אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אין גבול: עו"ד החתים אנאלפביתית חולת נפש על ייפוי כוח צילום: shutterstock

אין גבול: עו"ד החתים אנאלפביתית חולת נפש על ייפוי כוח

העליון דחה את ערעורו של עו"ד בהיג' עוויד, אשר הושעה מתפקידו לשלוש שנים לאחר שהחתים את האשה על ייפוי הכוח מבלי שהבינה במה מדובר

11.01.2010, 18:03 | מארק שון

בית המשפט העליון דחה היום (ב') ערעור של עורך דין שהורשע בעבירה של התנהגות בלתי הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע. המקרה עצמו אירע בשנת 2001, אז התלווה עו"ד בהיג' עוויד לעו"ד בנו גנות, שהיה מושעה באותו זמן מפעילות בלשכת עורכי הדין, במטרה להחתים אישה על ייפוי כוח.

האישה שחתמה על ייפוי הכוח היתה אנאלפביתית וחולת נפש, ולא הבינה על מה היא חותמת. בהכרעת הדין של בית הדין המשמעתי נקבע כי העונש של עוויד יהיה ארבעה חודשי השעיה בפועל, למרות שהוא לא פעל כבא כוחה של האישה. בערעור לבית הדין הארצי נקבע כי העונש קל מדי והוא הושעה לשלוש שנים בפועל, ובית המשפט המחוזי בירושלים אישר את ההחלטה נגד עוויד בנובמבר 2009.

עוויד טען כי הוא לא ייצג את האישה והיה שותף לאירוע רק כדובר ערבית ולא כעורך דין, עוויד הוסיף שלא סביר שבית הדין המשמעתי זיכה את עורך הדין גנות אך הרשיע אותו, והוא כלל לא היה מודע למצבה הנפשי של האישה.

עו"ד גנות, אגב,  הורשע בשנת 2007 במסגרת עסקת טיעון, לאחר שהודה כי מכר קרקעות בעוספייה מבלי שהבעלים של הקרקע ידע על המכירה.

שופט העליון אליקים רובינשטיין קבע בנוגע לעוויד כי "האירוע בו נטל המבקש (עוויד) חלק היה חמור מאוד, ולכאורה מדובר היה בניצול ציני של לקויותיה של האשה", רובינשטיין הדגיש כי "אף אם הוא לא היה שם כבא כוחה, עצם ההשתתפות, והנכונות ליטול אחריות אפילו רק על "הסברת" תוכן הדברים, מצדיקה ענישה מחמירה".

השופט הבהיר כי עצם העובדה שהוא לא ייצג את האישה בפועל לא משנה את התמונה, כיון שהוא נתפס כעורך דין לכל דבר. "עורך דין הוא עורך דין, אף אם פורמלית אין הוא מייצג מי מהצדדים", כתב רובינשטיין, "עורכי דין נתפסים ככאלה, גם כאשר אין הם מייצגים".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
מספר 12- אני מקווה שאינך עורך דין
משום שאם אתה עורך דין, תגובתך מחזקת את החשש לגבי רמת עורכיה דין בישראל. ישנם בתי דין "מיוחדים" למשפטנים - לעורכי דין, בית הדין המשמעתי של הלשכה, ולשופטים, בית דין משמעתי לשופטים. הסנקציות שאותם בתי דין מוסמכים להטיל חריפות, בין היתר, השעיה או הוצאה לצמיתות, בצד סנקציות כספיות. ככל שמדובר בעבירות שאינן קשורות במישרין לפעולות של ה"משפטנים" ככאלו, המקום הרצוי והראוי הוא מערכת בתי המשפט הרגילים. כשאלו דנים בעבירות שביצעו משפטנים תוך מילוי תפקידם, הם לוקחים בחשבון את היות האדם עורך דין, לעניין העונש ולעניין האחריות המוגברת המוטלת עליו. אגב, החשש שלך מפני גיוס של עורכי דין למשפחות פשע אינו מבוסס - ככל שאלו מעניקים שירות משפטי, הרי שאין בכך כל פסול - ייצוג פושע אינו מנוגד לחוק - אלא דבר רצוי ומחוייב המציאות (שהרי עד שלא הורשע הוא אינו פושע). אם אותו עורך דין מבצע עבירות, הרי שאין ספק בליבי שבית המשפט יקח זאת בחשבון - הן לגבי העובדות המבססות הרשעה והן לגבי העונש.
אחד שעבר את בחינות הלשכה  |  12.01.10
לכל התגובות