אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: האישור שניתן לזליכה להרצות היה בעייתי

מבקר המדינה: האישור שניתן לזליכה להרצות היה בעייתי

כשכיהן כחשב הכללי באוצר ביקש ירון זליכה להרצות במקביל באקדמיה. בקשתו לא עמדה בקריטריונים של תקנון שירות המדינה ואושרה באופן חריג על ידי נציבות שירות המדינה

13.01.2010, 16:02 | אמנון אטד
בנובמבר 2003 פנה החשב הכללי לשעבר באוצר, ירון זליכה בבקשה להתיר לו להיות מרצה ובעל משרה ניהולית במכללה האקדמית קריית אונו. בשנת 2006 הודיע זליכה כי יש בכוונתו להרצות גם באוניברסיטה העברית בירושלים.

בדיקת המבקר העלתה, כי האחראים לנושא במשרד האוצר לא עמדו על כך שזליכה יגיש להם דו"ח מאושר על ידי המוסדות האקדמיים עם פירוט שעות העבודה הפרטיות שלו, כפי שנדרש בחוזי נציבות שירות המדינה הנוגעים למועסקים בחוזי בכירים. לדברי המבקר, "בדיקה כזו הייתה מעלה כי היקף עבודתו הפרטית של העובד (זליכה - א.א.) חורג מהמותר וגדול פי כמה מזה שביקש בעבורו היתר".

בקשתו של זליכה להיתר לא עמדה בתנאי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) ולכן הועברה לטיפול נציבות שירות המדינה, שאישרה באופן חריג את בקשתו לשמש כמרצה ודחתה את בקשתו לשמש במשרה ניהולית בשל האיסור שבהוראות התקשי"ר ובשל חריגה מהשכר המותר. בתגובה הגיש זליכה ערר על ההחלטה לנציב שירות המדינה.

בתשובה כתב הנציב לזליכה, כי הוא מקבל את הערר שהגיש וציין, כי "לאור הנימוקים המפורטים במכתבך, ובפרט העובדה שמדובר בתפקיד אקדמי מובהק הקשור בהוראה במוסד להשכלה גבוהה, אינני רואה מניעה לאישור הבקשה לעבודה פרטית, על פי הקריטריונים המקובלים להיתרים לעבודה פרטית למנכ"לים ונושאי משרה מקבילות".

לדעת מבקר המדינה, נוסח תשובת הנציב בעייתי, שכן עצם העברת הבקשה לטיפול הנציבות מעידה שלא התאימה לקריטריונים הקבועים בתקשי"ר, ועל כן תמוה שהבסיס לקבלת הערר ולאישורה היה "על פי הקריטריונים המקובלים". לדברי המבקר, אין לקבל את הסברי הנציבות, שכן בקשתו של זליכה לא עמדה בתקנות התקשי"ר ביחס לשעות העבודה ולשכר ששולם בגינה, ולכן להיתר שנתן הנציב לא היה מקום מלכתחילה.

כשפג תוקף ההיתר לעבודה פרטית, העביר זליכה בקשה נוספת להיתר, ובה דיווח כי בשנת הלימודים שלאחר מכן (תשס"ה) אין בדעתו להמשיך בהרצאות, אלא להנחות סמינריון בלבד. ואולם בניגוד לדברים אלו עולה מהדיווח של המכללה למועצה להשכלה גבוהה כי היקף עבודתו של זליכה במוסד דווקא גדל באופן ניכר באותה שנה.

בספטמבר 2006 הגיש זליכה בקשה להתיר לו להרצות בנוסף גם באוניברסיטה העברית והצהיר כי ירצה בה שעה אחת בשבוע בסמסטר אחד. האוניברסיטה מסרה למשרד מבקר המדינה כי זליכה הרצה כל הסמסטר שעתיים אקדמיות בשבוע.

בתשובה שמסר למבקר המדינה באוקטובר 2008 ציין זליכה, כי במחצית מהסמסטר הרצה בשיעור שנפרס על פני שעתיים אקדמיות.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2008, טען זליכה כי הכשלים המתוארים בדו"ח הביקורת אינם כשלים שלו אלא של אחרים, ובכלל זה עובדי המינהל והייעוץ המשפטי במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה. לדבריו, הוא לא נדרש להמציא אישור ממקום העבודה הפרטי, ואילו היה מתבקש, היה עושה זאת.

בנוסף טען זליכה, כי היקף עבודתו לא חרג מהמותר, והדיווח שמסרה המכללה האקדמית קריית אונו למועצה להשכלה גבוהה על היקף עבודתו איננו מעניינו ואין הוא קשור אליו. לטענתו, דיווחיו תאמו את הסכמי ההעסקה שלו עם המכללה ואת היקף עבודתו בפועל. משרד מבקר המדינה, לעומת זאת, מציין כי היקף עבודתו של זליכה, כפי שעולה מהמסמכים, גדול מהנטען על ידו.

תגובת דובר משרד מבקר המדינה: אני לא מאשר ולא מכחיש שהעובד שאליו מתייחס הקטע בדו"ח הוא החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה.

תגובת ירון זליכה: אני לא מתייחס לשום דבר שלא קשור אלי.

לכתבות נוספות מדו"ח המבקר לשנת 2010 לחצו כאן

תגיות