אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שלמה דברת וקרן פלנוס נגד משרד האוצר וקרנות המנוף צילום: עמית שעל

שלמה דברת וקרן פלנוס נגד משרד האוצר וקרנות המנוף

קרן פלנוס עתרה נגד החלטת האוצר לשנות את כללי המשחק ולאפשר לקרנות המנוף להעניק אשראי גם לחברות שלא הנפיקו אג"ח. לטענתה של פלנוס, תנאי מגביל זה עמד במרכז החלטתה שלא להשתתף במכרז על ניהול קרנות המנוף

06.01.2010, 19:08 | רחלי בינדמן

קרן ההשקעות פלנוס הגישה עתירה מינהלית נגד משרד האוצר ונגד קרנות המנוף, כדי למנוע את יישום כוונת האוצר לאפשר לקרנות המנוף להשקיע גם בחברות שלא גייסו איגרות חוב.

הקרן שבראשה עומדים בין השאר שלמה דברת והראל בית און מאשימה בעתירה את משרד האוצר כי שינה את תנאי המכרז המקוריים שבגללם החליטה שלא להתמודד במסגרתו. עוד טוענת הקרן כי במרץ האחרון הציעה לאוצר לאפשר לה לתת אשראי לגופים שלא הנפיקו אג"ח, אולם זה סירב להצעה זו כמה חודשים לפני שהתיר לקרנות המנוף לעשות כן.

הראל בית און הראל בית און הראל בית און

במסגרת העתירה הגישה הקרן בקשה למתן צו ביניים שיאסור על קרנות המנוף לבצע השקעות שלא עומדות בכללי ההשקעה המקוריים, שאם לא כן "יהיה משול הדבר לסגירת דלתות האורווה לאחר בריחת הסוסים".

קרנות המנוף הן קרנות משותפות לאוצר ולגופים המוסדיים שהוקמו לפני כשנה כדי לטפל במצוקת האשראי בשוק האג"ח הקונצרניות. קרנות אלו נהנות מערבות מדינה להשקעותיהן. לפני כחודש נודע כי בכוונת האוצר לאפשר לקרנות אלו לתת אשראי לתאגידים שלא גייסו אג"ח.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים על ידי עורכי הדין גיורא אונגר וגלעד שיף ממשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, לשם, ברנדווין. בעתירה טוענת פלנוס, שהיא קבוצה של קרנות פרטיות המתמחות בתחום מתן האשראי ומנהלת 1.3 מיליארד שקל, כי היה לה עניין רב להתמודד במכרז שערך משרד האוצר לניהול קרנות המנוף, אם כי לנוכח תנאיו בחרה לבסוף שלא להשתתף בו.

פלנוס האמינה בפוטנציאל הכלכלי המשמעותי הטמון בקרנות וברווחים הטמונים בהן, נאמר בעתירה, וכן צפתה כי לקרנות המנוף תהיה השפעה דרמטית על שוק האשראי עקב סכומי הכסף המשמעותיים שינוהלו באמצעותן. עוד צפתה פלנוס כי משקיעים מוסדיים שאינם משקיעים בקרנות שמנהלת פלנוס ישקיעו סכומים נכבדים בקרנות המנוף, לאור התנאים המיטיבים שהן נהנות מהן.

דעה צודקים הפלנוסים האוצר צריך לסגור את קרנות המנוף. זה היה רעיון יפה שאיחר את המועד, והניסיונות להנשים אותו בכוח נראים פתטיים גולן פרידנפלד, 2 תגובותלכתבה המלאה

פלנוס רכשה את מסמכי המכרז, אך בסופו של יום, על אף כל המאמצים שהשקיעה לטענתה, ללא הצלחה, בניסיון לשכנע את האוצר להרחיב את אפשרויות ההשקעה, החליטה שלא להשתתף במכרז, "לאחר שהובהר סופית כי קרנות מנוף ישקיעו אך ורק בתאגידים שגייסו אג"ח בבורסה או לוו ממשקיעים מוסדיים, ולנוכח האיסור להשקיע בתאגידים אחרים שנזקקים למימון, לרבות תאגידים הנשענים על אשראי בנקאי".

עוד סיבה שבגינה בחרה פלנוס להימנע מלהשתתף במכרז, לטענתה, היא החובה שהוטלה על הקרנות להשקיע 80% מכספי הקרן בתוך שלוש שנים, קצב השקעה מהיר מהמקובל בתחום קרנות ההשקעה.

כזכור, אם קרן מנוף לא תעמוד ביעדי ההשקעה הללו, שכוללים חובה להשקיע 20% מכספי הקרן בשנה הראשונה ו־45% במהלך השנתיים הראשונות, יופחתו דמי הניהול שלהם זכאים מנהלי הקרן ב־20%. פלנוס חששה לטענתה כי לא תצליח לעמוד בתנאים אלו לנוכח מגבלת ההשקעה בחברות שגייסו חוב בלבד.

פלנוס מציינת כי למיטב ידיעתה ההשקעות שבוצעו עד כה על ידי קרנות המנוף רחוקות ממיצוי המשאבים העומדים לרשותן וחלק מהן מתקשות לעמוד ביעדי ההשקעה במסגרת לוחות הזמנים הקיימים. "המנהלים בקרנות אלו נתונים לאיום של ממש בנוגע ליכולתם להפיק תועלת מרבית מהסדרי הניהול הקיימים, ועל כן, השינוי המתוכנן משפיע במישרין על התגמול הכלכלי שלהם", נאמר בעתירה.

משכך, לטענתה, השינוי המתוכנן על ידי האוצר הוא "משמעותי ומהותי ביותר בכדאיות ניהול הקרנות, הן מבחינת הרווחים הצפויים והן מבחינת יכולתן לעמוד ביעדי ההשקעה, דבר שהיה משפיע על מערך שיקוליה של פלנוס בהחלטה אם להשתתף במכרז".

נוסף על כך, לטענת פלנוס, הרחבת פעילות קרנות המנוף לתחומי אשראי נוספים פוגעת בפעילותה של פלנוס. זאת מכיוון שכעת אפשר יהיה להזרים לשוק סכומי עתק שלא היו זמינים לו, שלטענת פלנוס עומדים על כ־900 מיליון שקל שעתידים להיכנס לשוק שבו פועלות ומתמחות הקרנות של פלנוס.

עוד טיעון מעניין שחושפת פלנוס בעתירתה הוא כי במרץ האחרון פנתה הקרן למשרד האוצר והציעה לו להקים קרנות נוספות דוגמת קרנות המנוף, שיסייעו להרחיב את האשראי העומד בפני תאגידים שאינם עונים על הקריטריונים של קרנות המנוף. "במצב דברים זה", כתבה פלנוס לאוצר, "גם חברות איתנות וטובות סבלו בתקופה זו מקשיים בתזרים המזומנים, ונוצר קושי אמיתי ליזום ולהוביל מהלכי השקעה כלליים בחברות אלו".

פלנוס אומרת בעתירה כי מגעים אלו עם האוצר לא נשאו פרי והאוצר בחר שלא להקשיב אז לטיעונים של הקרן, והחליט "מטעמיו הוא, שאינם ידועים לפלנוס, שלא להקים קרנות נוספות שישקיעו בתאגידים שלא גייסו חוב חוץ־בנקאי". והנה, למרות כל זאת, "לתדהמת פלנוס ובניגוד גמור לעמדות הנחרצות של משרד האוצר לכל אורך המכרזים" נודע לפלנוס כי האוצר שינה את דעתו, נאמר בעתירה.

פלנוס מבהירה באופן חד־משמעי: "אין כל ספק שאילו היה משרד האוצר משנה את תנאי המכרזים באופן שמאפשר להשקיע גם בתאגידים שגייסו רק חוב בנקאי, היתה פלנוס משתתפת במכרזים וסביר שהיתה זוכה באחד מהם".

לדברי פלנוס, היא פנתה לאוצר בעקבות החלטתו האמורה, אך זכתה לתשובה הבאה: "השינוי שעליו הוחלט אינו מהותי ונעשה לפי דרישות הרוב הקבועות בהסכמים... השינוי נובע מכך שלאחרונה התחדדו קשיי המימון של תאגידים שלא הנפיקו אג"ח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות