אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל קסם נזכר בפקודה שהרעידה את הבורסה: "ראיתי את המדד ממשיך לרדת, החלטתי: למכור" צילום: אוראל כהן

מנכ"ל קסם נזכר בפקודה שהרעידה את הבורסה: "ראיתי את המדד ממשיך לרדת, החלטתי: למכור"

ראשי קסם הקימו אותה כשאף אחד לא נתן לענף שום סיכוי. היום הם מנהלים נכסים של 16 מיליארד שקל, אבל מתמודדים עם תחרות חריפה שנוגסת בהכנסות. "המתחרים מתגלחים עלינו"

07.01.2010, 13:21 | הדר רז

"אני יכול לנחש שכל אחד מבתי ההשקעות בארץ היה שמח אם היה לו קסם משלו - גוף שמנהל מדדים ויש לו היכולות והאיכויות של קסם". כך פותח אבנר חדד, מנכ"ל משותף בקסם, את השיחה איתנו.

דרמה בבורסה קסם, חברת תעודות הסל של אקסלנס, היא שהביאה להפסקת המסחר בבורסה המסחר הופסק ל-45 דקות לאחר שאקסלנס העבירה פקודת מכירה בהיקף של כ-35 מיליון שקל שגרמה לקריסת הבורסה והפסקת המסחר. המסחר חודש לאחר מכן ונסגר בירידות של כ-5% הדר רז, 9 תגובותלכתבה המלאה

לצד חדד יושבים שותפו לניהול החברה בועז נגר והיו"ר רוי רגב. בראיון ל"כלכליסט" מספרים השלושה איך כולם מסביב קראו להם "הזויים" בימים הראשונים של הקמת החברה - שהיום היא החברה הגדולה ביותר בתחום תעודות הסל - מסבירים מדוע הם מתנגדים למהלכים האחרונים של רשות ני"ע להכנסת מכשיר פיננסי נוסף לענף, ובעיקר חושפים לראשונה איך נראו אותן דקות מכריעות בחדר המסחר בשלהי 2008, כאשר קסם הזרימה לבורסה את פקודת המכירה שהיתה אחד הגורמים לצניחת מדד ת"א־25.

אתם הגדולים ביותר בשוק. איך העובדה הזו משפיעה על הפעילות שלכם ביומיום?

חדד: "למרקט לידר (מוביל שוק - ה"ר) יש שיקולים אחרים מלכל שאר הגורמים בשוק. אין מה לעשות. חברה מובילה פועלת בשוק, ובינתיים כל האחרים בוחנים את מעשינו, מתגלחים עלינו, ואחרי זה עושים כמונו. זה חלק מההתפתחות של הענף", הוא מוסיף.

בשל היותה של קסם מבית אקסלנס הגדולה בענף, מצבה מייצג במידה רבה את שוק תעודות הסל הישראלי. מצד אחד, הירידה שהחברה חוותה במהלך 2008, כאשר היקף הנכסים המנוהלים התכווץ ל־8.9 מיליארד שקל. ומצד שני, ההתאוששות ב־2009, שאמנם הביאה עמה עלייה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים ל־16 מיליארד שקל, אך בה בעת גם כיווצה את ההכנסות בצורה דרמטית. מדו"חות החברה־האם אקסלנס עולה כי פעילותה של קסם רשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 צניחה משמעותית בתוצאות, כאשר ההכנסות מהנפקת תעודות סל ופיקדון התכווצו ב־45% לעומת התקופה המקבילה, ל־53 מיליון שקל.

"מורגשת ירידה בהכנסות בשוק תעודות הסל כולו", אומר נגר, "אך להערכתנו, מדובר בשחיקה זמנית. בכל מקרה, חוזקה היחסי של קסם בשוק נשמר". נגר מאמין ש"כבר ב־2010 תירשם התאוששות של לפחות 20%–25%, ובטווח ארוך יותר, ההכנסות יגדלו משמעותית. שוק תעודות הסל שיווק הרבה מוצרים באפס דמי ניהול, ואני לא רואה את המצב הזה נמשך לאורך זמן. השוק יצטרך להתכנס לשווי משקל כלכלי". סיבה נוספת שהוא מונה לשחיקה המשמעותית בהכנסות היא המעבר שהציבור עשה מאפיקים מנייתיים לסולידיים, אלא שלדבריו, "קשה להסיק מתמהיל של שנת משבר מה יהיה בעתיד. להערכתי, השוק יחזור לשיווי משקל".

אתם חושבים שתעודות הסל יתחזקו על חשבון קרנות הנאמנות?

חדד: "אנחנו מאמינים שכן".

רגב: "ההתחזקות תגיע בעיקר משינוי הפרופורציות בקרב הכסף החדש שייכנס לשוק. בשנה האחרונה שוק המדדים בעולם גייס יותר מפי שבעה משוק הניהול האקטיבי. ההערכה היא שבארץ המספרים לא בהכרח יגיעו לפרופורציות כאלו, אבל המשקל של הכסף שייכנס לניהול הפסיבי רק ילך ויגדל".

אלא שלמרות המחמאות ששופכים בקסם על ענף תעודות הסל, ב־2009 קרנות הנאמנות היו אלה שהיכו את המדדים, והצליחו להציג תוצאות טובות בהרבה משוק תעודות הסל. "2009 היא שנה שבה המדדים עלו בחדות כתיקון טכני", אומר חדד. "אנחנו מספקים מוצרים לכל מצב שוק. אם משווים אותנו לקרנות, תמיד אפשר למצוא חודש, חודשיים או אפילו שנה שהקרנות יצליחו להכות את המדד, אבל לאורך זמן התוצאות אחרות".

נגר: "אנחנו אמנם לא מנצחים כל יום, אבל לאורך זמן המדדים מנצחים. 2009 היא לא שנה מייצגת. בשנה זו הקרנות בישראל גייסו יותר מתעודות הסל, בניגוד למגמה בעולם".

ההחלטה היתה מהירה

כאשר נפגשים עם ראשי קסם, לא ניתן שלא לשאול על אותו יום מהותי, בשלהי 2008, שבמהלכו פקודה אחת שבוצעה מחדר המסחר של קסם טלטלה את הבורסה בתל אביב. ב־20 בנובמבר, בשיאו של המשבר הכלכלי, הזרימה קסם פקודת מימוש בהיקף של 35 מיליון שקל, שגרמה למדד ת"א־25 לאבד בתוך רגע 3% מערכו. מטרת הפקודה היתה ליצור איזון בתעודות הסל הממונפות על מדד ת"א־25. לראשונה מאז האירוע, ראשי קסם מסכימים לספר איך הדברים נראו מאחורי הקלעים.

"ללא ספק זה היה יום מהותי לכל השווקים בעולם", נזכר רגב. "כשהבורסה בארה"ב נפתחה, המדד בישראל שעט לעבר המינוס 8%, בדיוק השלב שבו הבורסה מפעילה את מנתק הזרם. באותו יום קסם היתה היחידה שהבינה שאין ודאות שלאחר נעילת המסחר בעקבות מנתק הזרם, המסחר ייפתח בשנית. הרמנו טלפון לאנשי הבורסה, ושאלנו מה יקרה. התשובה שלהם היתה שאין תשובה. וכך, בשל ההתחייבות התשקיפית שלנו, ולאור התשובות שקיבלנו, אבנר קיבל את ההחלטה הנכונה ביותר".

חדד: "ראיתי את הקצב של השוק. ישבתי בחדר המסחר וראיתי את נתוני המסחר לפחות חצי דקה לפני שהם מתפרסמים על ידי הבורסה, שכן שם העדכון הוא כל חצי דקה. עשינו בדיקה עם כמה חשיפות נישאר אם המסחר יופסק. בינתיים אני רואה על המסך שהמדד ממשיך לרדת: מינוס 7%, מינוס 7.1%, מינוס 7.2%, מינוס 7.3%. כשהמדד היה על מינוס 7.95% עשינו בדיקה נוספת, ובזמן הזה השוק הספיק לרדת ל־8.08%. שבע שניות לפני שהבורסה בעצמה היתה מפעילה את מנתק הזרם, נתתי הוראה למכור את כל היתרות".

רגב: "היתה חייבת להתקבל החלטה מיידית, והיא היתה המקצועית ביותר. אבל אסור גם לנתק אותה מהמציאות ששררה בעולם. באותו יום, שוק המניות יורד, ולתוך הקלחת הזו נכנסת פקודה טכנית של קסם שהורידה את השוק בעוד 3%".

חדד: "בראייה לאחור, כולם מבינים שקסם פעלה כפי שהיא היתה צריכה לפעול".

רגב: "קסם היתה הראשונה להפיק לקחים עם הבורסה, איך בעתיד יהיה ניתן להגן על השוק מאירועים דומים. יזמנו מהלכים כדי לתקן את המצב, וזאת כדי לחזק את המסחר בשוק ההון בישראל".

נגר: "היחסים עם הבורסה מצוינים בדיוק כפי שהיו לפני האירוע. קסם מרכזת אחוז גדול מאוד מהמסחר, ולא לשתף פעולה עם קסם זו פשוט שטות".

מימין: רוי רגב ובועז נגר, צילום: אוראל כהן מימין: רוי רגב ובועז נגר | צילום: אוראל כהן מימין: רוי רגב ובועז נגר, צילום: אוראל כהן

השחקנים האחרים טועים

אולם, מבחינתם של ראשי קסם, פקודת המכירה כבר מזמן חלק מההיסטוריה. מצדם, הם מעדיפים לדבר על אירוע אחר, היסטורי לא פחות. במהלך 2009 החליטה החברה־האם אקסלנס לנהל את המכשיר הפיננסי החדש, קרנות המחקות את המדדים, בקסם, ולא על ידי חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות, כפי שמתבצע בגופים אחרים.

לדברי חדד, "לאחר ההחלטה האסטרטגית הזו קסם הפכה מחברת תעודות סל לחברת ניהול מדדים, והיא עושה זאת היום על ידי שלושה מוצרים: תעודות סל, קרנות מדד (קרנות מחקות - ה"ר) וניהול חיסכון ארוך טווח בשיטת הפניקס.

שלושת האפיקים האלה נמצאים היום רק בתחילת דרכם, אולם כבר בשנה־שנתיים הקרובות נראה את המשך התפתחותם. לפי נתונים המגיעים מרחבי העולם, עולם ההשקעות הפסיבי מגדיל את היתרונות שלו. השאלה היחידה שנותרה היא כמה יהיה משקלו של השוק הפסיבי בסופו של התהליך. לקסם יש פלטפורמה חזקה, והיא יכולה לנהל עשרות מיליארדי שקלים עליה. ניהול מדדים זה מומחיות".

אתם חושבים ששאר השחקנים בשוק עושים טעות שהם מנהלים את המוצר בחברת קרנות הנאמנות?

רגב: "כן, משום שמנהל השקעות אקטיבי לא יכול לשווק לציבור את יכולותיו האקטיביות, ופתאום יום אחד לבוא ולהציע שירותים פסיביים. זה מתנגש ברוח התפיסה המקצועית. כפי שזה נראה כרגע, החיבור של ניהול אקטיבי ופסיבי באותו גוף לא שורד לאורך זמן".

בעתיד אמור להיכנס לתוקפו תיקון 14 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שצפוי להסדיר את פעילותן של תעודות הסל ולהעביר אותן ממשטר של דיווח לפי חוק ניירות ערך למשטר של הסדרה ופיקוח. בקסם אופטימיים באשר להשפעתו של התיקון החדש, אולם מאמינים כי לאותם מכשירים שהתיקון מניח תשתית לפעילותם - קרנות הסל שייסחרו בבורסה - אין מקום בשוק המקומי.

"הפעולות שרשות ני"ע נוקטת כדי להסדיר שוק תעודות הסל במסגרת תיקון 14 ייתנו חיזוק לענף ויהפכו את תעודות הסל למוצר טוב יותר", אומר נגר. "מנגד, התיקון הזה מייצר מכשיר נוסף. עד היום בעולם קיימים תעודות סל ואינדקס פאנד, והבחירה של המשקיע היא בין שניהם. התיקון מנסה ללכת יותר מדי רחוק, ומייצר בפועל מוצר שלישי - קרן סל - שאף אחד מהשחקנים בתעשייה לא מבין אותו".

רגב: "האמירה החשובה של הרשות היא שמבחינה רגולטורית לא יהיה פער בין תעודות סל לבין קרנות הנאמנות. לאור אמירה כזאת, אנו שואלים למה צריך להקים מכשיר נוסף כמו קרן סל".

אז למה אתם משיקים קרנות מחקות?

רגב: "קרנות מדד (קרנות מחקות - ה"ר) הן קרנות נאמנות שנועדו לחקות את המדד, אך אינן סחירות. מכשיר זה משלים את ענף תעודות הסל בכמה היבטים. בין היתר, הוא מאפשר רכישה באמצעות הוראות קבע, והוא גם עונה לצרכים של מנהלי השקעות שמעדיפים להשקיע במכשיר שנקרא קרן נאמנות. מבחינתנו, שאלת הרלבנטיות קשורה לקרנות סל - אנחנו לא חושבים שיש מקום גם למכשיר הזה וגם לתעודת סל. בסופו של דבר, אם הרשות תחליט שיהיה עוד מכשיר כי יש בו צורך מהותי אנחנו נהיה שם, אך לדעתנו אין צורך בעוד נייר סחיר כזה".

לא היה כלום

כאשר רגב מדבר היום על כניסת מכשיר נוסף לשוק, ועל הסדרה רגולטורית של הענף, הוא לא יכול שלא להיזכר איך הכל החל, וכמה מים עברו מאז אותו יום ב־2003 שבו מייסדי אקסלנס הודיעו לו על הקמת חברה לתעודות סל. "חודשיים לאחר שרוני וגיל (רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי אקסלנס - ה"ר) נתנו לנו את הקרדיט להקים פעילות שנקראת תעודות סל, עמדנו לצאת עם תשקיף", מספר רגב. "האדם היחיד בחברה היה אני, וידעתי שחייבים מישהו שינהל את המסחר, כי אני אמנם מכיר את התיאוריה מצוין אבל כסוחר אני בינוני. וכך, שבועיים לפני תעודת הסל הראשונה שהשקנו איתרנו את אבנר, שניהל אז קרנות נאמנות בדוברת שרם (בית ההשקעות שבהמשך הפך לדש - ה"ר). באותו שבוע כבר נפגשנו לשיחה. אבנר שמע, ואמר שיחשוב".

חדד: "הייתי צריך לדבר עם אשתי. צריך להבין, לא היה פה כלום. רציתי לראות על איזה חברה מדובר, אבל לא היה מה לראות. אמרו לי, 'אתה מטומטם ואידיוט, מה אתה עוזב עבודה והולך אחר רעיונות חולפים?'".

רגב: "בסופו של דבר לקח לו יומיים, ואז חזר אליי עם תשובה חיובית".

נגר: "ללא ספק, היה צריך אומץ לבוא לעבוד פה. בהתחלה כולם אמרו שמדובר באופנה חולפת".

חדד: "ביום הראשון שהתחלתי לעבוד באקסלנס פגשתי מנהלי בתי השקעות שאמרו שאין להם שום כוונה ללכת אחרי רעיונות הזויים. היום לפי התחרות בשוק תעודות הסל נראה שכולם רוצים להיות שם. יש רגעים בחיים שאתה בטוח שאף על פי שכל האנשים מסביב אומרים לך לא לעשות זאת, ההחלטה שלך היא הנכונה ביותר".

תגיות