נעמי עזריאלי: "נביא לארץ מוחות מבריקים מקנדה"

הפעילות העסקית של דוד עזריאלי ניכרת היטב בנוף המקומי - וקניוני עזריאלי ואיילון הם רק דוגמה לכך. ואולם מה שפחות ידוע לציבור הרחב היא הפעילות הענפה של קרן הפילנתרופיה המשפחתית. מאז שנוסדה ב־1989 מעורבת קרן עזריאלי במיזמים חברתים רבים, ומממנת כיום פעולות בהיקף של מ־200 מיליון דולר.

המיזם האחרון של הקרן, שעליו הורכז לאחרונה, הוא הבאת חוקרי אקדמיה מבריקים מקנדה לישראל, כדי שיעשו כאן את הפוסט־דוקטורט שלהם. בשלב הפיילוט יוצעו מלגות לשישה דוקטורנטים, ובהמשך היקף התוכנית יוכפל.

"המטרה היא לחזק את הקשר בין המנהיגים המדעיים לעתיד בארץ ובחו"ל", אומרת ד"ר נעמי עזריאלי, מנכ"לית הקרן ובתו של טייקון הנדל"ן הישראל־קנדי דוד עזריאלי. "הקרן מצליחה ליצור קרבה בין סטודנטים ישראלים וזרים שלא היתה יכולה להיווצר בדרך אחרת, וכך בוגרי התוכנית נהפכים לשגרירים של רצון טוב של ישראל ושל האנשים שכאן".

ד"ר עזריאלי מתגוררת בקנדה אך מגיעה לארץ ארבע פעמים בשנה כדי לקדם את הפעילויות המקומיות של הקרן. אלו כוללות מתן מענקים לסטודנטים מצטיינים, קידום איכות חייהם של מבוגרים בעלי מוגבלויות, הוצאה לאור של זיכרונות ניצולי שואה ופעילות לצמצום תופעת הנשירה של תלמידים מבתי ספר.

"כמו משקיע, גם תורם רוצה לראות תוצאות"

אף שהקרן פועלת כבר יותר משני עשורים, עזריאלי טוענת שפעילותה הואצה בשנים האחרונות: "2002 היתה נקודת המפנה", היא משחזרת. "דוד הרגיש שהוא רוצה להשאיר אחריו השפעה לדורות, וקיבלנו החלטה בתוך המשפחה למקד את פעילות הקרן בחינוך". ד"ר עזריאלי, שעבדה אז כמרצה בכירה להיסטוריה באוניברסיטת טורונטו, נקראה על ידי אביה לנהל את הקרן במשרה מלאה.

מעניין לראות שגם בפעילות התרומה יש מאפיינים של תוכניות עסקיות: די במבט על ההתחייבויות של מקבלי המלגות כדי להבין שלא מדובר בהפרחת כסף באוויר, אלא בסוג של השקעה ממוקדת, שמצפים לראות ממנה תוצאות.

"הקרן מנוהלת בצורה רגשית מעומק הלב. ואולם יש דמיון רב בין ניהול חברה טובה לניהול ארגון צדקה טוב. בדיוק כמו משקיעים, גם תורמים מחויבים לתוצאות. אתה רוצה לדעת איך הכסף שלך ישפיע, ולכן הניהול של הקרן צריך להיות זהיר וקונסרבטיבי. המשותף למרבית המיזמים שלנו הוא שהם מבוססים על העצמת האדם כדי שישיג יותר בחייו, בהנחה שהוא יחזיר אחר כך הלאה, לקהילה. בכל מה שאנחנו עושים יש ממד אישי - והוא חייב להיות קשור למשהו שאבי חווה בחייו".

נעמי עזריאלי, בביקורה האחרון בישראל. "האווירה בבית היתה שלא חשוב אילו דברים יש לך, אלא לעשות טוב עם הדברים שיש" | צילום: עמית שעל

ואכן חייו של ראש המשפחה דוד עזריאלי מקיפים תחנות רבות בהיסטוריה היהודית. הוא נולד בפולין בשנת 1922, איבד בשואה את הוריו ואת אָחִיו ואחותו הצעירים, והצליח להימלט מפולין לרוסיה, ומשם למרכז אסיה. בגיל 20 הגיע לארץ ישראל והחל בלימודי אדריכלות בטכניון. הוא נלחם במלחמת העצמאות, ובסופה יצא למסעות ברחבי העולם שבמהלכם התגורר בדרום אפריקה, בבריטניה ובארצות הברית, עד שהשתקע בקנדה בשנת 1954.

את פעילות הנדל"ן הענפה שלו החל עזריאלי במונטריאול, ומשם התפשט לכל צפון אמריקה. לשוק בישראל נכנס ב־1982, עם הקמת קניון איילון. "כולם אמרו שהוא משוגע", צוחקת עזריאלי. "היתה היפראינפלציה, ותרבות הקניות היתה שונה לחלוטין". לדבריה, ההשקעה של אביה היתה בעיקר ממניעים ציוניים; הוא מעולם לא ציפה להצלחה הגדולה שזכה לה.

לאחר שעזריאלי החל לצבור הון החיים במשפחת עזריאלי היו אמנם נוחים, אבל לא נוצצים. "תמיד היה ברור שמשפחה וחינוך הם לפני הכל. גדלנו באווירה שמה שחשוב זה לא שיהיו לך דברים, אלא לעשות טוב עם מה שיש לך. אבי הוא מורה נהדר, מאוד סבלני ויצירתי. יש לו דרך מיוחדת להיכנס לראש שלך ולהבין איך אתה חושב".

לדוד ולסטפני עזריאלי ארבעה ילדים. רפי, הבכור, שנולד עם תסמונת האיקס השביר, עובד כיום במרכז הקהילתי היהודי במונטריאול, נוהג ומתפקד באופן עצמאי. שרון היא זמרת אופרה שחיה במונטריאול, נעמי - ד"ר להיסטוריה החיה בטורונטו, ודנה - עורכת דין החיה בארץ. כל בנות המשפחה מעורבות בקרן.

עיקר המיזמים של הקרן נובעים, כאמור, מניסיון החיים של עזריאלי עצמו: היותו ניצול שואה, איש חינוך ומורה לשעבר, יהודי שחי בתפוצות ואב לבן בוגר בעל תסמונת האיקס השביר.

"המחלה לא שואלת אותך מה מצב חשבון הבנק שלך", אומרת נעמי. "אין לה גבולות, וההתמודדות של המשפחה שלנו היא כמו של כל משפחה אחרת. זו הסיבה שאנחנו תורמים כסף, כדי לסייע גם למשפחות אחרות במצב הזה להתמודד, ואנחנו שואפים להגדיל את פעילותנו בתחום הזה, בעיקר של מבוגרים בעלי לקויות. ילדים בעלי לקויות הם חמודים ויוצרים רצון לדאוג להם. לעומת זאת, אנשים נוטים להירתע ממבוגרים בעלי לקויות. התחום הזה מוזנח מאוד בתודעה של אנשים, וצריך לשנות את זה".

לשבור את השתיקה של ניצולי השואה

תחום פעילות נוסף של הקרן הוא הנצחת השואה. ב־1989, כשעלה מסך הברזל, לקח עזריאלי את בנותיו נעמי ודנה לטיול שורשים במזרח אירופה. הטיול הזה הוליד את הרעיון להקמת הוצאה לאור שתפרסם סיפורי שואה של ניצולים יהודים שעברו להתגורר בקנדה. עד כה פורסמו בשנתיים האחרונות 15 ספרים, ומתוכננים רבים נוספים. "אנחנו מקבלים משובים מצוינים גם מקוראים לא יהודים. אני מרגישה שבעקיפין הספרים מקרבים אנשים להבין את היהודים ומהווים תשובת נגד לאנטישמיות.

"דוד לא דיבר על העבר כשהיינו ילדים", נזכרת נעמי, בהתייחסותה לילדותו של אביה. "לימים גיליתי שהשתיקה הזאת נפוצה מאוד בקרב ניצולים. אבי העדיף לספר לנו על הילדות השמחה שהיתה לו, אבל מדי פעם היו פיסות מידע על השואה נכנסות לשיחה, ואז כולנו היינו משתתקים ומנסים להרכיב את פיסת המידע".

פעילות הקרן בתחום החינוכי כוללת פרויקט של מכון עזריאלי להעצמה חינוכית של בני נוער שמערכת החינוך הרגילה כמעט ויתרה עליהם, ושיפור הכישורים הלימודיים והחברתיים שלהם כדי למנוע נשירה. במקביל, תוכנית "עמיתי עזריאלי" מעניקה מלגות לימוד וקיום נרחבות לסטודנטים לתארים מתקדמים. "אבי מאמין גדול בצדקה ובתיקון עולם. אנחנו עושים לא מעט, אבל יש עוד הרבה עבודה".