפרשות באותם סדרי גודל שראינו ברבעונים האחרונים. מגמה חיובית שנמשיך לראות היא המשך 'חיסול' התיק הבעייתי שלנו. רק לפני חודש מכרנו את חובות התחנה המרכזית החדשה כלפינו בהיקף של 200 מיליון שקל. זה חוב בעייתי שכבר לא קיים. יש לנו לא מעט חובות בעייתיים ישנים, שלאט לאט אנחנו מצליחים להוציא אותם מהתיק. מבחינת היקף החובות הבעייתיים, הפוטנציאל לירידה בדיסקונט הוא גדול יותר מבבנקים האחרים".

ארנון מציין כי בשנים האחרונות התפתח דיסקונט גם בתחום המימון של פרויקטים בתחום התשתיות. "עד שעלינו למגרש ב־2007, נושא מימון התשתיות היה רק בידיים של שני הבנקים הגדולים. הבאנו אנשי מקצוע בתחום וכיום אנחנו מתמודדים על מימון של כל מכרז, בהנחה שהוא נראה לנו סביר. אנו נוקטים גישה אחרת מבנק לאומי ובנק הפועלים, ומגישים הצעות מימון משותפות עם חברות הביטוח ועוד מוסדיים. שיתוף הפעולה עם המוסדיים מאפשר לנו להציע חבילת מימון מאוד אטרקטיבית מבחינת היזם, כי היא כוללת גם את המימון ארוך הטווח, שלעתים חסר במערכת הבנקאית".

ענף היהלומים לדוגמה

האם בנק דיסקונט יחזור לצמוח באשראי העסקי ב־2010?

"התשובה היא כן. כדאי לזכור שחל שינוי בתפיסת הלקוחות בעקבות המשבר. פירמות הנמצאות במקום 15 ומטה מבחינת גודלן, הבינו שמסוכן להיות תלוי בבנק אחד כי אותו בנק יכול להתעורר בוקר אחד עם כל מיני רעשים ובעיות. אני חושב שבשנה האחרונה נהג דיסקונט אחרת משאר הבנקים בישראל, וגילה נאמנות מפליגה ללקוחות - בחלק מהמקרים ממש תוך חריקת שיניים.

"דיסקונט", ממשיך ארנון, "התמודד עם אתגר בהלימות ההון ובחר להקטין נכסי סיכון אחרים, ובלבד שלא תהיה פגיעה באשראי ללקוחות. אפשר לקחת לדוגמה את ענף היהלומים שעבר משבר קשה מאוד, ושדיסקונט הוא המממן הגדול ביותר שלו בישראל. כשפרץ המשבר, קיבלנו החלטה חד־משמעית להמשיך ללוות את הלקוחות. שאר הבנקים לא נהגו כך וצמצמו אשראי בצורה אגרסיבית. כיום, שנה מפרוץ המשבר, ההפרשות שלנו כנגד לקוחות בענף היהלומים הן הנמוכות ביותר בהסתכלות ענפית. זאת מכיוון שמדובר באשראי ללקוחות ותיקים שאנו מכירים, ושהביאו כסף מהבית כפי שציפינו".

הראיון עם ארנון התקיים באותו יום שבו מונה בכר לתפקיד יו"ר דיסקונט במקום שלמה זהר, שעזב את התפקיד בעקבות עימות עם בעלי השליטה בבנק, קבוצת ברונפמן־שראן. "עברתי כבר כמה יו"רים בחיי, ושלמה היה מבחינתי יו"ר מצוין", אומר ארנון. "הוא איש חכם מאוד, קר רוח וענייני. עברנו משבר לא פשוט ואני חושב שהעובדה שלדיסקונט היו יו"ר ומנכ"ל (גיורא עופר - ת"ז) שהם אנשים שקולים שאינם נתפסים לפאניקה - מאוד עזרה לבנק ולהנהלה לתפקד בתקופה הזו".

תגיות