לאילו הטבות זכאים עולים חדשים?

האמירה המחויכת משנות החמישים על כך שהמילה הראשונה הנרכשת בעברית היא "סבלנות" כנראה עדיין תקפה. כך בוודאי חשו רבים מ־16,738 האנשים שעלו אשתקד לארץ. עולים חדשים המגיעים לארץ זכאים לקבל כמה הטבות פיננסיות, החל בסל קליטה וכלה במענקים, פטור ממכס ועזרה בתשלום שכר דירה. גובה הסכומים ואופי ההטבה משתנה בהתאם לנתונים האישיים של העולה, כמו מצב משפחתי, ארץ המוצא או גיל. אלא שרבים מהמעורבים בקליטת העלייה טוענים כי הסל קטן מדי. לקראת כנס אשדוד לעלייה וקליטה שיתקיים ב־25 בינואר ריכז "כלכליסט" את רשימת ההטבות המוענקת.

עדיף לבד מחקר: שיעור העצמאים בקרב העולים החדשים - גבוה מזה שבכלל האוכלוסייה עוד עולה מהמחקר כי מספר הנשים העצמאיות בכלל האוכלוסייה הוא כ-63 אלף, ואילו מספר הגברים - כ-131 אלף תומר אביטל, 3 תגובותלכתבה המלאה

מה מקבלים העולים

סל קליטה: סל הקליטה שמקבלים העולים עם הגעתם לארץ אמור להקל מעט על ההיטמעות בחברה הישראלית. משפחה של זוג הורים ושני ילדים מעל גיל 4 תקבל, לדוגמה, סל קליטה של כ־43 אלף שקל, הכולל סכום בסיסי של 30,100 לזוג הורים, ותוספת של 6,200 שקל עבור כל ילד בן 4–18. עבור ילדים מתחת לגיל 4, יקבלו ההורים העולים סכום של 9,338 שקל. התשלום הראשון למשפחה מתבצע כבר עם הנחיתה בנתב"ג במזומן, וחלק אחר ממנו מופקד בהמשך ישירות לחשבון הבנק של העולים.

דוריס קריף, אחראית על סל הקליטה במשרד לקליטת עלייה, אומרת כי "ללא ספק סל הקליטה קטן מדי, במיוחד ליחידים. במשך זמן רב מצב זה, לדוגמה, מנע עלייה של יחידים משכילים ולכן אנחנו מנסים לשכנע את משרד האוצר להגדיל את הסל. חשוב להבין כי מהניסיון שלנו שינוי בתמריצים כלכליים משנה גם את תמהיל העולים וגם את אופן הקליטה. כאשר נותנים מענקים ללמידה באולפן, כדי שעולים יסתגלו טוב יותר לישראל, הם עושים את זה ולאחר מכן מוצאים עבודה טובה יותר בארץ".

לאחר שגלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים הסתיימו בסוף שנות התשעים, החלה הממשלה בניסיונות לעודד עלייה ממדינות מערב אירופה וצפון אמריקה. עולים אלו כמובן אינם באים ברובם לשם שיפור רמת החיים הכלכלית, אולם בכל זאת, כדי להגדיל את התמריץ להגיע ארצה הוחלט כי מ־2002 לא יהיה הבדל בסל הקליטה בין עולים לפי ארצות מוצאם. ההבדלים היחידים שכן נותרו הם סיוע נוסף לעולי אתיופיה הכולל גם מענק כספי לרכישת ציוד בעת העברתם ממרכז קליטה לדיור קבע.

מענק ופטור ממכס: העולים המגיעים מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה ומערב אירופה זכאים לקבל פטור ממכס בעת רכישת מוצרים לבית. עולים ממדינות אחרות, בהן ארצות מזרח אירופה, אמריקה הלטינית, צפון אפריקה והודו, זכאים לקבל מענק מכס. מענק זה משולם לעולים בשני תשלומים: תשלום ראשון בעת קבלת תעודת העולה, בסכום של 1,178 שקל (סכום זה משולם ליחיד וגם למשפחה ובתנאי שביום קבלת מעמד העולה הוא בן 17 ומעלה), והתשלום השני של המענק - 1,855 שקל לעולה יחיד ו־3,894 שקל למשפחה - משולם לאחר שנה. נוסף על כך, עולים חדשים מכל הארצות יכולים לרכוש מכונית ללא מסים.

עולים חדשים בנתב"ג | צילום: גלעד קוולרציק

מימון שכר דירה: סיוע בשכר דירה משולם לעולה ישירות לחשבון הבנק שלו ממשרד הבינוי והשיכון לאחר שנה מיום העלייה. אם העולה נסע לחו"ל הסיוע מופסק וכאשר הוא שב לארץ הוא חייב להודיע ולבקש את המשך הסיוע ממשרד הבינוי והשיכון. משפחות חד־הוריות או חיילים בודדים זכאים לקבל סיוע מוגדל בשכר דירה. סיוע בשכר דירה משולם לעולים מעל גיל 18, ואילו סיוע למשכנתה משולם רק לעולים מגיל 21 ומעלה. את הסיוע ניתן לקבל עד חמש שנים מקבלת תעודת העולה (במקרים לא חריגים), כך שבשנה השנייה לעלייה מקבלים 402 שקל בחודש ובשנה החמישית לעלייה מקבלים 99 שקל בחודש.

מטופלים בלשכות

למרות סל הקליטה, רבים מהעולים החדשים מוצאים את עצמם רשומים לא רק במשרד לקליטת עלייה, אלא גם בלשכות הרווחה: 19% מהעולים מטופלים בלשכות אלה. לפי נתוני משרד הרווחה, כ־212 אלף עולים רשומים בלשכות, 19.5% מכלל העולים בארץ ו־18% מכלל המטופלים בלשכות. נוסף על עזרה בסבסוד גני ילדים, רפואת שיניים לילדים ועזרה סוציאלית כספית אחרת, משרד הרווחה מפעיל תוכניות שונות לעולים חדשים, אשר מקיפות 24,500 משתתפים בתקציב כולל של כ־11.7 מיליון שקל.

רוב התוכניות האלה מופנות אל יוצאי אתיופיה, כגון תוכנית חומש למשפחות מתפקדות וצעירים רווקים, שנועדה להכשיר מעבר מתלות בשירותי הרווחה לעצמאות כלכלית. התוכנית, שבה יש דגש על שדרוג תעסוקתי, התחילה השנה לפעול בארבעה יישובים (אשקלון, רחובות, נתניה ועפולה) ואמורה להתרחב לפי החלטת הממשלה.

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אומר כי "הגירה היא מציאות מגבירת סיכון ומצוקה, שעלולה להתגבר אצל חלק מאוכלוסיית העולים בישראל. במעבר מארץ לארץ מתמודדים העולים עם קשיי ההגירה על מכלול המרכיבים של תעסוקה, שפה, מסגרות לימודיות עבור הילדים, נושאים רפואיים, הבדלים באורחות החיים, בתרבות, ולעתים אף בדת. אוכלוסיות אלו פונות לעזרת מערכות הרווחה לקבלת סיוע וזוכות לטיפול מותאם כדי להתמודד עם מצוקותיהן החברתיות בפן ייחודי זה".