אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: שוב גוגל מעוררת מהומה צילום: אי פי אי

סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: שוב גוגל מעוררת מהומה

התגובות ברשת לסלולרי הראשון של גוגל מעורבות, אבל ברור שהחידוש המרכזי הוא המודל העסקי שבו יימכר; "סטיב ג'ובס המזויף" כותב על הפוטנציאל של הטאבלט; והאם הגאדג'טים תופסים יותר מדי תשומת לב ציבורית - על חשבון התוכן?

08.01.2010, 09:50 | רוני שני

מהומת הנקסוס 1

גוגל השיקה השבוע באופן רשמי את הטלפון הסלולרי שלה, נקסוס 1, שפותח יחד עם HTC ובליבו אנדרואיד. הסמארטפון הלז אמנם מעורר עניין, אבל לאו דווקא בגלל תכונותיו התרומיות - ההבדל העיקרי בינו לבין מכשירי אנדרואיד אחרים (מבית HTC או מוטורולה למשל) הוא הלוגו של גוגל, שטבוע על גבו, וההשלכות המעשיות שלו: את המכשיר ניתן לרכוש ישירות מגוגל, ללא תיווך של מפעיל סלולרי או יצרן אחר. מדובר בצעד דרמטי, שהופך את גוגל משותפה למתחרה - לא רק של RIM או אפל, אלא גם של החברות ב-Open Handset Alliance, ביניהן גם סמסונג, LG ווריזון.

התגובות שזכה להן המכשיר בקרב הסוקרים מעורבות: וולט מוסברג מהוול סטריט ג'ורנל אוהב את המכשיר ואת התעוזה של המודל העסקי; אום מאליק חושב שזה האנדרואיד הכי טוב בשוק; דיוויד פוג (שמתפרנס מכתיבת מדריכים למוצריה של אפל, נזכיר) לא מבין על מה המהומה; עומרי לוי מאוכזב מההבטחה חסרת הכיסוי; ב-Wired מבקשים להעיר אותם כשמשהו מסעיר באמת יקרה; ב-GigaOm מייחלים לשינוי דרמטי יותר מזה שמגולם לעת עתה בנקסוס 1; בגרדיאן טוענים שמי שתפסיד הכי הרבה מהנקסוס 1 היא דווקא מיקרוסופט, ש-HTC היתה אחת משותפותיה הנאמנות; ובניו יורק טיימס אספו עוד ביקורות בולטות.

השקת נקסוס 1. החידוש הוא במודל העסקי, צילום: אי פי אי השקת נקסוס 1. החידוש הוא במודל העסקי | צילום: אי פי אי השקת נקסוס 1. החידוש הוא במודל העסקי, צילום: אי פי אי

ובעוד נוקיה ואפל מתקוטטות בבית משפט, סקר שנערך לאחרונה מגלה כי מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל, אנדרואיד, הולכת וצוברת תאוצה בקרב הצרכנים. אנדי רובין, האיש מאחורי אנדרואיד, בטח מרוצה. אום מאליק מציג עוד כמה הוכחות לפוטנציאל של מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל והשפעתה על התעשייה (תהליך שהוא מכנה Androidification).

ב-Mashable משווים בין האייפון, ה-Palm Pre, הדרויד של מוטורולה והנקסוס 1, אבל יש מי שחושב שההשוואה הזו כלל לא רלבנטית - גוגל חושבת הרבה יותר בגדול.

מעללי אפל

עד כה המדור הצליח להימנע מהצטרפות לחגיגת השמועות סביב הטאבלט המדומיין של אפל, אבל המאמר של דניאל ליונז מעניין דיו כדי להיכנע. ליונז, עיתונאי ב-Newsweek שמוכר כ"סטיב ג'ובס המזויף", סבור שהדבר הכי מעניין במכשיר הזה הוא לא עצם היותו, אלא הפוטנציאל הרבה שהוא יביא איתו, אם וכאשר יושק.

אפל רכשה השבוע את Quattro, חברת פרסום בסלולר, תמורת 275 מיליון דולר. בבלוג SAI מסבירים למה ואיך. ב-Ars Technica, בינתיים, מעלים לדיון את העובדה שאפל תמיד היתה חובבת גדולה של גנים סגורים, גם אם המחיר הוא יחס עוין ללקוחות.

ב-BBC רואים את תחילת קיצו של עידן הנטבוקים, שמחיריהם הולכים ומאמירים ביחס ישר לשיפור בביצועים.

דיוויד קאר מהניו יורק טיימס מתלונן על כך שהגאדג'טים - ולא התכנים שניתן לצרוך באמצעותם או השירותים שהם מספקים - עומדים במרכז תשומת הלב הציבורית. אבל עד שהם ייעלמו, הנה כמה מהגאדג'טים מעוררי הציפייה שיוצגו בתערוכת CES, שבחלקה הגדול מוקדשת לנטבוקים לסוגיהם.

בפינצטה

אחרי שקידם בעוז את חוק המאגר הביומטרי, תוך שהוא מביע זלזול בסכנות ושם מבטחו ב.. ובכן במה בעצם? הודה השבוע ח"כ מאיר שטרית בפומבי שאכן כן - "המאגר הביומטרי יכול להיפרץ... אבל למה שמישהו ירצה לפרוץ אותו?". תשובה אפשרית לשאלה טמונה בקנס המגוחך שהוטל על חברה שהשתמשה בנתוני המאגר של מרשם האוכלוסין המופץ באינטרנט באופן לא חוקי. עו"ד יהונתן קלינגר מציע עוד תשובות.

מאיר שטרית. הוא לא מודאג, צילום: עטא עוויסאת מאיר שטרית. הוא לא מודאג | צילום: עטא עוויסאת מאיר שטרית. הוא לא מודאג, צילום: עטא עוויסאת

העדר פועה והשיירה עוצרת: הרבנים החרדים נבהלו מאיום בתביעה מצד הבעלים של "בחדרי חרדים" וחזרו בהם מהחרם הגורף שהטילו על האינטרנט.

אוניברסיטת ת"א, שמפעילה את הארכיון המקוון של "דבר", עושה שרירים ומוכיחה (שוב) מדוע זכויות יוצרים הן כלי שאסור לתת בידיהם של שוטים. אפילו אם הם אקדמאים. מרק קפלון מוחה.

שאריות סיכומי שנה: "הבלוגרית" הדס שיינפלד מציעה תחזיות "מה לא" ל-2010, וגל מור מספיד (ובצדק) את האינטרנט הישראלי, שכמו המדינה שסביבו, תקוע בעבר. והנה דוגמה: בזק בינלאומי השיקה השבוע את Creamdela.com, אגרטור בלוגים, שקשה לנו להחליט מה יותר מתמיה בו: הקונספט, המראה, התמהיל או הפנקציונליות. יודעים מה? שיהיה תיקו.

טקסט מעניין באתר "העין השביעית" מזכיר שהטכנולוגיה של ימינו אמנם מאפשרת לפגוע בפרטיות יותר מאי פעם, אבל אנחנו - החברה - צריכים להיות אלה שמחליטים היכן עובר הקו האדום והאם כך ראוי להשתמש בה.

והנה שיעור במיתוג: מה הפופולריות של רשת בתי הקפה סטארבאקס אומרת על האמריקאים (ולא רק עליהם).

המוזיקאי והעתידן המהורהר ג'רון לנייר הוציא ספר המאגד כמה ממאמריו מהשנים האחרונות, ובהם הוא מביע אכזבה עמוקה ממצבו הנוכחי של האינטרנט. ב-Slate מעריכים את פועלו, אבל מבקשים ממנו לחדול מהסנוביזם ולהצטרף להמונים. ואם אתם מזדמנים לניו יורק בשבוע הבא, תוכלו להאזין לשיחה בינו לבין אנשי תחנת הרדיו WNYC.

הגיליון החדש של מגזין Good מוקדש כולו להנאה שבאיטיות. בכתבה Hurry Up and wait מדברים כמה הוגים טכנולוגיים בשבחה ומציינים את חשיבותה לחיים ולעסקים.

ובאותו עניין, ב-All Things Digital נזקקים ל-64 מילים בלבד כדי להמליץ על שני מאמרים ארכניים, הקוראים לעיתונאים להתאים עצמם לאינטרנט ולומר את מה שיש להם בהרבה פחות מילים.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
גוגלפון הוא טלפון ירוד, כנסו ונסביר מדוע!
כדי לענות על שיחה בטלפון הזה, ובכל אנדרויד, יש לחוץ על כפתור אחד, אי אפשר להתחבר עם חשבונות דואר מספקים אחרים, כדי לצלצל חייבים ללחוץ על כפתור פתיחה של המכשיר ולאחר מכן לחייג באופן ידני, אין חיוג מהיר, אין הקלטת שיחה, אין רדיו, ואין ואין ואין. מה יש? למשל, כדי להתחבר לרשת חייבים להתחייב לגוגל שאנו מסכימים להעביר אליהם את מיקומנו כדי שיוכלו בעתיד לשלוח אלינו פרסומת רלונטית, מה כל כך טוב בזה? שום דבר, רק אובדן הפרטיות. חייבים להחבר לגוגל והעביר את כל הפגישות שלנו, רשימת הטלפונים שלנו חייבת להסתנכרן עם גוגל ONLINE וזה שוב אובדן פרטיות. ולדברי האורקל החדש, שמידט, בשביל מה לכם פרטיות? אז יקירי, אף איש עסקים קטן וגדול, לא יסכים לזה. רק ילדים שאוהבים קישקושי גדג'טס יסכימו. אני הולך רק עם נוקיה, טלפונים סולדיים, איכותיים ואמינים וכמובן, מחזיקים הרבה מאוד שעות ללא הטענה. אגב, כל מה שיש בגוגל פון יש גם בנוקיה ועוד. אגב, תתפלאו, אני לא עובד של נוקיה ולא מקבל אחוזים על מכירה.
יובל , ראשון לציון  |  09.01.10
3.
עצוב לי על גוגל
רובכם עדיין לא רואים את זה ולכן וודאי לא תסכימו איתי אבל האמת היא שגוגל עברה את השיא והיא מדרדרת לכליה. מחברה מובילה ופורצת דרך היא הפכה לחברה שמשחזרת אחת לאחת את שגיאותיה של מייקרוסופ. מרדף אחרי כיוונים שאחרים כבשו והוכיחו כהצלחה רכישה של חברות קטנות בניסיון לסגור פיגור מתמיד ואבדן קשר עם השוק. שמתם לב שמחברה אהודה היא אפילו זוכה לביקורות ותגובות זהות למה שהענקית הקודמת זכתה להן? לי די ברור שבעוד עשור מייקרוסופ תהיה שחקן משנה ראוי לרחמים ואם גוגל ימשיכו לעקוב אחר הטעויות אז בעוד כשני עשורים הסוף שלהם יהיה דומה. חבל שלא לומדים מטעויות. ונאמר קדיש.
נביאבעירו  |  08.01.10