מבקר המדינה: הממשלה נכשלה בסיוע לייצואנים

אף שממשלת ישראל הכירה כבר בשנת 2007 בהשפעות שעשויות להיות לייסוף החד של השקל על הכלכלה הישראלית ובצורך לסייע ליצואנים, בפועל נכשלו משרדי הממשלה הרלוונטיים ולא הצליחו להעניק לייצואנים סיוע משמעותי, כך קובע מבקר המדינה. משרד התמ"ת, משרד האוצר ומשרד התיירות התמהמהו חודשים ארוכים וכשכבר התחילו בהפעלת כלי הסיוע התגלו מרביתם כלא אפקטיביים.

מסוף 2007 כותב המבקר, הביא ייסוף השקל לשינוי מהותי לרעה בהיקפי הייצוא, במספר ההזמנות לייצוא ובמספר המועסקים בתעשייה ולפגיעה בתעשיית התיירות הנכנסת לישראל. באמצע 2007 מינה שר התמ"ת דאז, אלי ישי, את יו"ר המכון בזמנו דוד ארצי, לעמוד בראשות ועדה שתבחן את אמצעי הסיוע שניתן להעמיד לרשות הייצואנים על מנת לשפר את כושר התחרות שלהם שנפגע כתוצאה משחיקת שער הדולר. ועדת ארצי המליצה על שורה של כלי סיוע בעלות תקציבית כוללת של כ-457 מיליון שקל.

מכאן ואילך מצביע המבקר על שורה של מחדלים שבגינם הסיוע שניתן בפועל לייצואנים היה דל ולא משמעותי. בסוף 2007 מבקש משרד התמ"ת להעלות לדיון דחוף בממשלה את מסקנות ועדת ארצי ולהקים צוות משותף עם משרד האוצר שייבחן את המסקנות ויחליט כיצד ליישמן. הממשלה מקבלת את הפנייה ומחליטה על הקמת צוות יישום משותף רק שמונה חודשים לאחר מכן. הסיבה לעיכובים - מלחמות בין משרד האוצר למשרד התמ"ת.

לא נקבעו לוחות זמנים ומדדי הצלחה

גם לאחר שכבר החל הצוות שאישרה הממשלה לדון בכלי הסיוע לייצואנים שיש ליישם מתוך דו"ח ארצי, מצביע המבקר על שורה ארוכה של מחדלים בסיוע לייצואנים. צוות היישום בחר להתמקד רק בחלק מהמלצות ועדת ארצי בתקציב חד פעמי של 110 מיליון שקל. צוות היישום, קובע המבקר, לא תיעד את דיוניו ולפיכך לא ניתן ללמוד על מה ביסס את ההמלצות שלו. הצוות גם לא קבע מדדי הצלחה לאמצעי הסיוע שעליהם המליץ ולוחות זמנים להפעלתם.

כמו כן קובע המבקר, כי חלק משמעותי מתקציב הסיוע (64%) הוקצה לכלי סיוע שהתבררו בדיעבד כלא אפקטיביים, כך למשל הוחלט על הרחבת קרן הלוואות לייצואנים שתסייע להם בפעולות שיווק בחו"ל, אולם הקרן שהעמידה את הייצואנים בפני מכשולים ביורוקרטים רבים התגלתה כלא אטרקטיבית ובפועל חילקה הלוואות ב-2.6 מיליון שקל בלבד (מתוך תקציב של 70 מיליון שקל).

משרד התיירות לא יזם תוכנית סיוע

חיצי ביקורת מפנה המבקר גם אל עבר משרד התיירות. לדבריו, משרד התיירות היה מודע לפגיעה שנגרמה גם לתעשיית התיירות הנכנסת לישראל כתוצאה מייסוף השקל ולצורך לסייע לה. למרות זאת, הוא לא יזם תוכניות סיוע ייעודיות לתעשיית התיירות, ובחר לסמוך על משרדי התמ"ת והאוצר שיגבשו אמצעי סיוע שיספקו גם את צורכיהם של נותני שירותי התיירות. בדיעבד התברר שנותני שירותי התיירות אינם רשאים להשתמש באמצעי הסיוע שמשרד התמ"ת מעמיד לרשות הייצואנים התעשייתיים, כפי שנקבעו בתוכנית הסיוע. עקב כך, נותרו נותני השירות בענף התיירות ללא סיוע.

מבקר המדינה קובע כי נוכח חשיבותו של הייצוא לצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי, על משרדי הממשלה הרלוונטיים, קרי משרד התמ"ת, האוצר והתיירות לבצע הערכה מחודשת בדבר אפקטיביות אמצעי הסיוע העומדים לרשות הייצואנים.

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "משרד התמ"ת לא מגיב לדו"חות מבקר המדינה בתקשורת. התגובה ניתנה למבקר המדינה והיא תתפרסם במסגרת הדו"ח".

תגובת משרד התיירות: "משרד התיירות מאמץ את המלצות מבקר המדינה ויבצע הערכה מחודשת בדבר אפקטיביות אמצעי הסיוע העומדים לרשות היצואנים.

"יש לציין עם זאת, כי שנת 2008 היתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, שהביאה לשיא בפעילות וברווחים של כל הגורמים בתעשיית התיירות. נוכח ייסוף השקל, סייע משרד התיירות באותה שנה ליצואנים, בעיקרם המלונאים וסוכני התיירות הנכנסת, בתגבור פעולות השיווק בתקציבים הנאמדים במיליוני שקלים, אשר הביאו לגידול משמעותי בתיירות הנכנסת. בנוסף, הצליח משרד התיירות לקבל תקציב מיוחד נוסף, בסך 20 מיליון שקלים ממשרד האוצר, שסייע גם הוא לתגבור פעולות השיווק."

לכתבות נוספות מדו"ח המבקר לשנת 2010 לחצו כאן