קופסה שחורה
במערכות הייעוץ של הבנקים מסתתרים כשלים תחת מסך עשן כבד
מערכות הייעוץ הממוחשבות של הבנקים הן בבחינת "קופסה שחורה": האלגוריתם שמדרג את מכשירי ההשקעה השונים נחשב לאחד הסודות השמורים ביותר של הבנקים. כל בנק, כמובן, מפאר את המערכות שלו, וכל מנהל בכיר במערך הייעוץ - ולא משנה באיזה בנק - מבטיח לכל מי שמוכן לשמוע כי "מערכות ייעוץ ההשקעות הממוחשבות שלנו הן המתקדמות ביותר מבין כל הבנקים בישראל".
הבנקים אף מפארים את המערכות הללו באתרי האינטרנט שלהם. כך, למשל, מתאר בנק הפועליםאת מערכת "עושר פיננסי" שלו: "מומחי שוק ההון של הבנק פיתחו מערכות תומכות החלטה ייחודיות המאפשרות ללקוח לקבל את הייעוץ המקיף ביותר בשוק ההון בישראל, על ידי שילוב של כלים פיננסיים ממוחשבים ואוביקטיביים מהמתקדמים ביותר".
המערכת של בנק לאומי המתהדרת בשם "best invest", מתוארת באתר האינטרנט של הבנק כ"מערכת מתקדמת וייחודית המבוססת על מודלים מתמטיים וכלים אנליטיים מתקדמים. פתרון אופטימלי לפיזור תיק ההשקעות של הלקוח תוך מקסום התשואה לרמת הסיכון".
בעיית איכות המידע
הביקורת שמבצעת רשות ניירות ערך במערכי ייעוץ ההשקעות הממוחשבים של הבנקים שומטת, במידה רבה, את הקרקע מתחת לטענות על "ייחודיות" ו"הצטיינות יתר" של כל אחד מהבנקים. אתמול פרסמה הרשות מסמך אחיד, בלי לנקוב בשמם של בנקים ספציפיים, שחושף שורת ליקויים מערכתיים שצריכים להדאיג כל אחד מלקוחות מערכי הייעוץ של הבנקים.
הביקורת של הרשות גילתה כי קיים "מחסור מהותי" במידע בסיסי - בין השאר בתחום תעודות הסל וקרנות הנאמנות. אז יכול להיות שהמערכות הן באמת בעלות כלים אנליטיים יוצאי דופן, אבל הכלים האלה לא עוזרים יותר מדי כאשר איכות המידע שהן צריכות לנתח מתבררת כלקויה במקרה הטוב, וכמטעה במקרה הרע.
ממצא נוסף של רשות ני"ע מתייחס לפילוח תיק ההשקעות של הלקוחות. אחת המשימות המרכזיות של יועץ ההשקעות בבואו לפתוח תיק ללקוח היא לאפיין את "פרופיל הסיכון" שלו.
יועצי ההשקעות נעזרים במתודולוגיה מסוימת - שגם עליה יש לא מעט ביקורת - אך כך נבנה תמהיל ההשקעות של הלקוח.
הביקורת של הרשות העלתה ממצא מדאיג: מערכות הייעוץ אינן מתריעות כאשר תיק ההשקעות של הלקוח חורג מתמהיל ההשקעות שעליו הן המליצו, או במקרים שבהם נכס שהומלץ ללקוח מאבד מכדאיותו.
רשות ני"ע העבירה לבנקים את ממצאיה ואלו השיבו לפנייתה וציינו כי הם מתקנים את הליקויים. משך הזמן הדרוש לתיקון הליקויים מוערך בכמה חודשים. נראה כי פרסום המסמך של רשות ני"ע אתמול נועד גם ליצור לחץ מצד הלקוחות, כדי שאלו יפנו לבנקים לברר האם מערך הייעוץ הממוחשב אכן מתנהל כהלכה.
אין היגיון במסך העשן
בעקבות רפורמת בכר משמשים הבנקים מתווך אובייקטיבי בין החוסכים לשוק ההון. הבנקים אינם מוכנים לחשוף את האופן שבו פועלות מערכות הדירוג הממוחשבות שלהן בטענה שכך יתגלו "סודות מקצועיים" למתחרים. ממצאי הרשות מוכיחים כי אין היגיון רב במסך העשן שמפזרים הבנקים סביב מערכות הייעוץ המתוחכמות שלהם.
אם רוב המערכות סובלות מאותם כשלים, סביר להניח שגם רמת הבידול שלהן נמוכה. לכן, מהלך של חשיפת "הקופסאות השחורות" אינו אמור להוות פגיעה מהותית בבנקים. אבל מצד שני, הוא יאפשר ללקוחות לקבל החלטות השקעה מושכלות יותר.
ועוד משהו: הביקורת שמבצעת הרשות חשובה ביותר לתיק ההשקעות של כל אחד מאיתנו, אך היא אינה כוללת תחום מרכזי שאינו נמצא באחריותה: קופות הגמל, שהנו אפיק חיסכון לטווח ארוך.
התחום הזה נמצא תחת ידיו של אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. מהאוצר נמסר אתמול בתגובה כי "המערכות נבדקו לפני כניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני, ואיננו רואים צורך בבדיקה בשלב זה".
3 תגובות לכתיבת תגובה