תאגיד סימנס בוחן השקעה באנרגיית הרוח בישראל

בעוד עיני היזמים הישראלים נשואות אל האפשרות להפיק חשמל מהשמש, גם תחום הפקת החשמל מאנרגיית הרוח מתחיל לצבור תאוצה בישראל. רשות החשמל אמורה לפרסם עד סוף ינואר את התעריף החדש לסבסוד הענף, שנחשב לנפוץ ביותר בעולם בתחום האנרגיה המתחדשת. ההערכה בקרב המומחים בתחום היא כי בדומה למודל הסולארי, הטרנד הבא יהיה ענף הרוח.

אך בעוד שעוצמת קרינת השמש הגבוהה בישראל מהווה מוקד משיכה למשקיעים זרים, מעל ענף הרוח עדיין מרחף המיתוס כי אין במדינה מספיק רוח. קונצרן סימנס הגרמני צפוי להפריך מיתוס זה. ל"כלכליסט" נודע כי התאגיד החל להתעניין בחברות מקומיות הפעילות בתחום כדי לתקוע יתד בפוטנציאל הישראלי להפקת חשמל מרוח.

ישראל ופרויקט האנרגיה הגדול בעולם לנדאו מקדם הצטרפות ישראל למיזם דזרטק ל"כלכליסט" נודע כי שר התשתיות ייצא לגרמניה במטרה לשלב את ישראל בפרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, בהם גם מיזם האנרגיה הגדול בעולם ליאור גוטמן ורויטל חובל, תגובה אחתלכתבה המלאה

סימנס כבר ביצע מהלך דומה בישראל, כאשר באוגוסט 2009 השקיע 15 מיליון דולר בערבה פאוור תמורת 40% מהחברה, המתעתדת להקים תחנות כוח פוטו־וולטאיות בישראל. מאוחר יותר, באוקטובר, סימנס רכש את חברת סולל בסכום של 418 מיליון דולר. אך בניגוד לרכישת סולל שהיא חברת טכנולוגיה, סימנס מעוניין לתקוע יתד בחברה מקומית שתקים חוות בישראל וכך תוכל לספק לה ציוד.

טורבינות על הגגות

ההסדרה שפרסמה רשות החשמל עוד בספטמבר 2009 להקמת טורבינות רוח קטנות עברה בשקט יחסי. בדיוק כפי שהגגות הישראליים מתחילים להתכסות אט־אט בפאנלים סולאריים, ניתן כבר מספטמבר להתקין טורבינת רוח על גג מבנה ולמכור את החשמל שמיוצר לחברת החשמל בחוזה למשך 20 שנה. המכסה שקבע משרד התשתיות עבור טורבינות קטנות עומדת על 30 מגה־ואט ומתוכה נוצלו עד היום רק 0.3 מגה־ואט. התעריף למתקנים ביתיים עד 15 קילו־ואט עומד על 1.65 שקלים לקוט"ש, ולמתקנים למגזר העסקי בהיקף ייצור של 15 קילו־ואט עד 50 קילו־ואט - עומד על 1.29 שקלים לקוט"ש. החל ב־2012 יופחת המחיר בשיעור שנתי של 2% בכל שנה.

עידן הרוח בישראל החל עוד ב־1980, אז החליט משרד התשתיות לבחון את הנושא. חברת מי גולן, בבעלותם של ד"ר אברהם מלמד וד"ר צהל הראל, בדקה עם משרד התשתיות את הפוטנציאל הישראלי לניצול אנרגיית הרוח, וכך נולדה חוות הרוח הראשונה בישראל שהוקמה על ידי מי גולן ב־1992 בתל עסניה שברמת הגולן. החווה כוללת 10 טורבינות רוח בהיקף ייצור של 6 מגה־ואט.

היעד שקבעה הממשלה לפני כשנה, בינואר 2009, לייצר 10% מהיקף תצרוכת החשמל ב־2020 תוך שימוש באנרגיות מתחדשות ויעד ביניים לייצור 5% עד 2014, דרבן משקיעים בינלאומיים להתעניין בשוק בישראל. מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח סבור שאת החלק הארי ליישום היעד יתרום הענף התרמו־סולארי. צמח מעריך כי מתוך ה־10%, המוערכים ב־4,000 מגה־ואט ב־2020, 2,000–2,500 מגה־ואט יהיו מאנרגיה תרמו־סולארית, 1,000 מגה־ואט מאנרגיית רוח והיתרה מאנרגיה פוטו־וולטאית.

טורבינות רוח. הטרנד הבא? | צילום: איי אף פי

המשקיעים הזרים באים

יעדים אלה, לצד העלייה במודעות לשימוש באנרגיות מתחדשות, הביאו את חברת האנרגיה האמריקאית AES לחתום באפריל 2008 על הסכם שיתוף פעולה בפרויקט להקמת חוות רוח בהיקף ייצור של 380 מגה־ואט, בהשקעה של 600 מיליון דולר. מדובר בשיתוף פעולה פרויקטאלי ולא השקעה בחברה. בסך הכל יוצבו בחווה כ־150 טורבינות בשטח שיתפרש על פני כ־140 קמ"ר בצפון־מזרח רמת הגולן. החברות כבר קיבלו רישיון לייצור חשמל מרשות החשמל וממשרד התשתיות לשלב הראשון שיספק 200 מגה־ואט בעלות 330 מיליון דולר. ל"כלכליסט" נודע כי AES בוחנת אפשרות להשקיע בפרויקט גדול נוסף בדרום הארץ.

עו"ד אורי נוי, שותף במשרד ארדינסט, בן נתן ושות', שייצג את AES בשיתוף הפעולה, אומר כי "AES נחושה בצורה יוצאת דופן להשקיע באנרגיה מתחדשת בישראל. היא רואה פוטנציאל גדול בפרויקט הזה. התחום הזה מקופח ביחס לאנרגיה הסולארית. יש בארץ פוטנציאל ושום דבר לא מומש. חוץ מזה, הסולארי הוא טרנד - לקיפוח הזה אין הצדקה".

מאז פרסום התעריף לייצור מתקנים סולאריים קטנים ביולי 2008, קמו יותר מ־70 חברות המספקות שירותים להתקנת מערכות סולאריות. נוי מעריך כי בתחום אנרגיית הרוח זה לא יקרה. "זה תחום יותר מורכב. יש לו סף כניסה יותר גבוה כי דרושה מקצועיות ומומחיות גבוהה. זה לא רק פאנלים סולאריים".

לאחרונה גם סימנס החל להתעניין בפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל. סימנס מעריך כי 45%–55% מהפוטנציאל באנרגיית רוח בישראל מצוי ברמת הגולן, 25%–40% באזור ערד ו־10%–15% באילת. ל"כלכליסט" נודע כי החברה מנהלת מגעים להשקעה באחת החברות הישראליות הבולטות בתחום.

שלמה שמלצר | צילום: שחר צרפתי

שמלצר מתעניין ברוח

איש העסקים שלמה שמלצר הקים כבר לפני כשנה וחצי חטיבה תחת החברה שבשליטתו, אפקון, העוסקת רק ברוח. את פעילות הרוח בחברה מנהל ד"ר אלי בן־דב, סגן מנהל אגף תכנון ופיתוח לשעבר בחברת החשמל, שריכז את התחום בעיסוקו בחברת החשמל ואז פרש. אפקון אנרגיית רוח מתכננת להקים חוות טורבינות רוח בערבה בהיקף ייצור של 50 מגה־וואט בעלות של 80–100 מיליון דולר ופרויקט נוסף בגלבוע וברמת סירין שבגליל התחתון בהיקף של 50 מגה־ואט בהשקעה של 70 מיליון דולר.

חברה נוספת היא חברת קינטיק שאת הפעילות בתחומה מרכז שלמה מילוא, מנכ"ל תעש לשעבר. החברה עורכת בימים אלה מדידות רוח בערד, ול"כלכליסט" נודע כי היא ומי גולן הן החברות המנהלות מגעים מול סימנס.

עד עכשיו התמריץ לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח היה מורכב מרכיב ייצור בתוספת פרמיה בגין מניעת זיהום אוויר. רכיב הייצור, שהוא עלות ייצור החשמל הקונבנציונלי, עומד כיום על 33.29 אגורות לקוט"ש והוא מתעדכן על ידי רשות החשמל. עד היום הפרמיה בגין מניעת זיהום עמדה על 8 אגורות ולאחר העדכון שעשה המשרד להגנת הסביבה הוא עומד היום על 11.63 אגורות לקוט"ש. עדכון הפרמיה טרם נכנס לתוקפו וכפוף לאישור רשות החשמל. אם לא יהיו שינויים, המחיר יעמוד על כחצי שקל בלבד. ההסדרה שפורסמה מיועדת לשש השנים הקרובות או עד שתיגמר מכסה של 500 מגה־ואט.

הבעיה עם התעריף הנוכחי היתה שמרכיב הייצור משתנה, ולעתים יכול לרדת, בהתאם לעלויות הנפט והפחם בעולם. הבנקים סירבו לממן פרויקטים מהסוג הזה בגלל הסיכון ופנו לרשות החשמל שתפעל בעניין. מנכ"ל רשות החשמל, אילן סולימאן, מסביר שבמסגרת השימוע יישאר בחישוב מרכיב הייצור, אך נקבע שהמחיר לא יוכל לעלות מעל 10% או לרדת מתחת ל־10%. לעניין התפתחות הענף אמר סולימאן כי "עלויות הפקת חשמל מאנרגיית רוח הן תחרותיות במשק. אנחנו מעריכים שהעדכון בתעריף ייתן בסיס לחברות לפעול מול המערכת הבנקאית ולהקים פרויקטים".

"פוטנציאל לגידול"

אחת הבעיות בשוק הרוח הישראלי הוא שנעשה מיפוי חלקי בלבד של הפוטנציאל. מנכ"ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, אמר ל"כלכליסט" כי תחום אנרגיית הרוח בעולם הוא לא שוק ענק, אבל הוא שוק מתקדם. "היעד הממשלתי לייצור אנרגיות מתחדשות שם את ישראל על המפה כי אין בהרבה מקומות בעולם אפשרות להקים תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות.

"אנחנו מעוניינים ליישם מודל השקעה (אקוויטי) במיזמי רוח. בתחום של אנרגיות מתחדשות, סימנס רואה בפעילות הממשלתית לעידוד שימוש באנרגיה מתחדשת פוטנציאל לגידול משמעותי בפעילות העסקית בישראל, גם בתחום הסולארי וגם בתחום הרוח", הסביר טוקמן.

בעיית צפרות

מנכ"ל ג'נרל מהנדסים, אורן גיזנפלד, מספר שהחברה, שהיא שותפה של GE בישראל, בדקה את האפשרויות להקים טחנות רוח לפני הרבה שנים. "יש מעט אתרים בישראל שמתאימים. אלה שכן יכולים להיות כלכליים. היינו מעורבים בזה לפני הרבה שנים בישראל ויש הרבה מכשלות. התהליך הסטטוטורי והסביבתי מאוד מסובך. יש התנגדות גדולה של הגופים הירוקים בגלל ההשפעה על הנוף האדריכלי של הסביבה וגם בעיה של הצפרות בארץ, כי המקומות שבהם יש רוח מתאימה מלאים בציפורים".

ל"כלכליסט" נודע כי ג'נרל מהנדסים נמצאת במשא ומתן מול בעלי קרקעות ביישובים המעוניינים להקים פרויקטים בתחום הרוח.

גיזנפלד מסביר שבניגוד לענף הסולארי, המפתח בענף הרוח הוא המדידות. "בתחום הסולארי, כל אחד יכול לשים על הגג לוחות סולאריים ואצל כולם זה יפיק אותו חשמל. ברוח יש חשיבות למדידת רוח לטווח ארוך ולידע המקצועי כדי למקם את הטורבינה במקום הנכון".

נוסף על כך, מסביר גיזנפלד, רוב הפרויקטים הגדולים בתחום ממומנים על ידי בנקים זרים שנסוגים מהשקעה באזור בעייתי מבחינה פוליטית כמו רמת הגולן. עם זאת, גיזנפלד מעריך שהשוק יתפתח עם הזמן, ובדומה לשוק הסולארי, ככל שיהיו יותר יוזמות, תתבהר הרגולציה.