אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך תהפכו את הגג שלכם למקור הכנסה קבוע באדיבות חברת סולאר פאוור

כך תהפכו את הגג שלכם למקור הכנסה קבוע

47 מיליון שקל - זה הסכום שמחכה למי שמעוניינים להרוויח מייצור חשמל על גג ביתם. כלכליסט בדק: מהם הצעדים להתקנת מערכת סולארית פרטית, ומתי זה משתלם

17.01.2010, 09:31 | רויטל חובל

כבר יותר משנה עברה מאז החליטו ברשות החשמל לחלק 47 מיליון שקל בשנה, ומעטים באים לקחת. ביולי 2008 העמידה הרשות מכסה של 15 מגה־ואט לצרכנים פרטיים המעוניינים לייצר חשמל סולארי על גג ביתם. בתמורה תרכוש חברת החשמל את החשמל בתעריף של 1.97 שקלים לכל קוט"ש (שעודכן בשבוע שעבר ל-2.04 שקלים), ובסך הכל, 47 מיליון שקל לכל המגזר הפרטי. משוואה כזו אמורה היתה לגרום לתורים של מתעניינים לצבוא על דלתות חברת החשמל, אבל עד כה נוצלו כ־9% בלבד מהמכסה.

ההיענות הנמוכה גרמה לרשות החשמל לחשוב על אמצעים לעידוד בעלי הגגות הפרטיים להפיק חשמל סולארי. רגע לפני שהרשות מעלה קמפיין בנושא, פנה "כלכליסט" לחברות האנרגיה הסולארית המרכזיות בשוק, ובדק מה עצר את הצרכנים הפרטיים עד כה, ובמה כרוכה הדרך לקבלת הצ'ק.

מה מרתיע בתהליך?

 

הבירוקרטיה: אם המערכת הסולארית גדולה מ־4 קילו־ואט, הצרכן הפרטי צריך לפתוח תיק עוסק מורשה ולהגיש דו"ח שנתי לצורך החזרי מס, מספרת טלי נחושתן, מנכ"לית סולאריה, חברת האנרגיה הסולארית של שיכון ובינוי.

פאנלים סולאריים, צילום: בלומברג פאנלים סולאריים | צילום: בלומברג פאנלים סולאריים, צילום: בלומברג

חוסר סבלנות: ההשקעה תחזיר את עצמה אחרי כ־12 שנה. ""ייתכן שרכישת המערכת עם החזר ההשקעה הארוך לא יצרו הזדמנות מאוד אטרקטיבית לבעלי הגגות הפרטיים", מסביר חזי חיים מברן רביב, המתמחה בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

חסם רגולטורי: "אי אפשר להעתיק את המערכת כשעוברים דירה", מסבירה נחושתן. "רוב האוכלוסייה עוברת דירה כל שבע שנים ואילו ההסכם עם חברת החשמל הוא ל־20 שנה".

החברות לא רואות בצרכנים קהל יעד: הדרך הקלה והנפוצה להתקנת מערכת לייצור חשמל סולארי היא באמצעות אחת מהחברות להפקת אנרגיה מתחדשת הפעילות בשוק. הללו מציעות, תמורת תשלום מוסכם מראש, שירותי התקנה, רישוי וייעוץ שמפלסים את הדרך לגג מצופה קולטי שמש. הבעיה היא שרוב החברות תופסות את שוק הגגות הפרטיים כמינורי ונושאות עיניים למתקנים גדולים יותר.

איפה מתחילים?

 

בדקו שיש לכם גג מספיק גדול: ההתקנה אמורה אמנם להיות מתאימה לכל בעל גג. בפועל, היא רלבנטית יותר לבעלי בתים פרטיים, מכיוון שבגגות של בניינים משותפים אין לרוב מספיק מקום והצורך בקבלת אישור מכל דיירי הבניין מקשה גם הוא על היוזמה. אז מהו הגודל הנדרש? המערכת הקטנה ביותר, בהיקף של 1 קילו־ואט, דורשת שטח של כ־10 מ"ר. למערכת של 4 קילו־ואט, ההיקף המרבי הפטור ממס, נדרש שטח של 40 מ"ר לפחות, מספרים בחברת ברן רביב. אם רוצים לנצל את ההיקף המקסימלי של מערכות פרטיות, העומד על 15 קילו־ואט, יידרש לכך גג של כ־150 מ"ר.

הגישו בקשה להיתר בנייה: בקשה כזו יש להגיש לוועדה המקומית ברשות המוניציפלית. משך זמן הטיפול בבקשה משתנה מעירייה לעירייה. ברשויות המקלות, התהליך נמשך כחודש וחצי, וברשויות מקשות, התהליך עשוי להימשך אף שמונה חודשים. מי שנרתע מהביורוקרטיה יכול לשכור את שירותיה של אחת החברות המקצועיות הדואגות לאישורים מול הרשויות.

הגישו בקשה לרישיון מחברת החשמל: לאחר קבלת ההיתר מהרשות המקומית, יש צורך לקבל רישיון מחברת החשמל - באופן זה יהיה ניתן לקבל את הכסף עבור מכירת החשמל הסולארי. את טופס הבקשה ניתן להוריד באתר החברה, שם מתחייבים לחזור עם אישור עקרוני בתוך שבועיים ולחבר את המתקן לרשת החשמל בתוך שלושה חודשים.

רכשו את המערכת: קיימת אפשרות לרכוש ולהתקין את המערכת הסולארית באופן עצמאי דרך היצרניות הרבות בחו"ל או דרך החברות הסולאריות שמייבאות את המערכות. הדרך הנפוצה היא לרכוש מערכת דרך חברה מקצועית שתוכל לסייע בייעוץ והתאמה. היתרון של החברות הוא בקבלת אחריות להתקנה ולתפוקה, זאת מאחר שהתקנה לא מקצועית עלולה לפגום ביעילותה של המערכת. מי שמעוניין בדרך העצמאית יחסוך כסף, אך חשוב לדאוג שלמערכת שרוכשים תהיה אחריות.

כמה צריך להשקיע?

 

הוצאה ראשונית: עלות המערכת תלויה במרכיביה, בסוג הפאנלים הנבחר וביצרן. עלות הקמת מערכת סולארית קטנה בהספק של 4 קילו־ואט לבית פרטי עולה כ־130 אלף שקל בממוצע. מערכת של 15 קילו־ואט תעלה 260–300 אלף שקל בממוצע. המחירים כוללים התקנה ומתייחסים לרכישה שמתבצעת באמצעות החברות המקצועיות. חברות אלו גובות גם תעריף משתנה של אלפי שקלים תמורת הייעוץ, ההדרכה והסיוע בקבלת ההיתרים.

הוצאות נוספות: בכל שנה יש להוסיף דמי תחזוקה וביטוח שמסתכמים בכ־1,850 שקל, כך לפי הערכות חברת ET סולאר. לאחר עשר שנים יש להחליף חלק מהציוד שעלותו מסתכמת בכ־10,000 שקל. ההכנסות ממערכות הקטנות מ־4 קילו־ואט פטורות מתשלום מס הכנסה. מערכות בהיקפים גדולים מכך יחויבו במס הכנסה בהתאם לגודלן ולהכנסות אחרות של הבעלים.

מתי מתחילים להרוויח?

 

הביטוח של החברה המקצועית והחוזה מול חברת החשמל מבטיחים הכנסה שנתית של לפחות 12 אלף שקל בשנה הראשונה למערכת של 4 קילו־ואט. עם הזמן, התפוקה של המערכת יורדת בשל התיישנותה בקצב של עד 0.8% בשנה. לפי המודל הזה, תקופת ההחזרה תימשך 12 שנה, זאת בעוד שחברות שונות טוענות כי ניתן להחזיר את ההשקעה בתוך פרק זמן קצר יותר של שמונה־תשע שנים. 

תגיות

43 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

42.
18 לך תלמד חשבון, חשבונאות והשקעות לפני שאתה ממליץ על משהו
בפירוש אין לך מושג מה אתה עושה. בהתקנת המערכת אתה מסכן סכום של 6 ספרות שקרוב לודאי יהיה שווה אפס בתוך 10 שנים , מה עוד שאתה לא יכול לממש אותו ולהפוך אותו למזומן. אתה צריך תזרים חזק מאוד בשביל שהעסק הזה יתקתק ועדיין אתה לוקח על עצמך סיכון גדול מאוד לדעתי הרבה הרבה יותר גדול מהשקעה במדדי מניות רצופה במדדי מניות לתקופה של 15-20 שנ. סופת ברד אחת והקרן שלך שווה רבע... איפה הוצאות הביטוח ומה בכלל הם מכסות באמת? תזרים הגיוני על כזה סיכון צריך להתקרב ל25-30 אלף לשנה כל הנחה מהמספר הזה משמעותה הפסד לטווח הארוך. תבדוק כמה אתה יכול לקבל באגח צמוד מדד לתקופה הזאת אל תסתנוור מהחזר עלוב של 1000 שח לחודש בעוד שהקרן נאכלת בסכום דומה ואף יותר. ולא הכנסתי הוצאות מימון, אם יש כאלו אתה ממש טמבל.
משקיע ותיק , ירושלים  |  18.01.10
41.
האותיות הקטנות
מה שהרבה לא יודעים, זה שכל שנה (החל מ2012 אם נדייק), התשלום למעשה קטן ב-4% ומעלה. יש נוסחה המפורטת תחת קישור "אמת מידה נספח ב" באתר של חברת החשמל, בדף "מתקנים פוטו-וולטאים קטנים". לפי הנוסחה ב2012 מקבלים רק 96% ממה שמייצרים, ב-2013 רק 92% וב-2014 רק 88.5%. לגבי השנים שלאחר מכן לא מפורסמת כרגע נוסחה.
18.01.10
לכל התגובות