מה בין קליטה וחוסן פיננסי?

העלייה מתקשרת בעיקר עם קשיי שפה, מאבק למציאת תעסוקה, השגת דיור ובידול תרבותי. באשדוד, שבה שיעור העולים הוא כ־35% מאוכלוסיית העיר, המושג "עלייה" מקבל ערך מוסף, בעל השפעה מרחיקת לכת על התפתחותה הכלכלית והתרבותית של העיר.

מאז החלו גלי העלייה מחבר המדינות הכפילה אשדוד את אוכלוסייתה ל־230 אלף תושבים, נהפכה לעיר החמישית בגודלה בישראל, התבססה כמרכז תרבות, אמנות וספורט ומאיישת את המקום הראשון זה שלוש שנים ברציפות כעיר בעלת החוסן הפיננסי הגבוה ביותר במדינת ישראל לפי מדד B.D.I. נתונים אלו מתעצמים במיוחד לנוכח העובדה שאשדוד מדורגת באשכול 5 במדד הדירוג הסוציו־אקונומי.

האם מתבקש ליחס תופעה סותרת זו לעלייה ולעולים? נראה שהתשובה חיובית.

אשדוד היא דוגמה מיוחדת לעיר שמזהה את המרחב עם שונות תרבותית ומנצלת אותו באופן מיטבי. היא מאפשרת לרב־תרבותיות לקבל ביטוי בכל היבטי החיים של התושבים, ותיקים ועולים כאחד, והתוצאה היא העצמה תרבותית וכלכלית מרשימה.

יש שיאמרו שחיים בתת־קהילה של בני אותו מוצא הם אינדיקציה לכישלון הקליטה. באשדוד מוכח כי העולים בוחרים בכך בעיקר בשנים הראשונות, לצורך השגת רשת תמיכה, אך ככל שמעמדם מתבסס, משתלבים העולים בקרב האוכלוסייה הוותיקה בקצב הטבעי לתהליך כה מורכב ומשמעותי.

העולים שבאו עם נתוני השכלה ומקצועות נדרשים יצרו מאגר עובדים איכותי, זמין וזול, שהביא לאשדוד מפעלים חדשים ותרם להרחבתם של מפעלים קיימים.

העלייה תרמה לפיתוח תהליכים ומצוינות שתרמו לקידום חינוך מדעי, דוגמת בתי הספר לתגבור מדעים ולפיתוח כלכלה אלטרנטיבית, באמצעות מילוי נישות שהיו חסרות בשוק הישראלי בתחומי המסחר והתעשייה.

העלייה העקבית ברמת החוסן הכלכלי של אשדוד תואמת את הצמיחה במספר העולים והשתלבותם בשוק העבודה. שיפור ניכר במדד זה חל כאשר פותחה מדיניות "הקליטה הישירה", שבמסגרתה העולים מודרכים טרם עלייתם לקחת אחריות אישית על מרכיבי קליטתם ולא להסתמך רק על סיוע ממשלתי. הנתונים מלמדים שכל מאה עולים מחבר המדינות מייצרים לעצמם 13–20 מקומות עבודה באמצעות פתיחה וקידום של יוזמות כלכליות.

בתחום הביקושים לדיור אפשר לראות התפתחות לפי יכולתם הכלכלית של העולים. רבעים שלמים פותחו כדי לתת מענה הולם לדרישות הדיור בשנות העלייה הגדולה, ואזור קו החוף של אשדוד פותח בסטנדרטים גבוהים ביותר כדי לתת מענה לצרכים שהוכתבו על ידי העולים מצרפת, ש"כבשו" אותו בסערה וגרמו לעליית מחירים מסחררת בדירות בקו הים.

גלי העלייה תרמו באופן ניכר לקביעת מעמדה של אשדוד כעירייה היציבה בישראל לפי דירוג ה־B.D.I זו השנה השלישית ברציפות. ככל שפיתוחה הכלכלי של אשדוד מתעצם, יכולה העירייה לעמוד במימון ההולך וגדל של תוכניות הביצוע שלה העומדות בשנת 2010 על תקציב של 1.08 מיליארד שקל בשוטף ועוד כ־610 מיליון שקל לתקציב הפיתוח.

תרומת העלייה לחיזוקה התרבותי והכלכלי של אשדוד מצדיקה את המשאבים העצומים שהעיר משקיעה בקליטה, בצד המחויבות האמיתית למימוש החזון הציוני שאשדוד היא יישומו בפועל.

הכותב הוא ראש עיריית אשדוד. העיר מארחת את כנס אשדוד לעלייה ולקליטה ב־25 בינואר בהשתתפות ראש הממשלה, שר החוץ, השרה לקליטת עלייה, שר המשפטים ובכירי הממשל והמשק.