כך עשה יאיר טאומן את הונו

כבר בתחילת שנות התשעים, עוד לפני שרוב הישראלים שמעו את המלה "אקזיט", הבין יאיר טאומן את האתגר שביציאה מהירה מהשקעה ברווח גדול. ב־1991 עבר עם שותפיו, אנשי העסקים זהר גילון ופרופ' אברהם נוימן, את הראשונה שבהרפתקאות שוק ההון הרבות שעוד נכונו להם בשנים הבאות. השלושה השקיעו אז בחברת לננט של האחים זיסאפל, ושלוש שנים אחר כך נפטרו מההשקעה במסגרת מה שהפך לאקזיט הראשון שלהם. ב־1994 השקיעה הקבוצה בחברת השבבים גליליאו, ומכרה את מניותיה בתוך שלוש שנים ברווח של כ־4,000%. ואולם, למרות שולי הרווח העצומים בעסקה זו, היא נותרה בצל "האקזיט הגדול", משום שההשקעה בה היתה קטנה יחסית.

"האקזיט הגדול" הגיע לפני שנתיים, כשטאומן מכר עם קבוצה של אנשי עסקים את אחזקותיהם בחברת האינטרנט הבריטית QXL. הקבוצה רכשה את המניות שלוש שנים קודם לכן במחיר של 15 מיליון דולר, כאשר החברה הבריטית היתה שקועה עמוק בצרות משפטיות. לאחר שהבעיות נפתרו, החלה החברה להיכנס לתחומי פעילות נוספים, ובאוקטובר 2007 נמכרה לענקית המדיה הדרום־אפריקאית נאספרס תמורת 1.9 מיליארד דולר. חלקה של קבוצת טאומן בעסקה: כ־320 מיליון דולר. חלקו של טאומן: מיליוני דולרים.

לשני האקזיטים הללו הצטרפו במרוצת השנים אקזיטים מוצלחים אחרים, חלקם הגדול בחברות מקבוצת רד בינת, שייסדו האחים זיסאפל. לדברי טאומן, ברדויז'ן ורדוור נעשו עסקאות מצוינות, וגם שאר החברות בקבוצה, למעט אחת, לא אכזבו. חברת מטאלינק, שבעת האחרונה הרגילה את משקיעיה לאכזבות, היא דווקא זיכרון טוב לטאומן, שמכר את מניותיו בה ממש לפני שהחלה להתרסק.

לצד שלל ההצלחות מספר טאומן שהיו לו גם שני כישלונות עסקיים, אבל למרות כל מאמציו הוא אינו מצליח להיזכר בשמותיהם. קוראים לזה הדחקה בריאה.