אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: מיקרוסופט תוקפת בחזית הפרטיות צילום: אי פי איי

דו"ח טכנולוגי: מיקרוסופט תוקפת בחזית הפרטיות

מיקרוסופט מאגפת את גוגל ומודיעה שתשמור פרטי משתמשים לשישה חודשים בלבד; הצנזורה בסין מגיעה לשיאים כשהיא מתחילה לסרוק גם הודעות SMS; ועוד הוכחות לכך שגוגל גורמת נזק לעיתונים ולא מסייעת להם, כפי שהיא טוענת

20.01.2010, 13:03 | יוסי גורביץ

עוד פעם אל הפרצה, חברים יקרים!

על מיקרוסופט עובר שבוע קשה מאוד מבחינת יחסי ציבור: בתחילת השבוע נודע כי פרצת אבטחה באינטרנט אקספלורר היא שהעניקה להאקרים הסינים גישה לחשבונות ג'ימייל, ובהמשך הודיע מנכ"ל החברה סטיב "הפר הזועם" באלמר כי אין לו שום כוונה ללכת בעקבות גוגל ולהפסיק לשתף פעולה עם אימפריית הרשע מבייג'ינג. הדברים האלה גרמו לה נזק ששום דבר לא דמה לו בעשור האחרון.

באלמר מאמין שההגנה הטובה ביותר היא התקפה. אי לכך ובהתאם לזאת, הודיעה אתמול (ג') מיקרוסופט על הסתערות מכוונת על הנקודה החלשה בשריון של גוגל: נטייתה לשמור מידע של אחרים.

באלמר, בלומברג באלמר | בלומברג באלמר, בלומברג

מיקרוסופט הודיעה לאיחוד האירופי שמעתה ישמור מנוע החיפוש בינג את נתוני כתובות ה-IP של המשתמשים לשישה חודשים בלבד, בהשוואה ל-18 החודשים שנתונים אלה נשמרים בשרתי גוגל. המשמעות היא שאם פרטיות חשובה לך, בינג הפך למנוע חיפוש הרבה יותר מוצלח מגוגל. לבינג, אגב, יש נתח שוק של 2% באירופה; לגוגל, 86%.

גוגל התחילה את מחול הבולשיט שלה, שבו היא מנסה להסביר למה היא פשוט חייבת לשמור את המידע המזהה את המשתמש במשך 18 חודשים. הסיבה לכך פשוטה מאוד: רק כך היא יכולה לעקוב אחרי המשתמש ולהתאים פרסומות להתנהגות שלו. שמירת המידע הזו היא שמירה על ההכנסות שלה. רק שכמובן היא לא יכולה לומר זאת. האיחוד האירופי דורש למחוק את המידע אחרי שישה חודשים. לגוגל תהיה בעיה רצינית להיענות לדרישה. למיקרוסופט, עם נתח השוק הנמוך שלה ועם פרסומות שלא מתבססות על התנהגות המשתמש, פחות. פרטיות הפכה לכלי נשק במלחמות החיפוש, בדיוק ברגע הפחות נוח לגוגל, כשהתחוור שחשבונות המייל המוגנים קלושות שלה פרוצים. רצוי להזכיר שהשימוש ב-https, הגרסה המוגנת יותר של חיבור, הפכה לברירת המחדל של ג'ימייל רק לאחר הפריצה.

הריקושטים ממלחמת גוגל-סין ממשיכים לעוף. נעבור אליהם.

שקט, מרגלים

יותר ויותר מתקבל הרושם שהמשטר בבייג'ינג משקשק: הביטחון העצמי של הרודנים כל כך התערער, שהם אסרו בפועל על הקרנת הסרט "אווטאר". בסרט – אתמצת לכם את העלילה, ממילא לא בשבילה רואים אותו – מתקוממים יצורים מחוברים לסביבה ולעצמם כנגד משטר הייפר-טכנולוגי, חמוש במיטב כלי הנשק, ומעיפים אותו. באקלים המורעל של סין, שבו העיסקה השקטה – שגשוג למעמד הבינוני תמורת המשך שליטת האוליגרכיה הקומוניסטית – מתערערת עקב המשבר הכלכלי, אפילו המשל לילדים הזה מסוכן מדי.

והמתקפה על גוגל היתה רק חלק אחד מהמתקפה החדשה. דיווחנו ששירות ה-SMS חזר לאחרונה למחוז שינג'יאנג בסין, שבו הוא נותק במשך חצי שנה בעקבות התקוממות המיעוט המוסלמי, האויגורי; האזור עדיין מנותק מהרשת, והחזרת שירות ה-SMS לא היתה מקרית.

סין החלה לנטר את התוכן של הודעות ה-SMS. כלומר, היא סורקת ועוברת על כל ההודעות, או על חלק גדול שלהן, כדי לחפש "תוכן לא בריא". כמה חברות סלולר בשנגחאי ובבייג'ינג קיבלו לאחרונה הוראות לנתק את שירות ה-SMS של משתמשים ששולחים תוכן כזה.
הצנזורה הסינית מגיע לאסמסים, צילום: בלומברג הצנזורה הסינית מגיע לאסמסים | צילום: בלומברג הצנזורה הסינית מגיע לאסמסים, צילום: בלומברג

רשמית, כזכור, הקמפיין של משטר בייג'ינג הוא נגד פורנוגרפיה. בפועל, הידיעה שאיזה שוטר חשאי קורא את ה-SMS שלך צפויה להרוס לדיסידינטים את היום. אפילו אנשים שפעם עשו מעשים חתרניים-למחצה כמו שליחת בדיחה על המשטר יתחילו להסס: הבדיחה הזו נכנסת עכשיו למאגר מידע, ושום דבר לא יוצא אף פעם ממאגרי מידע משטרתיים.

אלא אם, כמובן, הפיכה אלימה שורפת את מאגר המידע עם השוטרים. המשטר לא מבין ששלילת חירויות קיימות גרועה יותר מאי הענקתן מלכתחילה. או, ליתר דיוק, בהחלט ייתכן שהוא מבין, אבל הפחד עולה על שיקול הדעת.

אבל המהומה שוככת, חוזרים לשגרה.

גוגל, רוצה גם קשית?

בכיר ברשת ניוזקורפ של רופרט מרדוק הגדיר בשעתו את גוגל כ"ערפד", והאשים אותה בשתיית דם העיתונים. גוגל, בתגובה, טענה שהיא לא גוזלת שום דבר וזה שהיא מציגה תוכן של עיתונים בסך הכל מביא לכך שיותר אנשים קוראים אותם.

רוב העיתונים לא קונים את הלוקש הזה. אלה של גרמניה כל כך לא קונים, שהם הגישו תלונה כנגד גוגל לרשות הקרטלים של ארצם: הם שמו לב שההכנסות של כל עיתוני גרמניה מפרסום מקוון מגיעות לכ-100 מיליון יורו, אולי, בעוד שגוגל שוחה בעליצות בבריכה של 1.2 מיליארד יורו.

ואם מישהו היה צריך הוכחות לכך שהטענה של גוגל חסרת בסיס, הגיע מחקר שמאשש זאת. 44% מהמשתמשים אמרו שכאשר הם מגיעים לגוגל ניוז, הם קוראים את הכותרת ואת תקציר הידיעה שמספק השירות – אבל לא טורחים להקליק אליה כלל. כפי שיודע כל מתלמד בתחום, מה שמושך קוראים בעיקר הן הכותרת וכותרת המשנה; רק מעטים טורחים לקרוא את הידיעה עצמה. כלומר, השירות של גוגל לא מועיל לעיתונים, בלשון המעטה.

נתונים אחרים מעניינים שעולים מהסקר אומרים שכנראה מאוחר מדי לסגור את דלתות האורווה הבוערת: רק 10% אמרו שהם יהיו מוכנים לשלם עבור מנוי למהדורת העץ המת כדי לקבל גישה למהדורת הרשת, ו-75% אמרו שהם יפנו למקור חדשות אחר אם מקור החדשות החביב עליהם יתחיל לגבות דמי מנוי. הם ימצאו אותו, יש להניח, באמצעות גוגל.

אבל אם תחום העיתונים נראה אבוד, על ניסיונותיה של גוגל להשתלט גם על הספרים ניטש עדיין מאבק עיקש.

גוגל והאוצר האבוד

בתחילת העשור הקודם, החלה גוגל במסע מאורגן של ביזה תרבותית: היא סרקה מיליוני ספרים, בלי לטרוח לקבל את אישורם של בעלי הזכויות. אדם פרטי שהיה מנסה שטיק כזה היה נאלץ למכור את הכליות של ילדיו כדי לשלם לעורכי הדין, אבל לגוגל יש כסף, יש לה כוח, ועבר הרבה מאוד זמן עד שמישהו בכלל העז לצאת נגדה למאבק. וכשאיגוד הסופרים האמריקאי כבר תבע, גוגל מיהרה להשליך לעברו קצת בוטנים – 125 מיליון דולר – ולקחת לעצמה את הזכויות על הספרים שסרקה.

בית המשפט טרם אישר את העסקה הזו, ומסיבות טובות. עכשיו התאגדו המתנגדים לשוד הזה, המכונסים תחת השם "ברית הספר הפתוח" וכוללים את אמזון, מיקרוסופט ויאהו, והם דורשים שסריקת הספרים תתבצע בפיקוח ממשלתי ולטובת הציבור, לא לטובת גוגל.

גוגל רוצה לסרוק ספרים? היא אומרת שזה לטובת הציבור? נהדר. הבה נקים גוף, ספרייה כלשהי – אולי ספריית הקונגרס – שתפקידו יהיה לשמור על הספרים הסרוקים ולסדר את עתידם, כך שהציבור יוכל ליהנות מהם. גוגל תעביר לו את הספרים שסרקה, ותאפשר גישה רחבה לציבור, ללא תשלום, לספרים שנסרקו.

מה, לא? אתם טוענים שהספרים שסרקתם בלי רשות הם שלכם, וזכותכם להמיר אותם במצלצלים? אז תואילו בבקשה לשלם קנס ענק על השוד שביצעתם, ותפרקו בבקשה את השלט שאומר "אל תהיה רע" מעל המטה שלכם. הבחירה בידיכם.

קצרצרים

היבריס או קסנדרה? סטאן שי, מייסד חברת המחשבים הטיוואנית אייסר, אמר כי "מותגי הטכנולוגיה האמריקאיים עשויים להיעלם בתוך 20 שנה", וללכת בדרכן של יצרניות הטלוויזיה האמריקאיות. הסיבה? חוסר יכולתן לייצר מחשבים במחירים הנמוכים שרוצים הלקוחות. אייסר עקפה את דל כיצרנית המחשבים המובילה בעולם והיא עושה מאמצים ניכרים לעקוף גם את HP.

למשטרת מקסיקו סיטי נמאס שאנשים מדווחים בטוויטר על נקודות האמבוש שלה – היא אורבת לנהגים שיכורים – והיא הודיעה שאם המקבילה ההייטקית הזו למזהה הרדאר המשטרתי תימשך, לא תהיה לה ברירה אלא לגלות מי עומד מאחורי הריגול הזה ולהכנס באמ-אמא שלו. מסתבר שיש חשבון טוויטר ייחודי לעדכונים כאלה, שזוכה לפופולריות רבה בקרב נהגי העיר, לפחות אלה מהם שמסוגלים להפעיל אותו אחרי בקבוק או שניים של טקילה.

משטרת מקסיקו סיטי עשויה להתנחם בכך שמתגברים הסימנים שטוויטר כבר מגיע לשיאו: הצמיחה של המיקרובלוג, שעמדה בעבר על אלפי אחוזים, נמוכה עכשיו יותר מהאינפלציה – כ-3.5% בחודש. נתונים מספריים מעוררי עניין אחרים אפשר למצוא כאן.

ועוד בדיקת מציאות: עם כל הרעש והצווחה סביב רשתות חברתיות, שיעור משתמשי הרשת שטורחים לעדכן אותן לפחות פעם בשבוע עומד על כשליש בלבד. מספר הצרכנים של מידע כזה גדול יותר – כ-70% - ומספר המשתמשים שעושים בהן שימוש כלשהו עומד על 59%. מבין משתמשי הרשתות שאשכרה מייצרים תוכן, רוב ניכר הן נשים וכ-70% נמצאים במסלול תמותה מהיר, היינו עברו את גיל 30.

האם אתה אצטגנין? מעונן? מכשף? בעל אוב? בעל שם? בעל שד? סתם מרגל תעשייתי? הנה הסיכוי שלך לזכייה בטאבלט של אפל: אתר גיזמודו מבקש מאנשים לנחש – אה, סליחה, לנבא – מה יהיו תכונותיה המדויקות של החיה המיתולוגית, ובין הקוראים נכונה את עלי התה של אפל תוגרל אחת כזו. בהנחה, כמובן, שתהיה. זה השימוש המוצלח ביותר למנוע השמועות של אפל שראיתי זה שנים.

   

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה