מה יש בפנים: ספיד סטיק
רגע לפני שאתם מורחים אותו בבית השחי הפרטי שלכם, כדאי שתדעו שבדיאודורנט יש גם אלומיניום, פלסטיק וגומי סינתטי
סטיאריל אלכוהול
חומר סינתטי שנותן לעור מגע חלק ושומר עליו מהתייבשות. החומר מיוצר מחומצה סטיארית, שומן צמחי נפוץ שמשמש להכנת נרות, צבעי פנדה וסבונים. הוא משמש בספיד סטיק יחד עם חומרי הריח המלאכותיים בוטילפניל מתילפרופיונאל, ציטרונלול, קומרין, גרניול, לימונין ולינאלול.
ציקלומטיקון
המרכיב העיקרי בדאודורנט הזה הוא גומי סינתטי על בסיס סיליקון, שדומה בהרכבו הכימי לגומי שאוטם את החיבורים של הכיור באמבטיה. קסמו של הסיליקון הוא שאפשר ליצור ממנו חומרים אלסטיים כמו גומי, קשים כמו פלדה, רכים כמו ספוג או סבוניים כמו דאודורנט למריחה. הוא מצוי כיום בתכשירי יופי, מוצצים, תבניות אפייה, משקפות צלילה, צבעי קיר ושתלי חזה. המולקולות הענקיות של הסיליקון מונעות ממנו לחדור לתוך העור או תאי הגוף, והתכונה הזאת, יחד עם המגע הנעים, הופכת אותו למתת אל לתעשיית הקוסמטיקה.
אלומיניום זירקוניום טטרה־כלורוהידרקס
החומר החשוב בדאודורנט, לטוב ולרע: הטטרה־כלורוהידרקס משחרר אטומי אלומיניום וזירקוניום שנקשרים לזיעה ויוצרים פקקים זערוריים שסותמים את נקבוביות העור. הפקקים משאירים את בית השחי יבש ומונעים את התרבות החיידקים שאחראים לריח הזיעה החמוץ הנפוץ כל כך בחדרי כושר. אך מצד שני, הם גם האחראים לכתמים הלבנים שהורסים חולצות ואינם יורדים בכביסה. אימיילי שרשרת היסטריים האשימו את החומר כמסרטן, אך המחקר שהם מצטטים הופרך זה מכבר.
סודיום פוליאקרילט
החומר הזה הוא סוג של פלסטיק שמסוגל לספוח מים עד פי 300 ממשקלו, וזה בדיוק מה שהוא עושה עם הזיעה. החומר משמש גם בחיתולים חד פעמיים ובעציצי נוי, שם תפקידו לאגור מים ולשחרר אותם באיטיות.
מה יש בפנים - לטורים הקודמים:
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן
46 תגובות לכתיבת תגובה